[בתמונה: כניסת היטלר כמנצח לפראג... ומה עם הערובות הבריטיות והצרפתיות?? קרדיט צילום: הבונדסארכיב / ויקיפדיה]

[לאוסף המאמרים בנושא הסכמי נייר וביטחון לאומי, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 20 במאי 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מעצמות, כידוע (או שלא...) חותמות הסכמי הגנה עם מדינות אחרות כדי להשיג אינטרסים חיוניים-לאומיים. אבל, הן לא תהססנה לבעוט בהסכמים הללו אם האינטרסים החיוניים-הלאומיים שלהן ישתנו. המחשה מצוינת לכך היא בגידתן של בריטניה וצרפת בצ'כוסלובקיה, ב- 1938 והפקרתה לחסדי גרמניה הנאצית.

צרפת מתחייבת לצ'כוסלובקיה

אחרי תום מלחמת העולם הראשונה וחתימת הסכמי ורסאי, ב- 1919 (ראו תמונה למטה), נקטה צרפת באסטרטגיה של בריתות והסכמים, על מנת להבטיח את המשך בידודה של גרמניה. הסכם ההגנה עם צ'כוסלובקיה - מדינה חדשה, שנוצרה בעקבות המלחמה - היה אחד ההסכמים הללו. הסכם דומה חתמה צרפת גם עם פולין, וגם בה בגדה.

[למאמר: 'הסכמי ההגנה של פולין עם צרפת ובריטניה: מה אפשר ללמוד מזה?', לחצו כאן] [להרחבה בנושא אינטרסים לאומיים, לחצו כאן]

[בתמונה: מערכת הבריתות שכרתה צרפת נועדו לעגן את הסכמי וורסאי ולמנוע מגרמניה תוקפנות נוספת אחרי מלחמת העולם הראשונה... הנציג הגרמני יוהנס בל חתם על חוזה ורסאי בהיכל המראות, כאשר משלחות בעלות הברית השונות יושבות ועומדות מולו. התמונה היא נחלת הכלל]

צ'כוסלובקיה שאחרי מלחמת העולם הראשונה: דמוקרטיה חזקה ומעצמה אזורית

מאז הקמתה - כתולדה של חוזי השלום שלאחר מלחמת העולם הראשונה - ועד למשבר מינכן ב- 1938, הייתה צ'כוסלובקיה דמוקרטיה למופת, היחידה במרכז אירופה, ומן המדינות העשירות והחזקות צבאית ביבשת, שניצבה בחזית הטכנולוגיה והתעשייה, הצבאית והאזרחית. גבולה עם גרמניה היה מבוצר היטב ובר הגנה.

שני האישים, שהטביעו את חותמם באופן מכריע על הרפובליקה הצ'כסלובקית הראשונה היו תומס גאריק מסריק (Masaryk) אבי האומה הצ'כית, וד"ר אדוורד בנש (Benes; ראו תמונה משמאל).

[תמונתו של אדוארד בנש משמאל היא נחלת הכלל]

מסריק היה מנהיג האומה ונשיאה החל מכינונה, באוקטובר 1918 ועד 1935, כאשר פרש לגמלאות, והוא בן 85. בנש, מי שהיה שר החוץ של מסריק מיומה הראשון של הרפובליקה ועד 1935, ירש אותו על כס הנשיאות בדצמבר 1935. הוא היה הנשיא בימי השבר הגדול ועד לאחר ועידת מינכן, כאשר סולק בפקודת היטלר ויצא לבריטניה, ב- 5 באוקטובר 1938, שם הקים, מאוחר יותר, ממשלה צ'כית גולה.

חולשתה העיקרית של צ'כוסלובקיה היה עובדת היותה בנויה על מספר לאומים שונים: צ'כים, סלובקים, הונגרים, רותאניים וגרמנים סודטים; ועם עליית גרמניה הנאצית, הפך המיעוט הסודטי למיעוט אירידנטי, שחפץ להסתפח למדינת האם שלו: גרמניה; ולמעשה הופעל על ידה (מי שמחפש מקבילות למצב שבו נתונה מדינת ישראל ביחסיה עם המיעוט הפלסטיני שבתוכה, ימצא כאלה בשפע...).

במאי 1938 הוכיחה צ'כוסלובקיה כושר עמידה מול הגרמנים, כאשר עקב שמועות גוברות על פלשה גרמנית צפויה ערכה גיוס כללי, כשהפעם, בריטניה וצרפת מגבות אותה, עובדה שגרמה לגרמנים להכחיש ולהתקפל. את אותה נחישות הראה הצבא הצ'כוסלובקי, כאשר דיכא מרידה של הסודטים הגרמנים, בהנהגת "מפלגת הסודטים הגרמניים" ה - Sd.P. 16, ב- 13 בספטמבר 1938.

אבל, בעקבות האירוע במאי, היה לבריטים הרהור שני והם קיבלו 'רגליים קרות'... התוצאה: ב-8 ביוני הודע השגריר הגרמני בלונדון, פון דירקסן,לאדונו כי ממשלת צ'מברליין תהיה מוכנה להסכים להינתקות האזורים הסודאטיים מצ'כוסלובקיה, בתנאי שהדבר יעשה אחרי משאל עם ו"בלא התערבות של אמצעי כוח מצד גרמניה".

שלאחר זמן - ב- 2 ביולי 1938 - ביטא אותו ראש ממשלת בריטניה דאז, נוויל צ'מברליין בגלוי: "כמה נורא, אבסורדי ולא יאמן הוא הרעיון, שאנו צריכים לחפור שוחות ולשים מסכות גז על הפנים, בגלל סכסוך במדינה רחוקה, בין עמים שעליהם איננו יודעים שום דבר...".

[לאוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה, לחצו כאן] [למאמרו של יעקב לחר: מרד הגרמנים הסודטים בצ’כוסלובקיה – ספטמבר 1938, לחצו כאן]

[תמונתו של נויל צ'מברליין היא נחלת הכלל. הכרזה: ייצור ידע]

מרגע שהריחו הגרמנים חולשה, החלו הדברים להתגלגל במהירות, עד שלשם הצורך לעצור מלחמה, כונסה - בהמלצת איטליה של בניטו מוסוליני - ועידה בינלאומית במינכן ב- 30-29 בספטמבר 1938. בוועידה הזו לא הורשתה צ'כוסלובקיה להשתתף. לאחר מכן ע"פ דרישה הגיעו למקום שני נציגיה לקבל הנחיות להמשך, ונתקלו ביחס רע ומבזה מצד על נציגי המדינות המשתתפות... ההסכם קבע כי חבל הסודטים ינותק מצ'כוסלובקיה (שגבולותיה הפכו במחי עט לחסרי יכולת הגנה). כיבו השטח ייעשה ע"י הצבא הגרמני ב- 4 שלבים. שטח נוסף שיתוחם על ידי "ועדה בינלאומית", יפונה בלי שהממשלה הצ'כסלובקית תהיה רשאית להוציא ממנו מאומה. הוועדה הבינלאומית תארגן "משאלי עם", לפיהם יקבעו הגבולות הבינלאומיים (מיותר לציין שמשאלים כאלה לא נערכו מעולם...)

בנספח להסכם, הכריזו בריטניה וצרפת, כי ערבות שוב לגבולות החדשים של צ'כוסלובקיה בפני תוקפנות או פרובוקציה...

תוצאות הסכם מינכן היו שצ'כוסלובקיה חדלה להיות מעצמה אזורית, גבולותיה הפכו חסרי הגנה וגם הונגריה וגם פולין מיהרו לחטוף ממנה שטחי קרקע. היא הפכה למדינת חסות גרמנית, ונבלעה מהר מאוד בתוך הרייך השלישי אחרי פרובורקציה גרמנית, ב- 15 במרץ 1938, אחרי שהגרמנים סחטו באיומים את "בקשתו" של נשיא צ'כוסלוסקיה, ד"ר האכה, להתפח לרייך הגרמני... לא בריטניה ולא צרפת הזיזו אצבע כדי להצילה, אף על פי שבמינכן ערבו לה חגיגית מפני תוקפנות או פרובוקציה...

למה בנש לא נלחם לבדו?

שאלה שחשוב להתעכב עליה בנוגע לבריתות הגנה היא, מדוע לא החליט אדוארד בנש לקבל את הדין, ולא לעמוד לבדו מול הגרמנים? צ'כוסלובקיה הייתה מעצמה אזורית, מצוידת היטב ומבוצרת היטב; ודינמיקה חיובית במלחמה הייתה יכולה לעצור את הגרמנים ולגרום לבריטניה ולצרפת - ואולי אף לרוסיה - לנצל הזדמנות ו'לקפוץ על העגלה'... כדאי לציין בהקשר זה את עדויות הגנרלים הגרמנים שנשבו על ידי המערב, שטענו פה אחד שגרמניה הייתה מפסידה במלחמה כזו תוך זמן קצר... (שירר, 1976, כרך א', ע' 342). אבל להסכמי הגנה עלולה להיות, השפעה משתקת. מדינה הנסמכת עליהם  מאבדת כנראה את ביטחונה העצמי; וכשהם קורסים, היא עלולה לקרוס עימם!

[התמונה המקורית היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

מה למדנו מכל אלה?

שוב קיבלנו שיעור מעולה בנוגע ל(אי) חשיבותם של הסכמי הגנה והתוקף שלהם. מעצמות פועלות על פי אינטרסים חיוניים-לאומיים; ואין למדינה המסתמכת עליהם, שום ודאות, שהאינטרסים הללו עדיין יהיו תקפים בעיני מנהיגי אותה מעצמה, כשיגיע הזמן לפרוע את השטר...

ולמי שמעלה טיעונים מוסריים בהקשר של מילוי התחייבויות מדיניות כדאי לזכור: מוסר איננו רלוונטי ביחסים בין לאומיים. צביעות בהחלט כן!

[להרחבה על מוסר וצביעות ביחסים בינלאומיים, לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף המאמרים בנושא הסכמי נייר וביטחון לאומי, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), הסכמי ההגנה של פולין עם צרפת ובריטניה: מה אפשר ללמוד מזה?, ייצור ידע, 25/12/19.
• יעקב לחר (2007), מרד הגרמנים הסודטים בצ’כוסלובקיה – ספטמבר 1938, ייצור ידע, 24/9/07.
• פנחס יחזקאלי (2014), אינטרסים לאומיים, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), מוסר וצביעות ביחסים בינלאומיים, ייצור ידע, 21/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2020), מלחמת העולם הראשונה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/3/20.
• ויליאם ל' שיירר (1976), עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי, היסטוריה של גרמניה הנאצית, תל אביב: שוקן, כרך ראשון.