תקציר: בדרך כלל משמש הסיכול הממוקד לצורך הקרסת המערכת היריבה או לצורכי מניעה והרתעה. אבל, יש מקרים שבהם הוא מתבצע לצורכי נקמה והעלאת המורל. כזה היה חיסולו של האדמירל היפני איסורוקו יממוטו, בראשית אפריל, 1943. חיסול משמעותי שביצעה ארצות הברית, הרבה לפני קסאם סולימני.

[לאוסף המאמרים על סיכולים ממוקדים והשלכותיהם, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

סיכול ממוקד הוא כינוי 'מכובס' להוצאה להורג, ללא משפט, שבה נוהגות מדינות כלפי גורמי טרור ובכירים ממדינות עימות. שיטת הסיכול הממוקד הייתה תמיד כלי אפקטיבי במיוחד להשגת מטרות צבאיות ופוליטיות, אם בוצעה כלפי האדם הנכון; משום שהיא "מוציאה מן המשחק" צוואר בקבוק במערכת מורכבת ומדרדרת, לפחות זמנית, אותה לכאוס.

בדרך כלל משמש הסיכול הממוקד לצורך הקרסת המערכת היריבה או לצורכי מניעה והרתעה. אבל, יש מקרים שבהם הוא מתבצע לצורכי נקמה והעלאת המורל. כזה היה חיסולו של האדמירל היפני איסורוקו יממוטו, בראשית אפריל, 1943; חיסול משמעותי שביצעה ארצות הברית, לפני חיסול קסאם סולימני.

האיש והחיסול

האיש

האדמירל איסורוקו ימאמוטו (ראו תמונה משמאל) היה דמות נערצת ביפן הקיסרית שלחמה נגד ארצות הברית במלחמת העולם השנייה; והמתכנן של תקיפת פרל הארבור - האקט הפותח של כניסת יפן למלחמת העולם השנייה.

[בתמונה משמאל: אדמיראל איסורוקו יממוטו. התמונה היא נחלת הכלל]

כעוצמת תהילתו ביפן כגודל השנאה שרחשו לו האמריקנים. אבל למרות השנאה הזו היה ימאמוטו איש משכיל וחכם, שרכש את השכלתו האקדמית בארצות הברית ולמד להעריך ולהוקיר את יכולותיה של המדינה המתעצמת הזו.

הוא גם לא נתן סיכויים רבים ליפן במלחמה הזו: "בשישה עד שנים-עשר החודשים הראשונים למלחמה עם בריטניה וארה"ב, אני אקטוף ניצחון אחר ניצחון. אבל אחר-כך, אם המלחמה תימשך, לא יהיו לי כל תקוות נוספות להצלחה", אמר ב-1940; אך מילא את חובתו כחייל (רוזן, 1999).

החיסול

באפריל 1943 גורלה של יפן כבר נחרץ למעשה. כיבוש גואדלקנל - תבוסה קשה וכואבת ליפנים - כבר התבצע; ונותר להם רק קרב נסיגה ארוך ומקיז דם במדרון אל התבוסה הסופית והכניעה ללא תנאי. כישוריו המיוחדים של ימאמוטו - שהיו כה חשובים בקרבות פרל הארבור ומידוואי - כבר לא שינו הרבה במשוואה הזו.

אבל לידי האמריקנים נפלה - ב-14 באפריל 1943 - הזדמנות פז: כיוון שהצליחו לפצח את הקוד היפני, נודע להם שהאדמירל ימאמוטו מתכנן סיור במוצבים בדרום האוקיינוס השקט. השדר אותו יירטו הכיל פרטים בנוגע לסיורו של יממוטו, כולל זמני הגעה ועזיבה, מיקום, מספר וסוג המטוסים שהובילו וליוו אותו במסעו. לפי התשדורת, יממוטו עמד לטוס מרבאול לשדה התעופה בלאלאיי (Ballalae Airfield) שעל אחד מאיי שלמה, בבוקר ה-18 באפריל. הוא היה אמור להגיע אל בוין בשעה 09:45 בבוקר ולהמשיך משם (ויקיפדיה: מבצע נקם).

ההזדמנות הזו הונחה לפתחו של הנשיא, דלאנו רוזוולט, שאישר אותה. כך גם שר הימייה פרנק נוקס, שהעביר את ההחלטה לאדמירל צ'סטר נימיץ - מפקד צי האוקיינוס השקט של ארצות הברית (ראו תמונה משמאל) - שמסרה לביצוע לאדמירל ויליאם הלסי, מפקד הצי השלישי לאורך רוב המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט נגד יפן (טולאנד, 1970, ע' 335). 

[תמונתו של האדמירל נימיץ משמאל היא נחלת הכלל]

לביצוע המשימה נבחרה טייסת מטוסי P-38 לייטנינג מחיל האוויר האמריקני, שכן היו אלה המטוסים היחידים שהיו בעלי טווח טיסה מספיק ויכולות יירוט. לשמונה עשר הטייסים שנבחרו בקפידה משלוש יחידות נמסר שמטרתם היא קצין בכיר בעל חשיבות, אך שמו של יממוטו לא הוזכר (ויקיפדיה: מבצע נקם).

טיסה כגון זו - שערך האדמירל ימאמוטו - הייתה מסוכנת גם אילו לא היו האמריקנים מפצחים את הקוד; שכן, גם האמריקנים וגם היפנים עשו שימוש באותה עת בנתיבי האוויר הללו. ימאמוטו אף הוזהר על ידי מפקד הצי האווירי היפני ה- 11, גנרל איממורה, שסיפר לו איך ניצל בנס מתקיפת מטוס קרב אמריקני, סמוך לבוגינוויל. אבל, יאממוטו התעקש (טולאנד, 1970, ע' 335). 

בבוקר ה-18 באפריל 1943, על אף אזהרות מפקדים מקומיים מפני מארב, המריאו אדמירל ימאמוטו ופמלייתו בשני מטוסי תובלה מדגם מיצובישי G4M מרבאול, כמתוכנן; מלווה בשישה מטוסי קרב מסוג 'זירו'. זמן קצר לאחר מכן, המריאו מגוודלקנל 18 מטוסי P-38 אמריקנים עם מכלי דלק נתיקים לטיסה ארוכה. בשעה 09:34 נפגשו שני הכוחות ומיד התפתח קרב אוויר בין ה-P-38 וששת מטוסי הזירו המלווים, כשהאמריקנים משתדלים להתמקד ולפגוע דווקא במטוסי התובלה ובמטענם היקר... במהלל הקרב נפגע מטוסו של ימאמוטו במנועו השמאלי והתרסק אל הג'ונגל באי בוגנוויל, היום בשלטון פפואה ניו גיני (ראו תמונה למטה). בתום המבצע שידרו הכוחות לאחור את השדר המפורסם: "הלך השועל" (ויקיפדיה: מבצע נקם; טולאנד, 1970, ע' 336). 

אתר ההתרסקות וגופתו של ימאמוטו נמצאו ביום המחרת על ידי משלחת חילוץ יפנית. ימאמוטו נמצא מחוץ להריסות המטוס. הוא ספג שתי יריות, אחת בגב הכתף השמאלית והשנייה בלסת התחתונה שלו כשהקליע יצא מעל עינו הימנית (ויקיפדיה: מבצע נקם). על מנת לכסות על העובדה שבעלות הברית פענחו את התשדורות היפניות המוצפנות, נמסר לסוכנויות הידיעות האמריקאיות שתצפיתנים אזרחיים ראו את ימאמוטו עולה למטוס באזור (ויקיפדיה: מבצע נקם).

אבל כבד נפל ביפן אחרי ההתנקשות בחיי ימאמוטו. אפרו נחלק והושם בשתי צנצנות לשני טקסים:

• האחד, בנגאוקה, מקום הולדתו.
• האחר, להלוויה הממלכתית, שנערכה ב- 5 ביוני 1943, יום השנה להלווייתו של הגיבור הימי הגדול האחר של יפן, האדמירל טוג'ו. מיליון אנשים יצאו לרחובות טוקו לחזות במסע ההלוויה... מחליפו, מינייצ'י קוגה, ספד בהלווייתו כך: "היה לנו רק ימאמוטו אחד ואיש לא יוכל להחליפו"... (רוזן, 1999).

[לאוסף המאמרים על סיכולים ממוקדים והשלכותיהם, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על סיכולים ממוקדים והשלכותיהם;
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת';
• הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת';
• הרחבת המושג: 'כאוס'.

מקורות והעשרה

• ג' טולאנד (1970), השמש העולה. שקיעתה ונפילתה של האימפריה היפנית, תל אביב: מערכות.
• יואב רוזן (1999), מותו של ימאמוטו, ביטאון חיל האוויר, גיליון 128 (229) 01/08/99.
• ויקיפדיה: איסורוקו יממוטו.
• ויקיפדיה: מבצע נקם.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.