[לאוסף פרקי ספר איוב, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]
אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.
* * *
איוב מדבר אל אלוהים. בפרק הקודם הוא דרש את יומו בבית המשפט. עכשיו הוא נושא את נאום הפתיחה שלו. הוא מתחיל ואומר שהדיבור שלו מגיע מתוך מרירות. הוא עוזב את הדיבור הרגיל שלו (אעזבה עלי שיחי) ועובר לדבר ללא מסננים, ישר מנפשו המרירה:א נָקְטָה נַפְשִׁי, בְּחַיָּי: אֶעֶזְבָה עָלַי שִׂיחִי; אֲדַבְּרָה, בְּמַר נַפְשִׁי.
איוב דורש לקבל את כתב התביעה, בטרם הרשעה: ב אֹמַר אֶל-אֱלוֹהַּ, אַל-תַּרְשִׁיעֵנִי; הוֹדִיעֵנִי, עַל מַה-תְּרִיבֵנִי.
הוא מתגרה באלוהים: טוב לך לעשוק אותי? אתה מקבל עצות מרשעים? האם אתה למעשה אנושי? ימיך ספורים?
ג הֲטוֹב לְךָ, כִּי תַעֲשֹׁק--כִּי-תִמְאַס, יְגִיעַ כַּפֶּיךָ; וְעַל-עֲצַת רְשָׁעִים הוֹפָעְתָּ.
ד הַעֵינֵי בָשָׂר לָךְ: אִם-כִּרְאוֹת אֱנוֹשׁ תִּרְאֶה.
ה הֲכִימֵי אֱנוֹשׁ יָמֶיךָ: אִם-שְׁנוֹתֶיךָ, כִּימֵי גָבֶר.
אני מבין שאתה מבקש להעניש אותי, אבל זו רק דעתך - אני לא חטאתי: ו כִּי-תְבַקֵּשׁ לַעֲוֹנִי; וּלְחַטָּאתִי תִדְרוֹשׁ.
ז עַל-דַּעְתְּךָ, כִּי-לֹא אֶרְשָׁע; וְאֵין מִיָּדְךָ מַצִּיל.
כעת, עובר איוב לטיעון המרכזי של הפרק – אני בעצם תוצר שלך!
אתה עשית אותי, אתה יצרת אותי, אתה בעצם אחראי על כל מה שאני, ועכשיו אתה רוצה לצוד אותי? אם כך, בשביל מה נולדתי? אם הייתי או לא הייתי – זה היינו הך: ח יָדֶיךָ עִצְּבוּנִי, וַיַּעֲשׂוּנִי; יַחַד סָבִיב, וַתְּבַלְּעֵנִי. ט זְכָר-נָא, כִּי-כַחֹמֶר עֲשִׂיתָנִי; וְאֶל-עָפָר תְּשִׁיבֵנִי. ...יח וְלָמָּה מֵרֶחֶם, הֹצֵאתָנִי; אֶגְוַע, וְעַיִן לֹא-תִרְאֵנִי.
יט כַּאֲשֶׁר לֹא-הָיִיתִי אֶהְיֶה; מִבֶּטֶן, לַקֶּבֶר אוּבָל.
ומשפטי ההתגרות מסתיימים באבחנה קשה: אני איוב הולך למות. אני בדרך לארץ חושך וצלמוות שמשם לא חוזרים. ארץ בה אין סדר ולמעשה אין צדק. וכשאני אגיע לשם – מי יופיע מולי? אתה אלוהים תופיע, אתה הוא האופל...
כא בְּטֶרֶם אֵלֵךְ, וְלֹא אָשׁוּב-- אֶל-אֶרֶץ חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת.
כב אֶרֶץ עֵפָתָה, כְּמוֹ אֹפֶל--צַלְמָוֶת, וְלֹא סְדָרִים; וַתֹּפַע כְּמוֹ-אֹפֶל.
אפשר גם שאיוב טוען שאסונותיו הבלתי צודקים מעידים שהארץ בה הוא חי היא ארץ ללא סדרים, היא ארץ אופל. אבל אני חושב, שהמטרה של איוב היא להתגרות באלוהים, ולכן האופל הוא אלוהים עצמו. וגם אם האופל היא רק הארץ והחיים בה; גם אז, זו התגרות באלוהים, דרך הפיכת פאר יצירתו לאופל.
