[בתמונה: עמדת שליטה ובקרה ניידת - צבא נורווגיה. התמונה היא נחלת הכלל]
תת אלוף אמציה חן (פצי) היה מפקד אוגדה. לאחר שחרורו ב- 1991, מונה במילואים כאחראי על הפקת לקחים בצה"ל.
* * *
לאחר שבחנו את ההיגיון ואו חסרונו - בבניין כוח, באופני הכשרתו ובהפעלתו במלחמה - נוהגים חלק מהמגיבים למאמרי, לנצל קליטת אמל"ח "סופר טכנולוגי" בצה"ל. כאסמכתא לחוסר הטעם ואף להטעיה. בעיסוק ב"מלחמות של פעם". לדעתם, זו הסיבה לכך, שצה"ל מתכונן בקביעות למלחמה שהסתימה. שהרי בזכות האמל"ח החדשני כך טענו, "השתנה צה"ל לבלי הכר".
מילא תגובותיהם של קוראי אלה, שזולת שימורה של הרדידות, אין בה נזק של ממש. לעומת אלה, הנזק האמיתי מושרש בתודעתם של חלק מהקצונה הבכירה - שאינה רואה חשיבות בלימוד לקחי העבר - מהיותה מאמינה; שצה"ל - שהצטייד באמצעי לחימה מתקדמים "עד לא ידע" - הוא אכן "צבא אחר", המקנה למפקדיו חסינות מלקחי העבר.
זה שהביא את רמטכ"ל, להורות על הקמת "יחידה רב ממדית", כמענה, לשילוב הבין זרועי והחיילי; בליית דעת כי תפיסת אימונים קלוקלת, היא האחת והיחידה המונעת את מעשה השילוב. כך, שללא שינוי מהותי בתפיסת האימונים. מובטח שתפוקתה המבצעית של "היחידה הרב ממדית", תהיה נמוכ,ה במידה שתביא להחלטה על הקמתה של אחרת וחוזר חלילה. מה גם שאותה "אם עבריה" מיתולוגית, פרסמה זה מכבר פסק הלכה, הקובע כי ההשקעה באימונים, נמוכה פי כמה וכמה מעלויות ההקמה של יחידה חדשה.
[למאמרי הקודם: 'הקמת יחידה רב ממדית, כמוה כהמצאת הגלגל', לחצו כאן]
[לכתבה המלאה בישראל היום, לחצו כאן]
הדיווח האופרטיבי הוא השפה המבצעית היחידה!
יתרה מזאת: אם הייתי נדרש להצביע על אמצעי טכנולוגי, שהצליח למוסס בחשיבותם של לקחי העבר. ללא היסוס הייתי מסמן את מערכות הפיקוד והשליטה (פו"ש) "כמשבשי שכל" מהמדרגה הראשונה.
למרות שאותן מערכות, הן בחזקת הישג מדעי לכל דבר - כזה שמכניס שדה קרב אדיר ממד, לתוך מסך קטן. ובכך מאפשר לדבר, לצפות ולהנחות כל כוח המצוי בזירה - דווקא תכונות מדהימות כל כך, הופכות ב"צבא הירוק" לפגע רע; משום שליטתה של "תרבות מפקד הפלוגה" (מורשת הפלמ"ח); שבה, עיקר החשיבות, ניתנת לאינפורמציה. בליית הבנה שרק "אינפורמציה אופרטיבית", המכילה מידע ותכנית לביצוע - מהווה מסד שעליו ניתן להעריך את מצבו המבצעי של מפקד צבאי, ביחס למשימתו. מה שאמור בצבא של ממש, להבדיל ממליציה, לקבע את הדיווח האופרטיבי כשפה המבצעית האחת והיחידה, שאמורה להדהד במערכות הפיקוד והשליטה.
אבל אנחנו נותרנו מיליציה...
אצלנו מתמקדים התרגילים בבעיות קרב כביכול, ללא סימן וזכר להטמעת השפה המבצעית; מה גם שאלה מתבצעים בסביבת פעולה שונה מהמתקיים במלחמה. הרחק מיישום "השפה" בין מפקדת החטיבה לגדודים, ובינה לחטיבות אחיות, ולמפקדת האוגדה.
לאחרונה, כך פורסם, החליט הרמטכ"ל לבטל (מסיבה תקציב), את אימוני החטיבות (מילואים וסדיר):
[לכתבה המלאה של יואב לימור ב'ישראל היום', לחצו כאן]
לדידי כמפקד בכיר, חוקר וכמפתח שיטות הדרכה ואימונים, אברך על המהלך; בהתניה לכך שרא"ל כוכבי ישקיע מעט מזמנו, לברר פשר כישלונה הרצוף של מערכת הפו"ש; בתקווה שאחרי 72 שנים, יבוא שינוי בתפיסת הכשרתם של מערכות המשנה. זהו מסד להכפלת תפוקת הלחימה, בזמן קצר, ובעלות נמוכה בהרבה, מהמושקע כיום באמוני מערכת הפו"ש. מה גם, שתפוקתה מצויה היום על הגבול השלילי.