[בתמונה: נקודת האיזון האסתטית בלבוש האשה בכוח הפיתוי, הגלום בשילוב המדויק בין גילוי לנעלם... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Mojpe  לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 31 למאי 2021

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

ביקורת הציבור בשיח העידן החדש דורשת ממוסדות המדינה שקיפות מלאה בכל תחומי ההתנהלות:

• מצד אחד, דרישת השקיפות מגבילה ביותר את התנהלות המדינה בעיקר בתחומי הפעולה, שמוטב מכל הבחינות לפעול בהם בממד הסמוי.
• מצד שני, למול דרישת הציבור לשקיפות, אפשר למנף את הגילוי בשקיפות מלאה כביכול, על מנת להסתיר טוב יותר את מה שהמציאות מחייבת להמשיך ולהסתיר.

ברוכים הבאים להיגיון הפרדוקסלי של השקיפות. היגיון פרדוקסלי כזה קיים בכל מערכת מורכבת: עצם הפעולה גורמת להיפוכה; בתוך החיסרון שבשקיפות מסתתר יתרון, ולהפך...

[לאוסף המאמרים על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי aitoff לאתר Pixabay]

בדילמה זו, בין הגלוי לסמוי הולכת ונוצרת במאה ה-21 דינמיקה של זיקת גומלין: במימוש הדרישה לשקיפות נוצרים התנאים לקיום המרחב בו מתאפשרת הפעילות המוסתרת.

גם במדינות המתוקנות כדוגמת בריטניה, מתנהלים במיצוי יחסי הגומלין בין הגלוי לסמוי. כך לדוגמה, במדיניות בריטניה מול מדינת ישראל:

• בכל הקשור לממד הגלוי, בריטניה דורשת מישראל את ״סיום הכיבוש״ והקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967. בתקופות מסוימות - כמו בהתפרצות סבב לחימה בזירה הישראלית פלסטינית - המדיניות הבריטית מגיעה גם להכרזת אמברגו, בהספקת אמל"ח חיוני לישראל.
• מצד שני בממד הסמוי, בכל הקשור לשיתופי פעולה בתחומי הפעילות החשאית בין המוסד ל MI-6, יכולה להתקיים מדיניות אחרת, בניצול הפוטנציאל הנעלם.

במימוש הגיון זה, סיפר בתכנית רדיו, (18.1.20, 21:00 ברשת ב׳) פרופסור תת אלוף מיל׳ שאול חורב (ראו תמונה משמאל) - שהיה ראש הוועדה לאנרגיה אטומית - כיצד שכנע את הדרג המדיני הממונה לאפשר ביקורת בינלאומית בכור הגרעיני למחקר בנחל שורק, על מנת לחזק את הלגיטימציה להמשך מדיניות העמימות המסורתית, בכל יתר התחומים הממשיכים להיות נסתרים.

העיקרון פשוט ומוכר בחיי היום יום מקדמא דנא: הגילוי והנעלם משרתים אחד את השני. כמו נקודת האיזון האסתטית בלבוש האשה בכוח הפיתוי הגלום בשילוב המדויק בין גילוי לנעלם (ראו תמונה בראש המאמר).

[בתמונה משמאל: פרופסור תת אלוף מיל׳ שאול חורב. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי The Official CTBTO Photostream  קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.0]

זו גם תמצית הסיפור שמספרת תורת הקבלה על דרכי התגלות האל בעולם בדינמיקה המתמדת בין גילוי לנעלם:

בקידוש הלבנה - המתקיים בכל חודש עם התחדשות הלבנה - טמון במסורת היהודית המטען הסמלי, המגולם בתנועת הטבע המתמדת בין גילוי להעלמות. אלה המילים בנוסח התפילה לפתיחת קידוש לבנה: ״הריני מוכן ומזומן לקיים המצווה לקידוש הלבנה, לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, על ידי ההוא טמיר ונעלם, בשם כל ישראל״.

להרחבה על הרעיון הקבלי של דינמיקת ההתגלות בין גילוי להעלם אפשר למצוא בספרו של אחי, הרב רא״ם הכהן, גילוי והעלם.

דווקא בעידן הדרישה הגוברת לשקיפות מוחלטת, הפוטנציאל הטמון בהשתנות הדינמית בין גילוי לנעלם, הופך להיות כורח חיוני להתנהלות אסטרטגית יעילה.

[להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, ייצור ידע, 10/12/14.