בחודש אפריל בשנת 2000, התמנה דן חלוץ (ראו תמונה משמאל) למפקד ה- 13 של חיל האוויר הישראלי. כחצי שנה אחרי מינויו, נסע חלוץ לארה"ב - בהזמנת חיל האוויר האמריקאי - והשתתף בכנס שעסק בלקחי מלחמת קוסבו. לחלוץ התלווה אז מפקד בסיס רמון, אל"מ אמיר אשל.
[מקור תמונתו של רב אלוף במיל' דן חלוץ משמאל: דובר צה"ל]
השניים חזרו מהביקור מלאי התלהבות: הוויכוח - על יכולתו של הכוח האווירי להכריע את שדה המערכה לבדו - הוכרע... מהפכת האש המדויקת - שהחלה ב"צבא הקטן והחכם" של הרמטכ"ל לשעבר, אהוד ברק - קיבלה משנה תוקף והואצה.
בתאריך ה 28 לינואר 2001 ארחה המכללה לביטחון לאומי של צה"ל כנס, תחת הכותרת: בין הכרעה לניצחון (היום קוראים לזה סדנת ניצחון מובהק). אחד המשתתפים בכנס היה מפקד חיל האוויר דאז, האלוף דן חלוץ, שפרס את משנתו בהרצאתו "הכוח האווירי כמשתנה הכרעה". חלוץ סיכם את דבריו כך: "כוח אווירי יכול להכריע לבדו, ובוודאי להיות שותף בכיר להכרעה. זאת בתנאי שסדר הכוחות מספיק ומתאים, שההפעלה שקולה, שלא רודפים אחרי המטרות אלא רודפים אחרי השגת התכלית, תוך בחירת המטרות נכונות. באשר לתנאים - רצוי מזג אויר טוב.".
[למאמרו של דן חלוץ: 'הכוח האווירי כמשתנה הכרעה', לחצו כאן] [לאוסף פרקי החוברת: בין הכרעה לניצחון, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'ניצחון', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'הכרעה', לחצו כאן]
קוסבו הוגדרה כמלחמה הראשונה שהוכרעה מהאוויר; אבל, האם זה באמת כך?
הוגה הדעות הצבאי המפורסם, קרל פון קלאוזוביץ (ראו תמונה משמאל) כבר קבע, שהמלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים; דהיינו, המלחמה אמורה לשרת את המדיניות הנקבעת, ואין לה זכות קיום בזכות עצמה.
כל הדיון בישראל על ההצלחה של נאטו בקוסבו מתנהל במנותק מהפרדיגמה שקבע קלאוזוביץ.
[בתמונה משמאל: קרל פון קלאוזביץ כבר לא... התמונה היא נחלת הכלל]
ביום שהתחילה המערכה האווירית, ב- 24 למרץ 1999, נשיא ארצות הברית דאז, ביל קלינטון, הגדיר בנאום לאמריקאים את שלושת המטרות האמריקאיות למבצע:
- הדגמת רצינות כוונותיה של נאטו, בכדי שהמנהיגים הסרביים ישנו את התנהלותם;
- הרתעה כנגד החרפת הפעילות אל מול אזרחים בלתי מעורבים בקוסבו.
- פגיעה ביכולת הצבא הסרבי לפגוע בתושבי קוסבו.
נאטו אולי הצליחו להשיג את המטרה הראשונה (וגם זה בספק); אבל, אין ספק שכשל בהשגת שני יעדי המלחמה האחרים. במהלך 79 ימי המלחמה, נרצחו 10,000 אלבנים; והוגלו יותר 1,000,000.
דהיינו, הכוחות האוויריים של נאטו לא הצליחו לעמוד ביעדי המלחמה שקבע קלינטון. חלק מזה נבע מההגבלות העצמיות על הפעלת הכוח האווירי; שאפשר לכוחות הסרבים להמשיך בפעילות הטיהור האתנית שלהם (ראו תמונה בראש המאמר), תוך כדי שהם מסווים את הכוחות שלהם ככוחות אזרחיים.
[להרחבת המושג: 'פרדיגמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות 'הרתעה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת', לחצו כאן]
ללקח הזה אף אחד לא טרח להתייחס. זאת, למרות שהוא ישים - בהטיות כאלה ואחרות - גם לאזור שלנו.
צה"ל מאז שנת 2006 (ואפילו קצת קודם), מנסה להכריע מערכות מהאוויר; ובדיוק כמו בקוסבו, כושל, שוב ושוב, בהשגת מטרותיו. את הלקחים והנגזרות לגבי הפעלת הכוח האווירי בלחימה א-סימטרית מקוסבו איש לא טרח להבין.
במקום זה עברנו לעסוק בשיווק "רב ממדי"; שבחיים, לא יוביל לניצחון מובהק!
![[בתמונה: קציני משטרת הרכבים המלכותית בקנדה (RCMP) חוקרים קבר אחים לכאורה לצד נחתים של ארה"ב. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי סמ"ר. קרייג ג'יי מחיל הנחתים האמריקני; והוא נחלת הכלל]](https://en.wikipedia.org/wiki/Kosovo_War#/media/File:RCMP_in_Kosovo.jpg){kind=link}