[תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Counselling לאתר Pixabay]
[לאוסף פרקי ספר איוב, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]
אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני).
החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.
* * *
תשובת איוב לאליפז, חלק א'
מי אתה? איוב.
מה קרה לך? הכל. אני סמל הסבל.
על מה כל זה? אין לי מושג.
זקוק לעזרה? סיוע? נחמה? משהו? כבר לא. רק הסבל הגלוי, הוא עזרי!
איוב נוזף באליפז. נחמות כמו שלך שמעתי כבר רבות בחיי. זה נשמע כמו נחמה "מקצועית" ללא רגש. "נחמת עמל":
א וַיַּעַן אִיּוֹב, וַיֹּאמַר.
ב שָׁמַעְתִּי כְאֵלֶּה רַבּוֹת; מְנַחֲמֵי עָמָל כֻּלְּכֶם.
לגבי הטענה, כאילו בעצם הדיבור מול אלוהים, איוב פוגע באמונה התמימה שאלוהים משגיח על העולם, תשובת איוב פשוטה. הדיבור שלי כלל לא משנה. מספיק לראות את מה שקרה לי כדי להבין שמשהו פה לא בסדר: ו אִם-אֲדַבְּרָה, לֹא-יֵחָשֵׂךְ כְּאֵבִי; וְאַחְדְּלָה, מַה-מִּנִּי יַהֲלֹךְ.
ומכאן עובר איוב לתאר את ההתעללות שהעביר אותו אלוהים. התעללות שהוא מצפה שרעיו יראו אותה ככזו. הוא משתמש בשמות פועל למכביר: קימט אותי, טרף אותי, שטם אותי, חרק עלי שיניו, לטוש עלי עיניו, פער עלי פיו, היכה את חיי, הסגיר אותי לרשעים, פירפר אותי, פיצפץ אותי, הפך אותי למטרה עבורו, פילח את הכליות שלי, שפך לארץ את מיצי המרה שלי, רץ עלי ומעך אותי.
מקבץ מרשים של שמות פועל.
יש בפרק רמזים לכך שאיוב מרגיש שאלוהים פוגע בו, תוך סיוע של שליחים. למשל, השימוש בשפת רבים בפסוקים:
י פָּעֲרוּ עָלַי, בְּפִיהֶם--בְּחֶרְפָּה, הִכּוּ לְחָיָי; יַחַד, עָלַי יִתְמַלָּאוּן.
יא יַסְגִּירֵנִי אֵל, אֶל עֲוִיל; וְעַל-יְדֵי רְשָׁעִים יִרְטֵנִי.
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Hans לאתר Pixabay]
איוב מתעקש שכל זה בא לו למרות שהוא נקי מחטאים ותפילתו זכה: יז עַל, לֹא-חָמָס בְּכַפָּי; וּתְפִלָּתִי זַכָּה.
אז אחרי כל זה, איוב דורש שהסבל שלו לא יעלם מהעולם, אלא יעמוד בעולם ויחכה כעדות למשפט שהוא יקיים עם אלוהים:
יח אֶרֶץ, אַל-תְּכַסִּי דָמִי; וְאַל-יְהִי מָקוֹם, לְזַעֲקָתִי.
יט גַּם-עַתָּה, הִנֵּה-בַשָּׁמַיִם עֵדִי; וְשָׂהֲדִי, בַּמְּרֹמִים.
איוב מצפה שבמשפט, אלוהים יעמיד את החטאים; והוא יעמיד את הסבל. הסבל הוא כה גדול למול זה שהוא כלל לא יודע שהוא חטא, שהוא בטוח שבמשפט הוא יגבר על אלוהים ועל עושי דברו.
