[בתמונה: המהפכה התעשייתית - האדם - החל מסוף המאה ה- 18 - החל בהדרגה להפוך את הידע המדעי, שנצבר במהלך השנים, ליישומים טכנולוגיים... קרדיט: נורברט קייזר. התמונה היא נחלת הכלל]

[לאוסף המאמרים: 'העתיד כבר כאן', לחצו כאן]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים

*  *  *

גם במאמר זה לא אכתוב על צבא וביטחון, על טילים ולייזרים.

המהפכה התעשייתית, זאת כולם אמורים לדעת, שינתה לחלוטין את חיי האנשים ואת ההתנהלות של האנושות. השינויים היו אדירים, מהבחינה הכלכלית, התעסוקתית, התרבותית, התקשורתית, המדינית, החינוכית, הרפואית, לרבות המעבר של מרבית אוכלוסיית העולם מהכפר אל העיר ועוד.

מהי המהפכה התעשייתית?

האדם - החל מסוף המאה ה- 18 - החל בהדרגה להפוך את הידע המדעי, שנצבר במהלך השנים, ליישומים טכנולוגיים. כך נוצרה היכולת לייצר לאדם מכפילי כוח אדירים.

לא עוד התלות של האדם והמגבלות ביכולתו בגלל כוחותיו הפיזיים המועטים ו/או התלות בכוח בהמות המשא. בנוסף, מכפיל כוח אחד משמש ליצירת מכפילי כוח אחרים; וכך, העולם מתקדם ובמהירות. לא תמיד הקדמה הזו מבוצעת בדרך חיובית; לעיתים, היא מתבצעת באמצעות מלחמות עולם; אך דבר אחד ברור: לא ניתן לעצור את הקדמה.

[בתמונה: הטכנולוגיה הואצה על ידי מלחמות עולם.... בתמונה טיל ה- V2 הגרמני שהטכנולוגיה שלו שימשה את האדם במסעו לירח... התמונה היא נחלת הכלל]

• כך, המצאת המנוע אפשרה ומאפשרת את התנועה המסיבית של אנשים, ומשאות באמצעות אוניות, מכוניות, רכבות ועוד. תנועה מהירה מכל מקום לכל מקום לרבות גל ההגירה הגדול שאפשר את הקמת המדינות ביבשת אמריקה.
• כך, אפשר לבצע במהירות וביעילות עבודות שדרשו בעבר הרבה ידיים עובדות באמצעות מס' קטן של מכונות.

זה היה השלב הראשון של המהפכה התעשייתית. שלב שהחל לפני כ- 200 שנה במערב והתפשט בהדרגה לכל העולם.

בנוסף, המצאת המנוע אפשרה גם לייצר חשמל מדלקים פוסיליים; ולנצל את החשמל לייצור כוח ולהאיר את העולם. כך גם ליצור אלפי מכונות ומכשירים שפועלים בכוח החשמל וזה היה השלב השני.

כך לדוגמה, המצאת המעלית אפשרה את התפשטות הערים לגובה, ונוצר המצב שבו מרבית האנושות כיום מתגוררת בערים, חלקם הגדל הם ערים שמאכלסות כעת עשרות מיליוני בני אדם כל אחת.

[בתמונה משמאל: המצאת המעלית אפשרה את התפשטות הערים לגובה... בתמונה: מגדלי פטרונאס בקואלה לומפור שבמלזיה. אדריכל: סזאר פלי. יוצר התמונה אינו מוזכר. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

חשמל יש לדעת היא אנרגיה שעוברת ממקום למקום באמצעות כבלים ובאפס זמן, האנרגיה שנוצרת במקום מסוים עוברת מרחקים עצומים. זו למעשה התכונה החשובה של החשמל: האפשרות להפיק אותו במקום אחד ולהפיץ אותו לצרכנים רבים מאוד ומרוחקים.

אז ניצול החשמל מאפשר כעת גם את יצירת התקשורת האלקטרונית והמחשבים הגדולים והאישיים והטלפון הנייד החכם (סמארטפון). כאן, שוב מתאפשר לבצע במהירות וביעילות עבודות מורכבות להם נדרשו אנשים רבים. בנוסף מתאפשר לבצע תקשורת מיידית בין כל האנשים והמחשבים בעולם. זה היה השלב השלישי.

כעת מתרחש השלב הרביעי של המהפכה התעשייתית ויש חוקרים שטוענים שהוא חשוב ומשמעותי יותר מכל קודמיו גם יחד. יש שמכנים את התהליך הזה האינטרנט של הדברים. למעשה, אנחנו מכניסים מוח למכונות שעושות עבורנו את כל העבודות המשמעותיות.

[להרחבת המושג: 'האינטרנט של הדברים', לחצו כאן]

מהו מוח? המוח הוא חלק הגוף שלנו שהופך אותנו מיצור חסר יכולות, סוג של צמח, למי שאנחנו. אנשים נבונים, ניידים, אנשים שמסוגלים להתמודד עם מצבים משתנים, אנשים יוצרים שמסוגלים גם לחיות וליצור במסגרות חברתיות קטנות וגדולות. המוח מורכב מחושים שונים שקולטים מידע כאור ,צליל, מישוש וכימיה(טעם וריח), ממעבד מידע חזק, זיכרון גדול, מערכת הפעלה מסתורית ששולטת על הכל. בנוסף, ממערכת עצבים ששולטת על חלקי הגוף האחרים וגורמת להם לעשות את רצונו של המוח.

את היכולות האלו אנחנו מכניסים כעת למכונות. זאת באמצעות מחשבים זעירים ורבי עוצמה, מצלמות וחיישנים, מערכת הפעלה, בקרים ממוחשבים, יכולת תקשורת מהירה ובעיקר האינטליגנציה המלאכותית.

המשמעות של ההליך הזה היא אדירה. ניתן יהיה כבר בעתיד הקרוב וגם יהיה כלכלי יותר להחליף את בני האדם ב כ 80 אחוז מהעבודות בהם הם עוסקים כיום.

למוחות האלקטרוניים ולמכונות שהם מפעילים יתרונות רבים. הם לא רגישים, לא מתעייפים, לא מוטרדים, לא רעבים ודעתם אינה מוסחת, הם רציונליים. הם ישלטו על כוחות אדירים ויעילים ולמעשה יהפכו את בני האדם בקרוב לקצת ואחר גם ליותר מכך למיותרים

איך יראו החיים? איך יתפרנסו מרבית אנשים? לא ברור. הניסיון ההיסטורי מוכיח שאין לסמוך על בני האדם שידעו להתמודד נכונה ובאופן שיכלול את כל האנושות עם הטכנולוגיה הזו.

כרגיל יהיו מדינות וממעטים שירוויחו ורבים רבים שיפסידו...

[לאוסף המאמרים: 'העתיד כבר כאן', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2015), האינטרנט של הדברים, ייצור ידע, 22/4/15.