תקציר: יצירת ידע (Knowledge Creation) ו- ייצור ידע (Knowledge Production) הן שתי דרכים להוספת ידע חדש לארגון, שדרוש לו בזמן אמת, או כהכנה לעתיד…

[לאוסף המאמרים על על ידע ארגוני בזמן אמת והשלכותיו, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על סוציו-אנטרופיה: אנטרופיה בגרסת המערכות המורכבות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חוכמת ההמונים, לחצו כאן]

עודכן ב- 24 באוקטובר 2022

ד"ר פנחס יחזקאלי ואינג' שרית אונגר-משיח הם מומחים לניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis). ושותפים בחברת 'ייצור ידע'.

*  *  *

יותר ויותר נדרשים ארגונים לקבל החלטות "פורצות דרך", שאינן בבחינת "עוד מאותו דבר", או "חיפוש המטבע מתחת לפנס". המפתח לכך הוא סוג מסוים של "ידע". זהו המרכיב החיוני ביותר לארגון במציאות דינאמית, המשתנה במהירות. זאת, כיוון שבמצב של לחץ אין לארגון פנאי לחפש את הידע החסר לו ממקורות חיצוניים. ייצור ויצירת ידע הם הכלים הזמינים ביותר לארגון; אבל, אם לא יוכנו מבעוד מועד, יהיה קשה מאוד לבנות עליהם כשייווצר הצורך.

מקורות הידע מגוונים: ניתן להשיג ידע:

• הן ממקורות חיצוניים, משמע: רכישה, השכרה וגנבה של ידע;
• והן ממקורות פנימיים, באמצעות ייצור ויצירת ידע.

כדי שידע יווצר, יש צורך בקיומם של ארבעה תנאים

(Davenport and Prusak, 1998):

1. הכרה של מנהלי הארגון ועובדיו בצורך ליצור ידע ובחשיבות העצומה שיש בכך לקיומו של הארגון ולהצלחתו.
2. נכונות להשקיע משאבים מראש;
3. זמן ארגוני, שהוא משאב בעייתי בכל ארגון.
4. מקום, פיזי או וירטואלי, שבו ידע יוכל להיווצר.

[בתמונה משמאל: כדי שידע יווצר, יש צורך בקיומם של ארבעה תנאים. התמונה: ייצור ידע]

חברות עסקיות רבות, כמו גם ארגוני השירות הציבורי, עדיין רחוקים מאוד מהטמעת התובנה שידע זה דרוש להם; ורחוקות מאוד מההבנה כיצד ליצור את הידע הזה או לייצרו, ולנצלו לתועלתן. חברות רבות אחרות מבינות את החשיבות, אך אינן מצליחות למצוא את הנוסחה ליישום. יעיד על כך "ים" חברות הייעוץ שעוסקות בכך וגורפות הון, ללא תוצאות ראויות לציון בשטח (גולן, 2008).

יצירת ידע (Knowledge Creation) היא המושג הוותיק יותר בין השניים; ו- ייצור ידע (Knowledge Production) הוא המושג ה'צעיר' יותר. שני המושגים מבטאים שתי דרכים להוספת ידע חדש לארגון, שדרוש לו בזמן אמת, או כהכנה לעתיד (בשפת תורת המערכות המורכבות, לייצר אנטרופיה ארגונית).

המאמר הנוכחי עוסק בהבהרת שני המושגים הללו, ובהבנת ההבדלים ביניהם.

יצירת ידע

יצירת ידע (Knowledge Creation) היא השגת ידע שחסר לארגון ממקורותיו הפנימיים (להבדיל מידע שמושג ממקורות חיצוניים).

נגדיר לצרכינו את תהליך יצירת הידע בארגון כ"כאוס יצירתי", שנועד למנוע מאנשים למעוד לתוך הרוטינה, ולהמשיך לפתח יוזמות חדשות בהתארגנות עצמית (Nonaka and Takeuchi, 1995). משמע, ארגון צריך תנאים של סף כאוס (כמו היררכיות נמוכות וחופש יחסי לעובדים. השיטות להשגתו של הידע יכולות וצריכות להיות מובנות בתהליכי העבודה של הארגון.

הדרך הקלאסית ליצירת ידע ולחשיפת ידע סמוי הינה יצירת מרחבים לא-פורמליים בארגונים, ומתן זמן לעובדים לבלות בהם. הנחת המוצא היא שהשיח החופשי בין אנשים שונים בארגון יאפשר יצירה של ידע חדש (מעניין שמרחבים כאלה מוקצים גם בארגונים במצבים של סדר גבוב ואף קיפאון. במקרים הללו, מטבע הדברים, התועלת של המרחבים הללו אינה גבוהה.

אם ידועים לכם מחקרים אודות מרחבים לא-פורמליים במקום העבודה והתפקיד שהוא ממלא :לדוגמא המטבחון, פינת קפה, מסדרונות וכו'. כל חומר יתקבל בתודה.

נציין כי 'יצירת הידע' איננו מאפיין מערכות אנושיות בלבד, אלא מערכות מורכבות ככלל (זיכרו את הקביעה, שתכונות של מערכות מורכבות בטבע דומה לאלה של מערכות אנושיות (ארגונים). כך למשל, אנחנו יודעים היום שפטריות יודעות 'ליצור ידע' (הוברמן, 2011): בשנת 2000 לקח פרופ' טושיוקי נקאגאקי, ביולוג ופיזיקאי מאוניברסיטת הוקאידו ביפן, חתיכה זעירה של פטריית עובש צהובה והניח אותה בפתחו של מבוך. בצדו השני של המבוך הוא הניח קוביית סוכר. מסתבר, שתוך זמן קצר הפטרייה מצאה את הדרך היעילה ביותר להגיע לסוכר. באופן דומה שיחזרו פטריות, בהצלחה רבה, מערכות הסעה המוניות בערים גדולות...

דוגמה הקלאסית והמוכרת ביותר לכך הינה השינוי שמיצב את חברת ההלבשה הבינלאומית "ZARA" כמעצמת לבוש עולמית: עד תחילת שנות ה- 80 של המאה הקודמת התבססה החברה על מעצבים מקצועיים, שנתנו שירות להנהלה ותכננו קולקציות חדשות עבור הלקוחות, ארבע פעמים בשנה לפי העונות.

בשנות השמונים של המאה הקודמת, עברה החברה מהפך. היא החליטה להתבסס על הידע הלא מנוצל של המוכרות בחנויות, שידעו מה מבקשות הלקוחות, על פני חלק זה משרותי המקצוענים היקרים. המוכרות הפכו, ב'רעיון מחולל' (Disruptive Innovation) אחד שעלותו מזערית, למרכיב חשוב בארגון הרבה מעבר לתפקידן המוגדר – ליזמיות שעליהן הסתמך הארגון באופן שוטף ומהן התעדכן באופן דינאמי. הצעות המוכרות מהשטח לפרטי לבוש עובדו והגיעו בחזרה לשטח תוך פחות מחודש, ולא ארבע פעמים בשנה כמקודם, ו- "ZARA" הפכה למותג מוביל בעולם המערבי כולו (Folpe, 2000). זאת, כיוון שהבינה, כי אותו ידע חמקמק, שחברות מתקשות כל כך להשיגו, הוא נכס ארגוני שצריך לאתר ולגבש אותו, לנהלו ולהפיק ממנו תועלת, ממש כפי שמשקיעים בנכסים ארגוניים אחרים על מנת לקבל מוצר סופי טוב יותר וחסכוני הרבה יותר (Devenport and Prusak, 1998).

שיטות חדשות ליצירת ידע הינן למשל עשיית שימוש ב"חכמת ההמונים" וגם למשל, עידוד עובדים לכתוב בלוגים באתר החברה (Gervelis, 2013).

ייצור ידע

המושג המשלים את יצירת הידע בארגון הוא ייצור הידע ("Knowledge Production"): שימוש במערכות ממוחשבות מהדור החדש, על מנת להפוך כמות מינימלית של מידע, המוכנסת אליהם, לידע חדש רב. זאת, ללא צורך ביצירתיות או בתנאים מיוחדים המעודדים חדשנות בארגון, כמו ביצירת ידע.

תחום יצירת הידע מתמקד כיום בעיקר בארבעה תחומים עיקריים:

1. ניהול הפרודוקטיביות הארגונית [ניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis)];
2. קליטת עובדים;
3. שימור עובדים;
4. ניתוח אנשים; ניתוח טלנטים; ניתוח משאבי אנוש (People Analitics);

[בתמונה משמאל: תחום יצירת הידע מתמקד כיום בעיקר בארבעה תחומים עיקריים... המקור: ייצור ידע]

התחום הזה שווה הרבה כסף... חברת המחקר CB Insights בדקה ומצאה, כי ההשקעות בתחום ה-HR Tech  זינקו מ-400 מיליון דולר ב-2012, לכמעט 2.5 מיליארד דולר ב-2015. כמה מהמשקיעים המובילים בעולם כבר מעורבים, כשהערך המשוער של ההשקעות בשנת 2020, הוא יותר מ-107 מיליארד דולר!

[לאוסף המאמרים על על ידע ארגוני בזמן אמת והשלכותיו, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על סוציו-אנטרופיה: אנטרופיה בגרסת המערכות המורכבות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חוכמת ההמונים, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על על ידע ארגוני בזמן אמת והשלכותיו;
• אוסף המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA;
• אוסף המאמרים על סוציו-אנטרופיה: אנטרופיה בגרסת המערכות המורכבות;
• אוסף המאמרים על חוכמת ההמונים;
• הרחבת המושג: 'ידע', לחצו כאן;
• הרחבת המושג: 'דינאמיות';
• הרחבת המושג: 'תורת המערכות המורכבות';
• הרחבה בנושא: 'ייצור אנטרופיה';
• הרחבת המושג: 'כאוס';
• הרחבה בנושא 'התארגנות עצמית';
• הרחבת המושג: 'סף הכאוס';
• הרחבת המושג: 'ידע סמוי';
• הרחבה בנושא: 'מרחבים לא פורמליים';
• הרחבת המושג: 'רעיון מחולל';
• הרחבת המושג: 'חכמת ההמונים';
• הרחבה בנושא: 'ניתוח אנשים';
• הרחבת המושג 'ניתוח רשתות ארגוניות';
• אוסף המאמרים על עובדים חדשים, קליטתם ו’זמן ההבשלה’ שלהם.

מקורות והעשרה

• רביד גלעד (2007), ויקי: אתגרים חדשים בהשכלה הגבוהה, על הגובה, גיליון מס' 6, ראשון לציון: המכללה למנהל.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), התארגנות עצמית, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), רעיון מחולל, ייצור ידע, 11/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), סף הכאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מרחבים לא פורמליים, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), ידע סמוי, ייצור ידע, 7/1/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), שריפת אנטרופיה: התכלות האנטרופיה הארגונית, ייצור ידע, 23/8/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), חוכמת ההמונים: כשההדיוטות עולים על המומחה…, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), ניתוח אנשים – People Analytics, ייצור ידע, 25/12/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניתוח רשתות ארגוניות, ייצור ידע, 23/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), עובדים חדשים, קליטתם ו’זמן ההבשלה’ שלהם, באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 23/9/19.
• Gervelis Gabriel (2013), 3 Reasons Why HR Should Encourage Staff Blogging, SEG, 8/10/13.