[בתמונה: חיילים מצרים ב- 1973. שכחנו שהם יודעים גם להילחם? התמונה היא נחלת הכלל]
אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.
* * *
לראש המטה הכללי, רב אלוף אביב כוכבי נמאס לחכות להכרעות במערכת הפוליטית, והוא פרסם את תכנית העבודה של צה"ל לשנים הבאות תר"ש תנופה על כלל מרכיביה. בין השאר נאמרו על התכנית את הדברים הבאים:
"בתום תהליך מעמיק ויסודי, יוצאת היום לדרך תנופה, התכנית הרב-שנתית החדשה של צה"ל (2024-2020), שבמרכזה העצמת הקטלניות – בהיקף ובדיוק. מימוש התכנית יאפשר לצה"ל הגדלת יכולת ניכרת, הדגיש הרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי, כשהציג אותה למפקדי צה"ל. האתגרים סביבנו לא מאפשרים להמתין – ולכן, על אף המורכבות, התכנית הרב שנתית יצאה לדרך״[1].
בדברים הבאים אתייחס לזווית אחת של התכנית: נושא השריון בצה"ל, חיל בו עשיתי את כול שירותי הצבאי(סדיר, קבע ומילואים)במשך כשלושה עשורים.
[בתמונה: תימשך ההתעצמות? איפה ההתייחסות לסד"כ צבא מצרים? התמונה באדיבות אתר צה"ל]
על פי תוכנית הרמטכ"ל, העתיד של חיל השריון הצה"לי יראה כך: "תימשך גם ההתעצמות בטנקי מערכה מתקדמים (מרכבה סימן 4), נמ"רים ואיתנים, ויינתן ויירכשו אלפי משאיות מתקדמות במהלך 5 השנים הבאות... במקביל, כחלק מההחלטה לסגור סד"כ ישן, תיסגר חטיבת טנקים ויצומצם מספר הטנקים בחטיבות ההגנה. בנוסף, כאמור, תבוצע לאור התר״ש, החלפה של כ-150 טנקי מרכבה 3 בטנקים מתקדמים (מרכבה סימן 4)".
לכאורה תוכנית מיטבית שתשפר את יכולת התמרון וכוח האש של השריון, ולא היא. לא ראיתי התייחסות לסד"כ של צבא מצרים, כאשר רוצים לצמצם את היקפו של השריון בצה"ל.
על פי הפרסומים בתקשורת, צבא מצרים, הצבא הגדול ביותר ביבשת אפריקה, גדל ומתעצם הרבה מעבר לצורך שלו להילחם באיומי הטרור או באיומים אחרים. טנק המערכה העיקרי של המצרים הוא הטנק אברהמס – [2]M1A1. המדובר בטנק מערכה כבד ומשוכלל המצויד במערכות מתקדמות כמד טווח לייזר, מיגון חדיש - לפי הערכות, עובי שריון החזית של דגם M1 הוא שווה ערך ל-350 עד 470 מ"מ של פלדה מעורגלת הומוגנית (RHA) כנגד קלעים קינטיים, ו-650 עד 700 מ"מ כנגד מטענים חלולים. דגם M1A1 מוערך ב-600 מ"מ כנגד קלעים קינטיים, ו-700 מ"מ כנגד חלולים[3], תותח 120 מ"מ חלק קדח, שלושה מקלעים(2 מקלעים מדגם M240 בקוטר 7.62 מ"מ, מקלע כבד M2 בראונינג 12.7 מ"מ) , מנוע רב עוצמה של טורבינת גז עם 1500 כוחות סוס, המביא את הטנק למהירות מירבית של 66 קמ"ש וטווח פעולה של 450 ק"מ, תוך נשיאת 40 פגזים בבטן הטנק.
[בתמונה: אברמס M1A2 בעת ירי בתותח הראשי שלו, בקוטר 120 מ"מ. התמונה היא נחלת הכלל]
לצבא מצרים יש 1130 טנקים מסוג זה כאשר 1005 טנקים נמצאים בשרות פעיל ו-125 טנקים המיוצרים כרגע בסיוע ארה"ב במפעל התעשיה הצבאית המצרית –מפעל 200, הנחשב כגדול המפעלים בכל יבשת אפריקה והמזרח התיכון לייצור ותיקון כלי שריון .
טנק המערכה האמור – אברהמס – M1A1 – נמצא בשרות פעיל בדיביזיות השריון הבאות של צבא מצרים:
- דיוויזיה 4 שריון מארמיה 3.
- דיוויזיה 6 שריון מארמיה 2.
- דיוויזיה 9 שריון בפיקוד מרכז של צבא מצרים על אדמת אפריקה.
- חטיבת שריון עצמאית מס' 76 בפיקוד צפון של צבא מצרים על אדמת אפריקה.
- יחידות שריון בכוחות ההתערבות המהירה של צבא מצרים[4].
אבל זה לא הכל. לפני כשלוש שנים הזמינו המצרים גם מהרוסים טנקים מתקדמים, כ-400-500 טנקים T-90 אותם ירכיבו במצרים ברישיון. הנתון מדבר על בין 3,500 לכ-4,900 טנקים בצבא כולו שזו כמות מכובדת לכל הדעות[5].
האם נוכח האיום המצרי האמור נכון לצמצם סד"כים של השריון הישראלי, או להפך, להגדילו עם טנקים משופרים, קטלניים, משוכללים ומוגנים?
אחרית דבר
אם אנו מתבוננים בעובדות אודות צבא מצרים, הרי שמצרים לא הסתפקה רק ברכישת צוללות. מצרים עומדת לפני סיום עסקת ענק לרכישת מטוסי קרב מתוצרת רוסיה, ואלו מצטרפים לשורת עסקאות נשק שביצעו המצרים בשנים האחרונות וכללו רכש של מסוקים מסוגים שונים, טילים רבים ומדויקים, ואפילו נושאות מסוקים.
בנוסף, בסיסי ענק חדישים נבנים כל העת, והצבא המצרי רכש אמצעים רבים לתובלה ואספקה. נתונים אלה מראים בעליל, כי הצבא המצרי לא בונה את עצמו למלחמה בטרור מולו הוא מתמודד כיום. נהפוך הוא. צבא מצרים מתעצם במסגרות כבדות ומשולבות של חטיבות ודיוויזיות למלחמה קונבנציונאלית. אם זו התמונה בגבולה הדרומי של ישראל, יתכן שהמגמה בצה"ל לצמצם מסגרות משוריינות הינה טעות שנשלם בעטיה מחיר כבד בעתיד.