[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]
אייל גונן (LL.B, MBA) הוא עורך דין בתחומי המשפט האזרחי והעסקי; מרצה באוניברסיטת בן גוריון, במכללה להנדסה סמי שמעון בבאר שבע ובמכללת אחווה. בלוגר בנושאי טכנולוגיה ומחשבים מאז שנות התשעים של המאה הקודמת.
* * *
הילדים בבית ואי אפשר לשלוח אותם לסבים והסבתות – כי הם בגיל המסוכן. זה הזמן המסוכן ביותר לחיי המשפחה. הלחץ גדול יותר, אם אחד או יותר מההורים נמצא בחופשה ללא תשלום כי מקום העבודה שלו נסגר.
הפתרון הוא כמובן הידברות. כללים פשוטים, המומלצים לכל משפחה וזוג – ומומלץ יותר בימים של קורונה...
.
מצורף תבנית גיליון עזר למשפחה: זהו גיליון אקסל המחולק לארבעה תתי גיליונות:
- פתיח;
- יומן;
- הוצאות;
- פרויקטים.
[להורדת גיליון האקסל של 'גיליון העזר למשפחה', לחצו כאן: CoronaDays_Empty]
ישיבה משפחתית
היום ניתן לחבר כל מחשב נייד לטלוויזיה גדולה. לקבוע זמן שבו יושבים כל המשפחה, לדוגמה בימי ראשון בערב בשעה 19:00. בשעה זו מתכנסים כל בני המשפחה, וקובעים לוח זמנים. אפשר לעשות זאת עם מחברת שתיועד לכך. אבל, הדגש הוא כי הפגישות יהיו קבועות, לפחות פעם בשבוע; וכי בפגישה זו ירשמו דברים. אני מודע לכך שזה נשמע מאוד פומפוזי ורשמי, אבל זה חלק מהעניין – לקחת ברצינות את חיי המשפחה שלכם, בייחוד בעתות משבר.
כללים לניהול הישיבות
יש לכבות כל מכשיר אלקטרוני או מסכים – שכל המשפחה תהיה נוכחת, נמצאת בתוך הפגישה – וכן, מותר ורצוי לקרוא לזה ישיבת משפחת XXX. מי שמכנס את הישיבה אבא/אמא/אח מסביר, שעקב המצב הוחלט לקיים ישיבה יומית/שבועית (לדעתי ישיבה יומית תהפוך את העניין לניג'וס, ומספיק פעם בשבוע לטעמי – אבל תלוי בכל משפחה ובאופי שלה) שבה נעלה הצעות לשיפור החיים (חשוב להתחיל מהחיובי); וכן, הצעות לסדר וגם הערות/הארות. עכשיו יש לתת לכל בני המשפחה זכות דיבור, כן גם לילד בן ה-4 שכל מה שיגיד הוא שהאח הגדול יותר אכל לו את המעדן – זה גם חשוב, בעיקר לילד בן ה-4, וגם לשאר בני המשפחה שיבינו כי כולם ביחד בסיפור הזה.
בניית תכנית שבועית
מומלץ לבנות תוכנית שבועית, בה יש פעילות ושגרת חיים לכל אחד מימי השבוע. אפשר ורצוי לקבוע מדדים חיוביים, כמו איסוף כוכבים או כפתורים, לבני משפחה. לדוגמה, כאשר אחד מבני המשפחה ממציא דרך חדשה לשחק משחק, שמלהיב את כל בני המשפחה; או שהתנדב לבצע מטלה כי אחיו נרדם וכדומה. אחר כך, אפשר יהיה לבצע חלופין בכפתורים או בכוכבים.
מהשבוע השני ואילך אפשר ורצוי לדבר על השבוע שחלף ולתכנן את השבוע הבא.
[בתמונה: טבלה מרכזת של תכנון שבועי בקטע הפתיח]
בגיליון העזר למשפחה הוספתי גם נושא כספי, בייחוד אם המצב גורם לבעיות של תזרים מזומנים – רצוי לראות מה ההוצאות הקיימות, ואולי גם איפה אפשר לקצץ בהוצאות, עד שיתבהר המצב. אני מכיר את הביקורת שהורים יגידו שזה לא עניין לילדים, אבל אני חושב שדווקא שיתוף הילדים – לא בקטע של בהלה או תבהלת – אלא בקטע חישובי/כלכלי נטו, יכול להיות שיעור טוב לחיים של הילדים. ניהול תקציב ביתי, זה משהו שמשום מה לא מלמדים בבית הספר – למרות שכל הילדים נתקלים בזה בבגרותם. זו הזדמנות טובה ללמוד וללמד איך מתנהל תקציב משפחה, על מה שמים דגש ומה ניתן לקצץ בעת כזו. בהחלט בעניינים אלה, כמו גם בעינייני היגיינה – לא מדובר בדמקורטייה, אלא ההורים קובעים; אבל לדעתי, הדינמיקה טובה יותר כאשר הילדים מבינים איך ומדוע ההחלטות התקבלו, וכן אפשר לתת לכולם קצת מקום "לקטר".
זמן תקשורת יומי, אפילו בווידאו, עם הסבים והסבתות
עוד רעיונות לימי הקורונה: להוסיף זמן תקשורת יומי, אפילו בווידאו, עם הסבים והסבתות – הם אולי בבידוד בעקבות הגיל, אבל אפשר ורצוי לשמור על קשר. אפשר לקבוע "פרויקטים" כמו לבנות משהו יחד, לצבוע חדר מסוים, או לעשות סדר בבויידם. את הפרויקטים מומלץ לפרק לשלבים ברי ביצוע, ולקבוע לכל שלב מי, איך ומתי מבצעים אותו. עוד רעיון לקבוע "פינה יומית" שבו אחד מבני המשפחה יביא מערכון/קריקטורה או משהו דומה לפני כל בני המשפחה – נגיד לפני ארוחת הצהרים.
לסיום...
אני רוצה להזכיר, שהמצב לא נוח ולא נעים לכולם – ולכן רצוי לבנות מנגנון של גישור ויישוב מחלוקות. אפשר כחלק מהישיבה השבועית, או ישיבה נפרדת לצורך כך (ישיבה תכנון בימי ראשון, וישיבת הוצאת קיטור בימי חמישי). בישיבה זו, לכל אחד תינתן הזדמנות להעלות בעיות או סוגיות שמפרעות לו (לשחרר קיטור). חשוב לתת לכל אחד את האפשרות לדבר, כדי שזה לא יהפוך למלחמה.
אפשר ורצוי להשתמש במשחק שבו משתמשים מגשרים שנקרא שיקוף – שבו חבר המשפחה שאליו מכוונים הדברים – לא עונה, אלא מחויב להגיד במילים שלו מה נאמר. לדוגמה ד' טוען שמ' נמצאת יותר מדי זמן במקלחת בערב וגומרת לו את המים החמים. מ' לא מיד עונה "מה פתאום" אלא צריכה לשקף את מה ששמעה – אני מבינה שד' מגיע להתקלח אחרי ואין לו מים חמים. כאן זה המקום של הורה אחראי להציע הצעת מגשר. בסיום רושמים את ההסכמות.
לא אני לא מבין. עורך דין קקה, שמעולם לא גידל את ילדיו (הללו מפוזרים בבתי נשותיו), ממליץ על התמודדות משפחתית?
איש שחי לבדו (וטוב שכך ולא בכדי) ויליגו פזורים בבתים אחרים ולא בכדי.
הי,
אשמח גם להערות לגופו של המאמר ולא רק הכותב…