המאמר עודכן ב-28 במרץ 2020
ב-7 למאי 2007, סמוך ל-2 בצהריים בכביש 44, נפגע רוכב קטנוע ממערבל בטון שהתנגש בו. משה חי-ישראלי (צ'יקו) ז"ל (ראו תמונה משמאל) - מורה לנהיגה בן 63 - נפצע פצעי מוות. למרות זאת, משך דקות ארוכות איש לא ניגש לעזור לו והתנועה המשיכה לזרום כשהרכבים עוקפים את הפצוע הגווע לבדו. הרגעים הללו הונצחו במצלמות והכתב שודרה בערוץ 10 בטלוויזיה וגרמה להלם כללי.
[מקור תמונתו של משה חי-ישראלי (צ'יקו) ז"ל - המשפחה]
- בתו טלי - שהתראיינה לאתר אמרה כי "היא מעדיפה לחשוב שאנשים היו בהלם ולא הבינו" (גרוסמן, 2007).
- סוציולוג אחד התראיין ל- ynet וקבע כי: "זה לא מפתיע. אנחנו עוברים מחברה שדואגת לכלל, לחברה אינדיבידואליסטית" (ראדה, 2007).
[לכתבה המלאה של גלעד גרוסמן ב- nrg, לחצו כאן]
רציחתה של קיטי ג'נובס ויצירת אפקט הצופה מהצד (אפקט/תסמונת ג'נובס)
אפקט הצופה מהצד פרץ לחיינו בשעות הבוקר המוקדמות של 13 במרץ, 1964, אז נשמעו זעקות אימים של אשה ברחוב ליד בניין דירות, שנבנו מעל שורה של חנויות ברחוב אוסטין, בתוך גני קיו בשכונת קווינס בעיר ניו יורק. הסתבר כי קיטי ג'נובס (Kitty Genovese; ראו תמונה משמאל) - צעירה בת 28 - נדקרה ליד דירתה. איש לא יצא לסייע לה.
[בתמונה משמאל: תמונתה של הנרצחת, קיטי ג'נובס. התמונה היא נחלת הכלל]
שבועיים לאחר הרצח, פרסם הניו יורק טיימס מאמר - שעובדותיו שנויות במחלוקת - שבו נטען כי 38 עדים ראו או שמעו את הפיגוע, אך איש מהם לא הזעיק את המשטרה או בא לעזרתה. אחר כך התברר שהיו כאלה שהתקשרו למשטרה; אבל בעובדה, איש לא יצא לעזור לה!
הרצח והמהומה התקשורתית שבעקבותיו - עוררו מחקרים רבים ושיח בין פסיכולוגים. הם הולידו תסמונת - שהפכה למרכיב חשוב בספרי הלימוד של הפסיכולוגיה האמריקאית בארבעת העשורים הבאים - בשם אפקט הצופה מהצד (ויקיפדיה: אפקט הצופה מהצד):
אפקט הצופה מהצד: המשגה
אפקט הצופה מהצד או אפקט עובר האורח (Bystander effect) - שנודע גם בשם אפקט ג'נובס או תסמונת ג'נובס, על שמה של הנרצחת, קיטי ג'נובס - הוא מושג בפסיכולוגיה חברתית - שנטבע על ידי החוקרים: Latané, B. and Rodin, J - המתייחס לתופעה בה היחיד רואה את נטל האחריות כמוּסר ממנו, ככל שקבוצת האנשים בה הוא נמצא גדולה יותר. במילים אחרות, ככל שגדל מספר הנוכחים באירוע כלשהו, כך הם נוטים לפזר את האחריות ביניהם. תופעה זו באה לביטוי בעיקר כאשר אדם מסוים מצוי במצוקה, ומתבטאת בכך שהאנשים סביבו אינם מגישים לו עזרה מתוך ההנחה שאדם אחר יגיש את העזרה הנדרשת (ויקיפדיה: אפקט הצופה מהצד).
משמע, אפקט הצופה מהצד הוא בעצם פרדוקס: ככל שכמות האנשים סביבך גדולה יותר וכל שנדמה לאנשים שיהיה מישהו אחר שיטפל בך, סיכוייך לקבל עזרה קטנים יותר, ולהיפך: כאשר בסביבתו של אדם הנתון במצוקה יימצא אדם אחד בלבד, ישנם סיכויים רבים יותר שיזכה לסיוע, מאשר אם יימצא באותו המצב בתוך המון (ויקיפדיה: אפקט הצופה מהצד).
[להרחבת המושג, 'פרדוקס', לחצו כאן]
קיימות שלוש סיבות עיקריות לתופעה זו:
(ויקיפדיה: אפקט הצופה מהצד).- פיזור אחריות - מצב שבו האחריות אינה ממוקדת בפרט אחד, אלא מפוזרת בין רבים.
- השוואה חברתית - בשגרה אנו פועלים על בסיס הרגלים ונורמות שרכשנו בעבר, במצבי קיצון וחירום אנו נוטים להישען על התנהגותם של אחרים.
- חשש להיראות מטופש - רוב האנשים מעדיפים להראות יציבים ולפיכך ימנעו מלעשות דברים מביכים. במצבי חירום קיים חשש מלהגיש עזרה לאדם שלא זקוק לה.
כאשר לאותו פרט קשר עם הנתון בצרה, נוטה אפקט "הצופה מהצד" להצטמצם. כך גם במקרים בהם מדובר בנותן עזרה מקצועי כגון רופא או אחות. בנוסף, מחקרים הראו שתופעת פיזור האחריות אינה מתרחשת כאשר הצורך להתערב אינו משתמע לשני פנים. כמצופה מכך, התעלפויות יזומות ברכבת התחתית או בקונצרט הובילו להושטת עזרה מיידית מצד הנוכחים (ויקיפדיה: אפקט הצופה מהצד).
מקורות והעשרה
- Latané, B. and Rodin, J., 1969. A lady in distress: Inhibiting effects of friends and strangers on bystander intervention. Journal of Experimental Social Psychology, 5(2), pp.189-202.
- ויקיפדיה: אפקט הצופה מהצד.
- מורן ראדה (2007), עשרות נהגים התעלמו מהרוכב המוטל בכביש, ynet, 7/5/07.
- גלעד גרוסמן (2007), "מעדיפה לחשוב שאנשים היו בהלם ולא הבינו", nrg, 7/5/07.
- יחזקאלי פנחס (2014), פרדוקס - הסתירה שבפנים, ייצור ידע, 23/7/14.
![[בתמונה משמאל: תמונתה של הנרצחת, קיטי ג'נובס. התמונה היא נחלת הכלל]](https://en.wikipedia.org/wiki/Murder_of_Kitty_Genovese#/media/File:KittyGenovese(1).jpg){kind=link}