[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]
אלעד ארד (ראו בתמונה משמאל) הוא צייר ומוסיקאי חובב, דוקטורנט בכימיה באוניברסיטת בן גוריון.
* * *
אולי מדובר בחזיון עוועים או זיכרון עמום, אבל פעם האתגרים שלנו היו איראן, סוריה וחיזבאללה. כדאי לחשוב איך לנצל את הכאוס העולמי וההתמקדות במכות שמנחית וירוס הקורונה על האנושות, על מנת לגרד הישג נוסף בגזרה הביטחונית במאבק בציר השיעי.
נראה שעברו מים רבים בירדן מאז עסקנו בבעיותיה הביטחוניות של ישראל. ראש הממשלה שב ומעורר חרדות בציבור פעם אחר פעם, אולם לצורך הרכבת הממשלה הנוכחית לא יידרש גיוס חירום של משמרות המהפכה או חיזבאללה – הפעם נסתפק בנגיף הכתר לצורך ההכתרה. ניחא.
[להרחבת המושג: 'סף הכאוס', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]
.
בעיותיה של ישראל, הגם שנעשה בן שימוש ביד אמן של מנהיגינו לצרכים פוליטיים, נותרו בעיות אובייקטיביות קשות. מערך רק"ק וטק"ק נרחב, כלי טיס בלתי מאוישים ויחידות מיוחדות התאמנו בשנות מלחמת האזרחים הסורית וצברו מיומנות נרחבת. גם התשתיות שבנתה איראן ברחבי המזרח התיכון, בכללן תשתיות לשינוע אמל"ח וייצרו, ביצורו והסתרתו משומנות יותר מבעבר.
גם תעוזתם של ארגוני הגרילה המסונפים לאיראן עולה כפורחת – בעוד הכוחות הממתנים במזרח התיכון, בכללם רוסיה והמאבק הבין גושי פחות מתעניינים מבעבר ביחסי ישראל עם שכנותיה. גם הם מבינים – בעתות משבר פנימי בישראל, הפוליטיקאים רוצים להראות לוחמים, אך זנבם חפון בין רגליהם.
[בתמונה משמאל: זנבם חפון בין רגליהם... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
.
משבר וירוס הקורונה העולמי מציב בפני ישראל אתגרים רבים בתחום הבריאות, הכלכלה ויחסי האזרחים עם ממשלם. עם זאת, נראה כי איראן ולבנון חוות פגיעה אנושה מהוירוס ומתקשות לתפקד בתנאים אלו. יתר על כן, סוריה, מגרש המשחקים של המזרח התיכון, שותקת שתיקה מחשידה לגבי מידת פגיעותה מהוירוס, מה שמלמד על מצב רגיש במיוחד – ייתכן כי הפגיעה בה קשה עד כדי אבדן שליטה גמור המוביל להדחקה כלפי חוץ. זוהי מדיניות מוכרת של משטרים, העומדים על כרעי תרנגולת.
[לכתבה המלאה של דורון פסקין בכלכליסט, לחצו כאן]
ישראל חווה משבר כלכלי ובריאותי כבד. אזרחיה מסוגרים בבתיהם ועתידים להיות מסוגרים עוד תקופה ארוכה של שבועות או חודשים. הנזק הכלכלי דומה לנזק הנגרם בעת מלחמה. יוצא אפוא כי מזדמנת המחשבה – אולי כדאי לנקוט בצעד יזום לחיסול חשבונות אם ממילא אנו משלמים את המחיר? אולי, רק אולי, אם האזרחים מסוגרים בבתיהם והצבא נעמד על רגליו האחוריות בכוננות גבוהה, כדאי לנצל את התקופה בה ממילא אנו משלמים מחיר יקר כדי להשיג רווח צבאי?
מאז מלחמת לבנון השנייה ישראל נמנעת מלפגוע בחיזבאללה במוצהר, בלבנון, במעוזיו – מתוך חשש לתגובת הנגד, למכה השנייה של חזבאללה. גם החשש ממלחמה כוללת עם איראן וסניפיה הקרובים מדירים שינה בצדק ממקבלי ההחלטות בישראל. כיום איראן במשבר קשה מאד, ולדברי רוחאני כעשרים אחוזים מתקציבה מוקדש למאבק בקורונה. יכולתה לתמוך בגרורותיה בלבנון, בסוריה ובתימן מוגבלת עוד יותר וידיה קשורות. גם חיזבאללה נמצא בבידוד כפוי, מה שבוודאי פוגע בשרשרת הפיקוד והשליטה שלו ויקשה עליו לעבור לחירום לפי תורת לחימה הנהוגה בארגון הסדור.
יש להודות בכנות – גם לישראל עומדים אתגרים קשים במחיר יוזמה זו – הפעלת מערך נרחב של פיקוד העורף, התגייסות חיל הרפואה לשתי משימות במקביל, תוך מלחמה עיקשת בהדבקות בתוך הכוחות הלוחמים ובבתי החולים – אלו אתגרים קשים. עם זאת, תקיפה שמנגד יכולה לאפשר הישגים רבים במחיר מועט לעורף, שלא ייתכן במצב בו המשק הישראלי פעיל ותוסס. המחיר שתשלם ישראל אם תנקוט במדיניות של יוזמה התקפית "על אש קטנה" יכול להוסיף הרבה לחוסנה, לביטחונה ולהרחקת נשק אסטרטגי שובר שוויון מגבולותיה. אויביה לא יוכלו להשיב אש כמו בימים כתיקונם, והעולם עסוק בימים אלו במשברים אחרים כך שהלחץ הבינלאומי על ישראל יהיה מתון מבעבר.
זו טעות
אין אפשרות בינלאומית לפעול בזמן הקורונה.
אף גורם בעולם לא יגן על צעד כזה
אין כרגע משאבים כלכליים וחברתיים למלחמה.
מכת מנע?
זה מושג הסטורי, מכת מנע לא תנטרל את עוצמת החיזבאללה מנגד נחטוף מאות רקטות כבדות.