2 thoughts on “אכיפה בררנית לעתים מועילה. תשובה לגלעד ארדן…”

1. כאשר אוכפים את החוק בדרך שונה לאנשים או לקהלים שונים, אך יש טעם ענייני לכך, אין מדובר באכיפה בררנית. כך, לדוגמא, כאשר שוטר מחליט לרשום דוח תנועה לנהג עם עבירות תנועה רבות ולנהג אחר, שביצע בדיוק את אותה עבירה ובאותן נסיבות, הוא רושם אזהרה בלבד, אין זו אכיפה בררנית. אכיפה בררנית קיימת רק כאשר אין הצדקה עניינית להבדלים באכיפה.
   עניין אחר לגמרי, וללא קשר לאכיפה בררנית, היא הנזיפה של השר. לא היה לה מקום, גם אם הייתה אכיפה בררנית באמת. השיקול כיצד לפעול וכיצד להפעיל את סמכויותיו הוא של השוטר בלבד, ולשר אסור, פשוט אסור, להתערב. אין לשר כל סמכות להפעיל כוח, ולכן אל לו להתערב וגם לא בנזיפה. לא ראיתי אמירה של השר כאשר נזרקו בקבוקי תבערה על סיור של מג"ב ביצהר, שהתייחסה להבלגה של המשטרה נוכח התקפה נפשעת זו. מדוע השר לא נזף במשטרה על חוסר הפעולה. גם לא ראיתי אמירות של השר על אכיפה נוקשה והפעלת כוח, לרבות בנשק חם, כלפי ערבים, בעוד כלפי יהודים כמעט לא ננקטות שיטות אלו.

   הגב

2. מאמר מעולה המצדיק את הפעלת שיקול הדעת המבצעי של משטרת ישראל וביקורת השר לא במקומה.
   טענת האכיפה הבררנית יכולה להיטען ע"י חשודים או נאשמים שנגדם הוגש כתב אישום או הוטל קנס.
   וטענתם תהיה כי אין ביניהם (לעומת החרדים) הבדלים המצדיקים שוני באכיפה לרעתם.

   העיקרון הוא שלא יכול להיות כל ספק כי אכיפה בררנית מהווה פגיעה קשה ובלתי נסבלת במי שאיתרע מזלו להיות מטרה לאכיפה, שעה שאחרים שעניינם דומה לשלו יוצאים פטורים מעונש או זוכים להקלה משמעותית שהנאשם אינו זוכה לה. על כי סמכות האכיפה הופעלה נגד אחד ולא נגד אחרים, ללא כל טעם טוב להבחנה ביניהם.

   מעבר לכך, באכיפה בררנית יש משום פגיעה קשה גם באמון הציבור ברשויות התביעה ובבתי המשפט, והתרתה פותחת פתח למעשי שחיתות שלטונית, של העדפת קבוצה זו או אחרת, אדם זה או אחר משיקולים פסולים או מתוך שרירות.

   נפסק כי "אכיפת הדין נגד אדם אחד והימנעות מאכיפתו נגד אחרים – כאשר מדובר במקרים דומים – היא אכיפה בררנית (selective enforcement).
   בלשונו של השופט י' זמיר: "אכיפה בררנית היא אכיפה הפוגעת בשוויון במובן זה שהיא מבדילה לצורך אכיפה בין בני אדם דומים או בין מצבים דומים לשם השגת מטרה פסולה, או על יסוד שיקול זר או מתוך שרירות גרידא" (בג"ץ 6396/96 זקין נ' ראש-עיריית באר-שבע, פ"ד נג(3) 289, 305 (1999)).

   אין היום עוד ספק כי אכיפה בררנית, ככל שתוכח, מהווה עילה לביטול כתב אישום מחמת הגנה מן הצדק, כמובן על פי שיקול דעת בית המשפט.

   הגב