[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Doug Beckers לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים על ההתנסות הצה”לית ב'אמנות המערכה' באתר ‘ייצור ידע’, לחצו כאן]

בצה"ל, קצין שרוצה להתקדם חייב להוכיח שהוא מעודכן מחדש ועכשווי הדרך לשם עוברת בכתיבת מאמרים. בצה"ל, על פי רוב, מפקדים בכירים כותבים מאמרים "בשותף" (להוציא את האלוף אמיר ברעם שבאמת מבין משהו במקצוע הצבאיות, חובב היסטוריה צבאית, ומסוגל לכתוב לבד).

[בתמונה משמאל: האלוף אמיר ברעם. הוא דווקא יודע... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Yjmuhv. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

מאמר אמור לתרגם את האני מאמין של כותב המאמר בהתייחס לנושא המאמר; ולהסביר במילים פשוטות וברורות להבנה - לקהל רחב ככל האפשר - את משנתו בהתייחס לאותו נושא. בדרך כלל יאסוף הקצין חבורה של קצינים נמוכי דרגה ממנו ויועצים חיצוניים, שיכתבו את המאמר, שבסוף יתפרסם בחתימתו הבלעדית או בחתימת כל הכותבים.

כזה הוא המאסטר פיס "ניווט במרחבי זרות - מנהיגות רשתית בעידן רב־ממדי" שנכתב על ידי האלוף איציק תורג'מן בשיתוף שלושה חברים "בטעם של פעם"...

[למאמר המלא, לחצו כאן]

תרשו לי להביא מבחר ציטוטים מהמאמר הזה, שהתפרסם לאחרונה במערכות:

"אחת מההחלטות התפיסתיות החשובות שעמדה על המדוכה המטכ"לית זמן רב התקבלה סביב עצם הפעלות של התמרון ואופיו, לא רק בממד היבשתי הקלסי, אלא כתמרון רב-ממדי המהתך וממקסם את יתרונות ויכולות כלל הזרועות ובכל מאגבר את הפוטנציאל להשגת ניצחון מובהק".

[התמונה משמאל היא נחלת הכלל, והועלתה על ידי cipionhabla לאתר flickr]

"התרבות והערכים המובילים הנוכחיים בצה"ל מאופיינים בנכסיות, בסגירות ובבדלנות, באגו, בבעלות ובתחרות על יוקרה. אלו הושרשו והעמיקו במשך השנים והפכו לסכרים, שהם בגדר אנטיתזה לתפיסה רשתית ורב־ממדית, המחייבת הובלה מתוך מקום פתוח, מופחת אגו, משתף, תורם למאמץ ומאפשר".

"צה"ל רשתי בעידן דיגיטלי ויחידות רב־ממדיות אינם רק אוסף של יכולות מבצעיות תחת קורת גג פיקודית. אלו הן רשתות שיתופיות המאפשרות מיצוי משאבים באמצעות היתוך יכולות המצויות בקצוות, מיזוג תפיסות, יצירת מרחבי זרות חדשים ובריאת "ישויות מבצעיות" - קטלניות ומדויקות".

"תפיסה זו מצריכה ייסוד תרבות מבצעית והשרשת ערכים חדשים, השונים במהותם מהקיימים היום: הִשתנות תמידית, מיקוד בטיוב מערכות יחסים בתוך היחידות ובין היחידות, יצירת שותפויות, הקשבה לעצמי ולאחר, שותפות בנכסים והשטחת היררכיות. אין מדובר במעבר תפיסתי דיכוטומי, שכן רשתיות היא לא אנטי היררכיה ולא אנטי אחריות וסמכות - היא רק מיישמת אותן בצורה אחרת".

אם קראתם את המאמר ולא הבנתם כלום? גל הירש נמצא בבידוד אני בטוח שהוא ישמח להסביר.

האלוף יעקב עמידרור מכה בפלצנים...

בשנת 2005 כתב האלוף (היום במיל') יעקב עמידרור את מאמרו האלמותי "המהלומה כפרדיגמה קוגנטיבית של אפקטים":

 

[למאמר המלא של האלוף יעקב עמידרור במערכות, לחצו כאן]

המאמר של עמידרור עסק בפלצנות שסבבה את המשגת היתר הצה"לית בתקופה שבה שגשג המכון לחקר תורת המערכה (הי"ד) ותרמה מהותית לביצועים המעולים של הצבא במלחמת לבנון השנייה. על כל הבבל"ת המצוטט כאן כתב עמידרור כבר ב 2005:

"דוגמה מצוינת למערכה רב-ממדית, רב-מוקדית, בו זמנית, ואפילו רב-לאומית, היא המערכה לשחרור אירופה מעול הטרור הנאצי, כאשר בעלות הברית תכננו והוציאו הוציאו לפועל מבצע צבאי, שבו אין כמעט שום סממן של לינאריות, בשם Over Lord. הכוח הצבאי פעל תחת מפקד אחד שהפעיל את הצי, את חיל האוויר ואת כוחות היבשה בעת ובעונה אחת. צבא אדיר שהארטילריה העיקרית שלו הייתה תותחי הצי מהים."

[תמונתו של אלוף במיל' יעקב עמידרור משמאל, נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Ira Abramov. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

מיותר להזכיר לכלל הקוראים שמבצע Over Lord הסתיים בניצחון מובהק; ולפניו לא התנהלו סדנאות שעסקו בהגדרת אותו ניצחון מובהק. מביש למדי שאלוף נותן את חתימתו למאמר; שהוא בסבירות רבה לא מצליח לקרוא, ובחיים לא יצליח להסביר. כשיועצות ארגוניות חסרות רקע כלשהו במקצוע הצבאי מכתיבות דרך לצבא, וכותבות מאמרים במשותף עם אלופים, זה נגמר תמיד בארונות קבורה וועדות חקירה...

[לאוסף המאמרים על ההתנסות הצה”לית ב'אמנות המערכה' באתר ‘ייצור ידע’, לחצו כאן]