[בתמונה: פסלו של הרמב"ם... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Angel Talansky לאתר flickr]

[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הרמב”ם באתר ‘ייצור ידע’, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 15 באוקטובר 2021

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

רבי משה בן מימון (להלן הרמב"ם), נולד בקורדובה שבספרד בשנת 1135, למשפחה ידועה ומיוחסת של תלמידי חכמים ודיינים[1].

אביו מימון היה דיין, שלמד תורה מפיו של יוסף אבן מיגאש[2]. הרמב"ם קיבל, אם כן, חינוך תורני/ הלכתי ברמה גבוהה, לצד רכישת השכלה מדעית מעולה.

הרמב"ם זכה לתהילה כרופא דגול, לאחר שהתמנה לרופאו האישי של צלאח א-דין מושל מצרים. המשרה הרמה אמנם הקנתה לו פרסום רב, אולם כדי להעריך את עומק בקיאותו הרפואית, אנו נדרשים לעלעל בכתביו הרפואיים, שבהם מצויים חידושים בעיקר בתחום הרפואה המונעת[3]. פרט לכך, כתביו הרפואיים אינם פורצי דרך והם מהווים סיכום ממוקד ושיטתי למדע הרפואה בזמנו.

בנוסף, בכתבים אלה ניתן למצוא את הוויכוח של הרמב"ם כנגד הרופא המפורסם קלאודיוס גלינוס[4],בסוגיות נבחרות, ואת ההגנה שסיפק הרמב"ם על מקצוע הרפואה בכלל, ואת השוללים אותו מטעמים דתיים בפרט.

[בתמונה משמאל: קלאודיוס גלינוס. התמונה היא נחלת הכלל]

במקביל לכך פרסם הרמב"ם שורת הנחיות רפואיות[5], שתוקפם יפה גם לימינו אנו וביניהם:

• אכילה רק בזמן הצורך ובכמות של שלושת רבעי הצורך;
• חשיבותה של הפעילות הגופנית;
• אכילה ברוגע- לא בעמידה או בהליכה;
• המלצה לפתוח את הארוחה במאכלים המתעכלים מהר, ורק אחר כך לאכול מאכלים כבדים יותר כדוגמת בשר;
• להימנע ולהיזהר ממאכלים המסוכנים לבריאות;
• הקפדה על היגיינה אישית, ופעילות מעיים תקינה ;
• שינה במשך שמונה שעות ביממה ועוד.

אחרית דבר

כתביו הרפואיים של הרמב"ם, תורגמו לעברית וללטינית במהלך המאה השלוש עשרה, ופורסמו לאחר מכן  ברבים. דבריו והנהגותיו ברפואה, השפיעו מאות בשנים על מדע חשוב זה, וכאמור גם כיום יש בהם הנחיות בעלות ערך ומשקל בשמירת בריאותו של האדם.

הוראות אלה תקפות במשך כל השנה ביתר שאת בתקופה חולי של התפרצות נגיפים כדוגמת הקורונה. אם משקללים את דבריו אלה של הרמב"ם ואת תפיסתו רפואית, הרי שיש בה חידוש גדול כאמור של מניעת מחלות, המושגת על ידי שורה של הנהגות אישיות כמו היגיינה. אשר על כן, כל הנחייה רפואית אשר באה למנוע את התפשטות נגיף הקורונה היה מקובל על דעתו הרפואית של הרמב"ם. זאת ועוד, הנחיות אלה לשמירה על הבריאות בכלל ובעת מגיפה בפרט לא היו נשארים בגדר המלצה בלבד, והיו הופכים אצל הרמב"ם להלכות מחייבות שאי קיומם יגרור עונש כבד. ברור לי שהתנהגות לא ראויה בזמן רגיל וביתר שאת בזמן מגפה היה גורר מפיו תגובה חריפה ביותר, שאיננה משתמעת לשתי פנים. כל העובר על תקנות הבריאות הרי הוא מסכן את בריאות הציבור כולו ויתכן שאף היה ניתן לראות באותו אדם שאיננו מציית לכללים, על פי תפיסתו זו של הרמב"ם, כרודף, שמשמעו - אדם שמסכן את האחרים, ניתן למנוע זאת ממנו ולהשתמש בכל האמצעים החוקיים בכדי לעוצרו.

[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הרמב”ם באתר ‘ייצור ידע’, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

[1] החומר הביבליוגרפי אודות הרמב"ם הוא עצום ורב. בחרתי להציג מבחר מהמחקרים הכלליים יותר, שבסופם יש הפנייה לספרות ולמאמרים רבים נוספים, ראה:

• גוטמן י.,הפילוסופיה של היהדות ,מוסד ביאליק,1983,עמודים-142-191.
• סיראט,ק. הגות פילוסופית בימי הביניים ,כתר,1975, עמודים-213-299.
• שבייד, א.  הפילוסופים הגדולים שלנו, ידיעות אחרונות, 1999,עמודים-161-339.
• אורבך. ש, ב, עמודי המחשבה הישראלית, חלק ב', תשט"ו, עמודים- 11- 182.
• ברמן, א, ז, אבן באג'ה והרמב"ם, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, 1959
• הרטמן, ד, הרמב"ם- הלכה ופילוסופיה, ת"א ,תש"ם
• וולפסון. צ, המחשבה היהודית בימי הביניים, ירושלים, תשל"ח
• טברסקי. י, מבוא למשנה תורה לרמב"ם, ירושלים, תשנ"א.
• לוינגר. י, הרמב"ם כפילוסוף וכפוסק, ירושלים, תש"ן.
• נוריאל.  א, גלוי וסמוי בפילוסופיה היהודית בימי הביניים, ירושלים, תש"ס.
• פונקשטיין.ע, היסטוריה ומשיחיות אצל הרמב"ם, ת"א, תשמ"ג
• פינס. ש, בין מחשבת ישראל למחשבת העמים, המקורות הפילוסופיים של מורה נבוכים,ירושלים, תשל"ז.
• פרנקל.  ק, מן הרמב"ם לשמואל אבן תיבון, מאגנס, ירושלים, 2007
• רביצקי. א, עיונים מיימוניים, הוצאת שוקן, ירושלים ות"א,2006.
• הרמב"ם – שמרנות, מקוריות, מהפכנות, מרכז זלמן שזר, ירושלים, 2008

[2] על רבי יוסף מיגאש ראה- שילה. ש, יחסו של רבי יוסף אבן מיגאש לגאונים, סיני, ס"ו, תש"ל, עמודים- רס"ג- רס"ז, וכן- תא- שמע. י, יצירתו הספרותית של רבינו יוסף הלוי אבן מיגאש, קריית ספר, מ"ו, תשל"א, עמודים- 136- 146; 541- 553; שם, מ"ז, תשל"ב, עמודים- 318- 322

[3] על כתביו הרפואיים של הרמב"ם,  ולהבנת שיטתו ברפואה ראה- Meyerhoff. M, The Medical Works of Maimonides, Essays on Maimonides, ed. S.W. Baron, New York, 1941, pp. 265- 301

•  פגל. י, כתביו הרפואיים של הרמב"ם, סיני, נ"א, תשכ"ב, עמודים קי"ח- קכ"ז
• רבינו משה בן מימון, כתבים רפואיים, ערוכים ומסודרים על פי כתבי- יד  בצירוף מבואות ביאורים ומפתחות, בידי  ז. מונטר, א- ה, ירושלים, תשי"ז- תשכ"ט
• אבי הראל, כתביו הרפואיים של הרמב"ם, ייצור ידע, מרץ 2017.
• אבי הראל, שלוש נגיעות פילוסופיות, ספרי צמרת, 2012 עמודים: 83 – 86.

[4] על גלינוס ראה- ליבוביץ'. י, גלינוס, האנציקלופדיה העברית, כרך 5, 1988, עמודים- 911- 915

[5]על פי-  רמב"ם, משנה תורה, ספר המדע, פרק ד'.