אסא כשר: רצח העם הארמני

[בתמונה: ארמנים מוצעדים תחת משמר טורקי חמוש לכלא סמוך לעיר אלאזיג שבמזרח טורקיה, אפריל 1915. התמונה היא נחלת הכלל]

אסא כשר הוא פרופסור אמריטוס לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, זוכה פרס ישראל. כשר מופקד על הקתדרה לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה של הפרקטיקה ע"ש לאורה שוורץ-קיפ, וקודם לכן על הקתדרה לפילוסופיה של השפה ע"ש אברהם הורודיש באוניברסיטת תל אביב.

הוא מומחה בעל שם בינלאומי במחקר הפרגמטיקה של השפה, חוקר ופעיל בתחומי האתיקה המקצועית בצבא, ברפואה, בתקשורת, באקדמיה ובמחקר המדעי.

ממחברי רוח צה"ל, הקוד האתי של צבא הגנה לישראל.

משך שנים שימש כמרצה הבית במכללה לביטחון לאומי, צה"ל.

[מקור התמונה משמאל: פייסבוק]

*  *  *

ה- 24 באפריל, הוא יום הזיכרון לקרבנות רצח העם הארמני.

ביום הזה, בשנת 1915, החלו שלטונות תורכיה בפעילות הממושכת שלהם נגד בני העם הארמני.

אני רוצה לזכור את רצח-העם הזה. יש לי מספיק מקום בזיכרון גם לשואה היהודית, גם לרצח העם הארמני. בעיר העתיקה בירושלים (ברחוב הפטריארכיה הארמנית) נמצאת ספריית גולבנקיאן הפטריארכית הארמנית ובה אוסף גדול בדבר רצח העם הארמני.

נספח: עוד על רצח העם הארמני

זה היה רצח עם מכוון ושיטתי שבוצע במהלך מלחמת העולם הראשונה, שהתאפיין במעשי טבח המוניים, גירוש המוני וצעדות מוות, בתנאים שתוכננו להביא למותם של המגורשים. 

לאחר סופה של מלחמת העולם הראשונה המשיכו טורקיםכורדים ואזרים לטבוח בארמנים עד שנת 1923. ההערכה הרווחת היא שכמחצית מהאוכלוסייה הארמנית בטורקיה, בין מיליון למיליון וחצי ארמנים, נספתה.

ראוי להזכיר גם את אחת היצירות המתארות מקצת מאירועי הימים ההם: הספר, ארבעים הימים של מוסה דאג שכתב הסופר היהודי אוסטרי, פרנץ ורפל, וראה אור, בתרגום עברי, בהוצאת עם עובד בשנת 1979 (ראו תמונה משמאל). הרעיון לכתוב את הספר בא לסופר בעת ביקור בדמשק, כשראה בעיניו את מצבם הקשה הפליטים הארמניים; והוא מבוסס, בחלקו, על תעודות שנשתמרו

[בתמונה משמאל: כריכת הגרסה העברית של הספר 'ארבעים הימים של מוסה דאג' לפרנץ ורפל, שראה אור בהוצאת עם עובד בשנת 1979. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

One thought on “אסא כשר: רצח העם הארמני

  1. יש לזכור גם את רצח העם הארמני מאחר וזה היה רצח יזום של חפים מפשע במטרה להשמיד אותם ולהשתלט על רכושם .
    בטרבזון זרקו אנשים לאמצע הים מאוניות שהיו אמורות להעביר אותם למקום אחר יצאו מלאות וחזרו ריקות .
    הטורקים קברו אנשים חיים גם זרקו אנשים לבארות עמוקות ובצעדות מוות ומחנות חשופים לקור החורף וללא מזון גרמו להרג המןני
    של אנשים במחנות ובצעדות , כמו כן הגנרלים הטורקים עסקו בסחר של ילדים ארמנים ןמכרו אותם בשווקים של מוסול ודמשק
    בעיקר לערבים ,גם רוב הזונות בטורקיה היו ילדות ארמניות בנות 16 שהגנרלים מכרו לבתי הבושת ברחבי טורקיה .
    אחד הפשעים הגדולים ביותר של הטורקים שהם אספו קצינים ארמנים מעוטרים והעבירו אותם לגדודי עבודה , בסוף המלחמה שהם
    הבינו שהם מפסידים הם שחררו רוצחים מבתי הסוהר והביאו אותם כדי לשסף את גרונותיהם של הקצינים כדי לחסוך בכדורים .
    הקשר הישיר הוא שהיטלר אמר לגנרלים שלו שאין בעיה בהשמדת היהודים ראו מי זוכר בכלל את רצח העם הארמני,ולכן צריך לזכור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *