[בתמונה: אל תבקשו לדעת איך הוא מת... צילום Shlomo Waldmann]
[לסדרת מאמרי עצמאות וזיכרון, לחצו כאן]
אל תבקשו לדעת איך הוא מת. בקשו את רגע לידתו.
איך נולד עם כאב הצירים והחל לחיות עם בכי תינוקות. איך גמע את החלב וסקר את סביבתו. איך קם עם בוקר ויצא לכבוש את עולמו. איך הלך לגן, רקד ושר שירים. איך שיחק במשחקי ילדות.
אל תבקשו לדעת איך הוא מת. בקשו לדעת את לבלוב גדילתו ופריחתו
איך גדל בין צחוק הילדים, אוושת הנדנדה ובעיטות הכדור. בין קולות הגלים ביום קיץ, וטפטוף הגשם בחלונות החורף. איך חי ונשם בין דפי הספרים עבי הכרס ולוחות משחקים. איך חקר ודרש ולמד ובדק. איך דיבר והקשיב ראה ובחן. איך אהב את העולם.
אל תבקשו לדעת מה הוא לא הספיק עד מותו. בקשו לדעת מה הספיק בעודו חי.
איך אהב את הטנק ואת עוצמת הפלדה. את תעוזת האדם ואת שורת חייליו הסדורה. את תורות המלחמה ומתודות הקרב, את הכנות התרגילים, את התרגשות הקרב. איך בעיקר אהב את עיתות השלום
אל תבקשו לדעת איך הוא מת. בקשו לדעת כמה שמח היה בעת יומו האחרון.
איך נשא אישה והקים בית, איך כבש ספסל אקדמיה והרבה חכמה. איך טייל וראה וצחק ושמח. איך נפל ממצוק חייו כשהוא מאושר.
אל תבקשו לדעת איך אנחנו חיים עם המתים. בקשו לדעת איך המתים חיים איתנו.
עם הנץ החמה ועם שקיעתה. עם קולות הבוקר ודממת הערב. עם אושר השבים ובכי ההולכים. עם ריח הפריחה וריח המדים. עם שיר מתנגן וזיכרון הקול שדהה. עם פכפוך נהרות שוקקים ודממת אבק הדרכים. עם צחוקם המתגלגל של ילדים ובכי כאבם, עם החגים והשמחות ועם ימי האבל והזיכרון, עם היש והאין. עם האין והיש. עם הדקה ועם הנצח. ועם התקווה.
כי חי בתוכנו המת והינו חי. כי אנו חיים ובתוכנו המת. כי לא במותו ציווה לנו את החיים אלא בחייו. בחייו ציווה לנו את החיים. רס״ן יהורז כשר ז״ל. 1966-1991
[לסדרת מאמרי עצמאות וזיכרון, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
אסא כשר