[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי garfild012 לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים: 'הכל על תרבות ארגונית', לחצו כאן]

האלוף במילואים יצחק בריק שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות. לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז; כיהן מעל עשור שנים כנציב קבילות חיילים. בשנת 2018 יצא בביקורת קשה על מוכנות צה"ל למלחמה, ונאבק באומץ, בהתנגדות צה"ל לביקורת זו.

*  *  *

הקיצוצים הרחבים בצה״ל בשנים האחרונות, של אלפי אנשי קבע בצורה רוחבית (גם ביחידות שאסור היה לקצץ בהן) וקיצור שרות הבנים, הם 'הקש ששבר את גב הגמל, מעין 'מכירת חיסול' של הצבא.

נוצרו פערים שאי אפשר לגשרם בין כוח האדם הנותר לאחר הקיצוצים לבין המשימות...

.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Shutterbug לאתר Pixabay]

מצב זה הביא למכלול של תופעות, שלהן אנו עדים בשנים האחרונות:

• אי עמידה בתכניות עבודה ופגיעה חמורה בכשרות אמצעי הלחימה והיחידות הלוחמות;
• דיווחי שקר, תרבות של שקר; וקשר של שתיקה;
• אבדן המקצועיות;
• בריחת הטובים מן הצבא;
• רדידות ושטחיות;
• רבות מהיחידות נמצאות מתחת ל'קו האדום';
• אי וידוא פקודות וחוסר משמעת;
• אי הפקת לקחים, ותחקירים לא אמינים;
•  נוהלי שיגרה לא מתקיימים בהרבה מאוד יחידות;
• רמת הכשרה ואימונים רדודה; בעיקר לאנשי המילואים במרכז הלאומי לאימונים בצאלים (מל״י);
• קיצוץ סד"כ היבשה, אשר אינו מאפשר התמודדות ראויה עם איומי הייחוס במספר גזרות;
• חוסר התייחסות רצינית לאיום הרקטי והטילי שנבנה סביב ישראל בעשר שנים האחרונות (מעל 200 אלף טילים), בניצוחם של האיראנים;
• הפקרות בהכנת העורף למלחמה (העורף לא ניכנס לתכניות הרב שנתיות של צה״ל). אין היום ע"פ החוק גורם, שהוא בעל אחריות וסמכות בניהול הערף במלחמה. מגפת הקורונה וניהולה - בחוסר תיאום משווע בין משרדי הממשלה - נתנה לנו הצצה לבלגן הענק שיהיה במלחמה.

אלה הם רק קצה הקרחון מהנושאים שהעליתי, במה שמכונה, דוח בריק. 'השורה התחתונה' היא, שאיבדנו את היכולת להגן על אזרחי מדינת ישראל במלחמה הבאה!

מצב זה מחייב ריכוז מאמץ לאומי לצאת מהמיצר; ולהחזיר את הצבא לתפקוד ראוי. הצבא לבדו לא מסוגל לעשות זאת. בהקמתה של ממשלה חדשה, יש לקיים דיונים מרתוניים המשלבים בין הגורמים המדיניים והצבאיים. ההחלטות חייבות ליצור איזונים בין כל המרכיבים , גודל הסד"כ ואיכותו אל מול איומי הייחוס, תקציב רב שנתי, איזונים בין כוח אדם למשימות, אימון יחידות המילואים; וטיפול שורש בתרבות הארגונית והפיקודית הקלוקלת ועוד.

בריחה מהחלטות משמעותה, הפקרת המדינה ואזרחיה אל מול האיום הקיומי שלצה״ל אין אליו מענה, גם במצבה הכלכלי הקשה של המדינה בעקבות מגפת הקורונה, אין לנו ברירה אחרת אלא להגן על המדינה היחידה שיש לנו. אפשרות למכה אנושה על ישראל מחייבת ריכוז מאמץ בסדר עדיפות לאומי עליון גם מול הבעיות הכבדות הנוספות שיש לנו.

[להרחבת המושג: 'תרבות של שקר בצה"ל, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), תרבות של שקר בצה"ל, ייצור ידע, 24/12/19