גדעון שניר: הצדדים החיוביים שבקורונה

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי jiyoung_ryu לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

ד"ר גדעון שניר הוא מרצה בתחום "ניהול משא ומתן בינלאומי חוצה תרבויות".

*  *  *

בצד התופעות השליליות שבקורונה בה אנשים מתים, ילדים לא הלכים לגן ולבית הספר, יש המאבדים את מקור פרנסתם, החסכונות מידלדלים, אירועי תרבות ותאטרון יצאו להפסקה ממושכת ומוקמת ממשלה על יסודות מעורערים חסרי אמון הנשענת על כרעי תרנגולת שרק מחריפה את הקיטוב האידאולוגי/ פוליטי בעם, ניתן לציין כמה תופעות חיוביות למדי.

האוויר נעשה נקי יותר, זיהום האוויר ירד באופן ניכר וניתן לראות סוף סוף אופק בהיר וצלול יותר שהלוואי וימשך. ואם הלכנו פחות לים ולפארקים והגנים הציבוריים, אז אולי גם הפחתנו את רמת הזיהום בשאר התחומים, ופחות בעלי חיים ימיים יסתבכו ברשתות הדייגים העמוקות ויחנקו משקיות הפלסטיק שאנו מותירים אחרינו.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי eommina לאתר Pixabay]

הסגר שנכפה עלינו אפשר לחיות הבר לצאת ממחבואיהם ולשוטט בשאריות המרחבים הפתוחים בטרם ייעלמו לחלוטין מעל פני האדמה שלנו.

בני משפחה נדרשו להיכרות מחודשת ("שלום, תכירו, אני האבא/אמא שלכם, ולא רק בתמונות...",. בהיעדר שירותי השמרטפות שמספקות מערכות הגננות, החינוך והסבתות, שבו ההורים שבו לתפקידם הפרה-היסטורי להיות מורים ומדריכים לצאצאיהם.

התחלנו לקנות פחות, התמקדנו בהכרחי, פחות גיהצנו את כרטיס האשראי ללא ההכרה כפי שהיה עד כה, וגם האוברדרפט קטן. ילדים התחילו להבין שעידן ה "בא לי, תביא לי, תקנה לי" עובר מעתה עדכון לצריכה מבוקרת ושקולה יותר מבעבר.

 חיי הבית נדרשו ליותר סובלנות הדדית, וה"משעמם לי" הוחלף בפרץ של יצירתיות תרבותית מדהימה. הרשתות החברתיות משגשגות כפי שלא היה מעולם, ותחליפי הפעילות המוצעים בהם חושפים רמה של  כישרונות והומור בלתי נדלים. נכון שנדבקנו יותר מהרגיל למסך הקטן, עד שעיני הילדים קיבלו  צורה "מרובעת" משהו..אבל לפחות נפטרנו מעט משטף הפרסומות המטמטמות את המוח שנאלצנו לחוות עד כה במינון מסמם.

התחלנו להכיר את השכנים בבניין, כאלה שבכלל לא ידענו שגרים אפילו באותה קומה, והרצון האמיתי לשיתוף,  נתינה ועזרה הדדית הגיע לממדים של "די תנו מעט שקט.". לא לחנוק מרוב אהבה.

 בצד קשיי הקיום היום יומי והאבטלה הצפויים לנו, גם אופי התעסוקה ישתנה, מקומות העבודה יתייעלו, אנשים יאלצו לצאת מתחום הנוחות האישית לגייס את כול  משאבי היצירתיות שלהם, קשה ככול שיהיה, כדי להסתגל לעולם תעסוקה שונה ולזהות את ההזדמנויות החדשות שלבטח יפתחו בעולם החדש.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי succo לאתר Pixabay]

המצב הבריאותי והכלכלי החדש, יחייב מדינות ליתר שיתוף פעולה, כי המחלה אינה מכירה בגבולות, צבע ושפה; ולמדנו בדרך הקשה, שהיא מוצאת דרך להתגבר על כול מחסום. כך גם יפחתו המלחמות, כי כולנו נמצא יחד בשוחות ותעלות הקשר של האבק במגפה, וכדי לצאת מהבוץ הזה נדרש שיתוף פעולה מחקרי, יצירתי, חוצה גבולות ותרבויות- למציאת המזור שיחולק לכול יצור בעולמנו.

פתאום נזכרנו שאדמה חקלאית אינה מיועדת לשמש כ נדל"ן מניב, וכי חובה עליונה היא לחזור ולטפח את יכולת  אספקת מזון עצמאית בכול התחומים שהארץ שלנו יכולה לספק מבלי הצורך להטיס מיליוני ביצים וטונות ירקות  ממדינות זרות.

עוד יש מה לעשות, לא בטוח שהקורונה דנה בהכרח את הורינו וזקנינו "לצאת אל הקרח" כמנהג האסקימוסים. וכי בידינו להעניק להם מרפא וחיים טובים עוד לשנים רבות של שיבה טובה, כפי שראויים הם.

וכן, קיבלנו תזכורת שלא לעולם חוסן, כי במעשינו ובמו ידינו אנו מייצרים את המחלה הבאה, ואולי זו דרכו של כדור הארץ והטבע לאותת כי אינו מרוצה מהאופן בו אנו מטפלים במשאב החיוני הזה שהדור שלנו קיבל למשמרת מידי הדור הבא. וחובתנו להחזיר אותו לבנינו במצב הרבה יותר טוב מזה שקיבלנו בעבר.

[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

One thought on “גדעון שניר: הצדדים החיוביים שבקורונה

  1. יש עוד כמה שינויים לטובה. פחות תאונות דרכים. המנעות ממסיבות יום הולדת מטורפות ומבילוי חופשות במלונות ובחו"ל . חוץ מזה ההיגיינה והריחוק הפחיתו בהמון את השפעת ומחלות זיהומיות כך שאולי סה"כ התמותה החדשית הכללית ממחלות כולל הקורונה לא עלתה ואולי ירדה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *