פנחס יחזקאלי: תורת הצרכים של דויד מקלילנד

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על יכולות קוגניטיביות והבדלים בינאישיים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על מוטיבציה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'עוצמה', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 22 באוגוסט 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

הפסיכולוג האמריקני, דויד מקלילנד (ראו תמונה משמאל) אחראי לאחת התיאוריות החשובות העוסקות בצרכים (Need theory) [נגדיר 'צורך' ככל דבר שאדם זקוק (או חש שהוא זקוק) לו עבור המשך קיומו הפיזי ורווחתו הנפשית; ראו: ויקיפדיה: צורך)].

מקלילנד הניח כי הפרט מפנים – בדרך של למידה – צרכים שמגדירה המסגרת התרבותית שבה הוא חי. הסביבה מעודדת למידה של צרכים (McClelland, 1961).

מבין התאוריות המוקדמות המתארות את הגורמים למוטיבציה, תאוריית הצרכים של מקלילנד זכתה למירב התמיכה המחקרית, אך לפחות השפעה בעולם המעשי (Robbins and Judge, 2013).

מקלילנד התמקד בשלושה צרכים עיקריים שמניעים אדם/עובד: הישג, התחברות ועוצמה: נרחיב על כל אחד מהם בנפרד:

[לאוסף המאמרים על 'למידה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'עוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: הכל על הנעה/מוטיבציה, לחצו כאן]

צורך בהישג - Achievement – nAch

זו התנהגות, המכוונת להתמודד עם אמות מידה של הצטיינות. הפרט רוכש צורך זה בגיל מוקדם, בעיקר באמצעות חינוך וסוציאליזציה (חיברות) של ההורים.

מקלילנד זיהה אצל אנשים בעלי צורך בהישג שלושה מאפייני התנהגות:

  • נטייה ליטול אחריות אישית על ביצוע משימות, או למצוא פתרון לבעיות מורכבות;
  • נטייה ליטול סיכונים מחושבים ולקבוע מטרות בעלות רמת קושי גבוהה. כמו כן, נטייה לחפש פתרונות חדשים וטובים מן הקודמים, לבעיות שהתעוררו;
  • ורצון עז לקבל היזון חוזר/משוב, חיובי או שלילי, על ביצועים.

[תמונתו של מקלילנד משמאל היא נחלת הכלל]

צורך בהתחברות - Affiliation – nAff:

צורך זה הוגדר כרצון של הפרט ליצור יחסים חמים וידידותיים עם אחרים ולהיות אהוד (דומה לצורך החברתי שהגדיר מאסלו). בעלי צורך זה:

  • רוצים לזכור בהכרה ובאמון של אחרים;
  • מעוניינים בקרבתם של אנשים שהם מעריכים ומעוניינים להיות חלק מהקבוצה;
  • מתעניינים ברגשותיהם של אחרים, ומעוניינים לקיים יחסים חמים והרמוניים.

קיומו של צורך זה מסביר, מדוע אנשים מפתחים קונפורמיות לנורמות של קבוצות העבודה שלהם, גם כאשר זו תובעת מהם מאמץ ומשמעת בעבודה (קונפורמיות היא הנטייה לשנות את התנהגותנו, את אמונותינו ואת מחשבותינו כתוצאה מלחץ חברתי - אמתי או מדומה).

[להרחבת המושג: 'אחריות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: משוב - היזון חוזר, לחצו כאן] [להרחבה בתיאוריית הצרכים של מאסלו, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אמון', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [להרחבה על קונפורמיות בקבוצה, לחצו כאן]

וצורך בעוצמה - Power – nPow

צורך זה הוגדר כצורך לשלוט באחרים ולהשפיע על עמדותיהם והתנהגותם. הוא אינו נוגע רק על רצון לשלוט באחרים, אלא גם לפקח על גורמי סביבה שונים ולרסנם, כגון: טכנולוגיה, ארגון, סביבה פיזית וכדומה.

מקלילנד הבחין בין הצורך בעוצמה אישית, לבין הצורך בעוצמה חברתית:

  • אדם בעל צורך בעוצמה אישית, יפעיל אחרים הנתונים למרותו, כדי לספק את הצורך האישי שלו;
  • לעומתו, אדם בעל צורך בעוצמה חברתית, ישאב סיפוק מהפעלת אחרים למען מטרות חברתיות או ארגוניות.

מקלילנד סבר כי מנהלים מוצלחים יותר, הם אלה שיש להם צורכי עוצמה חברתית, יותר מאשר אלה שיש להם צורכי עוצמה אישית. יתר על כן, מתכון מוצלח לניהול יעיל הוא שילוב של צורך בעוצמה חברתית עם צורך בהישג.

[לאוסף המאמרים על יכולות קוגניטיביות והבדלים בינאישיים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על מוטיבציה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'עוצמה', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *