[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 12019 לאתר Pixabay]

ד"ר יוסף זהר, הינו עמית בפרויקט מחקר יישוב הסכסוכים השיפוטי, בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן; ועמית הוראה בחוג לקרימינולוגיה, אקדמית גליל מערבי. מחקרו לתואר שלישי, "משפט פלילי בצל המיקוח – השפעת עסקאות הטיעון על המשפט הפלילי", נערך במסלול הרב-תחומי של אוניברסיטת חיפה, בהנחייתם של הפרופסורים ישראל אומן, אורן גזל-אייל ואלון הראל.

מחבר הספר 'הקבצן השביעי - רשימות מבית המעצר'

*  *  *

ביום רביעי שעבר השתתפתי בזום כמרצה אורח בקורס סדר דין פלילי של ד"ר רותי לבנשטיין-לזר במכללה למנהל. בתום החלק הסיפורי / לימודי עניתי לשאלות התלמידים.

אחרי יותר משתים עשרה שנה של סיפור המעשה, אני עדיין מופתע מכך שעולות שאלות שטרם נשאלתי. הפעם הייתה זו תלמידה שהפתיעה: "האם דברת עם עורך דינך על האפשרות שתורשע?"

עניתי שמעולם לא דיברתי עם דרור אלא על זיכוי מוחלט. "לא אוכל לשאת את האפשרות של זיכוי מחמת הספק", אמרתי לו. "זיכוי, הוא זיכוי הוא זיכוי!" נהג לענות לי. הסברתי שהמחשבה שאחרי כל הסאגה הזו אנשים יתלחשו מאחורי גבי, "הוא יצא בזול, המנוול", נראתה לי בלתי נסבלת.

"לא הייתי מנותק מהאפשרות שאורשע על לא עוול", אמרתי והוספתי "העובדה שניתן להחזיק אדם עם חרב על הצוואר כל כך הרבה זמן היא פשע, והשופטים הם עבריינים שכן המשפט על פי החוק צריך להתנהל מיום ליום".

בשבת צפינו בהוט VOD בסרט "צדק ורחמים" (JUST MERCY) המספר את סיפורו האמיתי של  עורך הדין בריאן סטיבנסון, שהמאבק בעונש המוות נעשה למפעל חייו. ב 1987, עם תום לימודי המשפטים בהרווארד, כשהיה בן 25 בלבד, ייסד סטיבנסון ארגון ללא מטרות רווח דווקא באלבמה, שהתמקד בהענקת סיוע משפטי לנאשמים שנגזר עליהם עונש מוות:

[למאמר המלא של נתנאל שלומוביץ ב'הארץ', לחצו כאן]

את הסרט מלווה השיר: Higher Ground” 1898, מאת .Johnson Oatman Jr  (בין השנים: 1856–1922). מילות השיר והמקצב הנוגה תפסו אותי מייד. משמאל המקור ומימין ניסיון צולע שלי לתרגמו.

אלוהים, אפשר לי לעמוד והרם אותי, על רמת השמים, באמונה, מישור גבוה מזה אשר מצאתי, אלוהים, נטע רגלי על אדמה גבוה.

Lord, lift me up and let me stand, By faith, on heaven’s table-land, A higher plane than I have found, Lord, plant my feet on higher ground.

והנה ביצוע של LOR זמרת גוספל מרגשת מגאנה:

.

הסרט בכיכובו של מייקל בי ג'ורדן נפתח עם הגעתו למחוז מונרו באלבמה, שם הוא בוחר לייצג את הנידון למוות וולטר מקמילן, בכיכובו של ג'יימי פוקס, שהורשע ברצח צעירה לבנה בגלל עדות אחת בלבד וללא ראיות.

כשהסרט החל לתאר את המתרחש באגף הנידונים למוות, נזכרתי בשאלת התלמידה "האם דברת עם עורך דינך על האפשרות שתורשע?", בסיוטים של אותה תקופה ובדרך שלי להתמודד איתם, להעלות אותם על הכתב.

הנה קטע מיומן מעצר הבית מתאריך ה- 29.08.2004, כשנה וחצי לאחר מעצרי, ויותר משלוש שנים לפני זיכויי המוחלט פה אחד. הקטע מתאר את מה שחשבתי לומר לשופטים בשלב הטיעונים לעונש אם חלילה אורשע. כתבתי בגוף שלישי, כביכול כמתבונן בעצמי:

'אם אכן אתם כל כך בטוחים בעצמכם שרצחתי את אבי בעבור בצע כסף מדוע אתם יראים לדרוש עונש מוות?,  ישאל בהתרסה נוכח פניהם המזועזעות של התובעת והשופטים. 'החוק חשוב מחיי, הלוא כן?!' ישאל בעזות ויוסיף 'גם אם ספק מחלחל בכם, הרי נאסר עליכם להפגינו שהרי ממונים אתם על החוק. החוק דורש לזכות נאשם מחמת הספק, אך אם אתם תציגו ספק מה יחשבו עליכם פשוטי העם?! ואיך תסבירו ותצדיקו את עינוי הדין המתמשך הזה?'.   דרוש אומץ לרדוף פושעים אבל מסתבר שדרוש אומץ גדול יותר להודות בטעות. לכן, אם יש בכם ספק אמצו לבכם ושחררו אותי לאלתר ואם לאו, נהגו בי כפי שהחוק דורש לנהוג בשפל שבאדם. לדידי, עדיף למות ע"י אנשים אמיצים מאשר לחיות ככלב. 'אתה מבין את משמעות דבריך, מר יוסף ק., אתה שפוי, אתה לא מפחד?' ישאלו והוא יענה 'לא, אינני ירא אתכם כי אני...' ואז יצביע בידיים רועדות על לוח האותיות המונף מול פניהם: ח-פ   מ-פ-ש-ע

.

מכרה שקראה בזמן אמת את הדברים, כתבה לי: "המציאות עולה על כל דמיון: בשנת 91 שלח עלי גנאיים, אחד הנאשמים בתיק של דני כץ, לשר המשפטים דאז, דוד ליבאי, בקשה שיוציאו אותו להורג, אם הם באמת מאמינים שהוא עשה את מה שעשה. זה נעשה אחרי ניסיון התאבדות שלו בכלא."

כשבע שנים לאחר שהעליתי על הכתב את הסיוט וכעשרים שנה לאחר שעלי גנאים שלח את מכתבו לשר המשפטים, הקראתי מכתב חדש מעלי גנאים, הפעם למשתתפים ולנוכחים באירוע יום החפות אשר נערך במכללת שערי משפט בתאריך ה- 23.03.11:

שבוע שעבר התקשר מהכלא עלי גנאים ממורשעי הפרשה (רצח הנער דני כץ), וביקש שנאמר בשמו את הדברים הבאים ביום החפות. ברשותכם אביא את הדברים כלשונם:

"...

אני עלי גנאים, ת.ז. 059314500, אבא לשני ילדים יושב 26 שנה חף מפשע.

מאז שהגעתי למשטרה ועצרו אותי, אמרו לי זה לא אתה, אבל אנחנו נעשה את זה אתה,

מאיפה נביא את הרוצח? הכי מתאים עליכם.

אמרו לי יש רעש בכנסת ואני אכלתי אותה.

אני רוצה שיבוא מישהו מהכנסת וישמע אותי.

כשהיה דן מרידור שר משפטים רצו לתת לי חנינה ואמרו לי - רק תודה.

לא רציתי, רציתי צדק, אבל אני רואה אין צדק.

אני רוצה להיות עם הילדים שלי ועם אשתי.

רוצה עזרה מהעם, מיהודים וערבים, אני לא רצחתי ולא עשיתי את זה.

אמרתי להם בוועדת שליש במעשיהו, להורים של דני כץ, תעשו משפט אמת

אם אני יש משהו אצלי תשימו אותי על חבל התלייה.

מקווה שיהיה צדק ויוציאו אותי מהכלא כמה שיותר מהר.

[בתמונה: יוני 2017, המפגש בבית משפחת פרופ' ישעיה נבנצל זכרו לברכה. צילום: אלכס קולומויסקי. מימין: סמיר, לאה, אסף, עלי ופתחי. "השיחות אתכם נתנו לנו כוח בכלא"]

במשך 30 השנים שישבו בכלא טענו המורשעים ברצח הילד דני כץ שהם חפים מפשע, גם כשכל הערכאות המשפטיות קבעו להפך, גם כשיכלו לצאת לחופשי תמורת הודאה. לעזרתם התגייס פרופ' ישעיה נבנצל, מדען שתרם לביטחון המדינה. אלמנתו ובניו, שהמשיכו במאבק, רתמו גם מומחה לפוליגרף שמצא כי הם דוברי אמת. ב 2017, לאחר שחרורם, הגיעו המורשעים לבית משפחת נבנצל "אנחנו לא מאמינים במשטרה ובמערכת המשפט", אמרו במפגש, "אבל אנחנו מאמינים בבני אדם":

[לכתבה המלאה של יפעת ארליך בידיעות אחרונות, לחצו כאן]

ייצוג נידונים למוות הביא את עורך הדין סטיבנסון פעם אחר פעם לבית המשפט העליון בוושינגטון. רוב עתירותיו הסתיימו בדחייה, אך על שמו רשומים חמישה ניצחונות ותקדימים, בהם האיסור על הוצאה להורג של חולים בדמנציה.

 צפו בסרט "צדק ורחמים" גם אם המציאות עולה על כל דמיון!