[בתמונה: החלום הוא ליירט ממטוסי תובלה גדולים, איומים מסוכנים ומהירים מטווח של מאות ק"מ... התמונה: משרד הביטחון]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים

*  *  *

לייזרים רבי עוצמה שמיועדים להגנה אווירית - תמונת מצב:

בעולם, בעיקר בארה"ב, מפתחים בשנים האחרונות ובהשקעה גדולה וגדלה בהתמדה, לייזרים חשמליים רבי עוצמה. נשאלת השאלה מדוע הם משקיעים? מדוע מפתחים? לכך מצטרפת השאלה מה יהיה תפקידו של הלייזר החשמלי במלחמות הגדולות ובתקריות האש הקטנות הם המלחמות שבין המלחמות?

להלן הסבר כללי ואני מקווה גם קליל:

מערכת לייזר חשמלי היא מערכת שמפיקה אנרגיית אור זאת כתוצאה של מעבר זרם חשמלי בחומרים מסוימים, כתוצאה מכך מופקת קרן לייזר שניתן לכוונה למטרה מרוחקת. זו הדרך הפיזיקלית היחידה שבאמצעותה ניתן להעביר דרך האוויר והחלל אנרגיה מרוכזת למקומות שמרוחקים מהמתקן שמפיק את האנרגיה.

באמצעות האנרגיה הזו אנחנו רוצים להשמיד את האיום המסוכן נניח טיל בתוך 2-3 שניות הנדרשות כדי לחמם את ראש הנפץ או הדלק שעל הטיל ולפוצצו. להשמיד, ולעבור מיד למטרה הבאה.

• האם הלייזר החשמלי יגן מהקרקע על ערים גדולות ושטחים נרחבים? לא יגן
• האם יגן נגד טילים מהירים כבדים וארוכי טווח? לא יגן.
• האם יגן על שטחים קטנים וכוחות ניידים נגד מזל"טים, פצמ"רים רקטות איטיות וטילי נ"ט? כן, אם ישלים בהצלחה את פיתוחו.

מסקנה

הלייזר החשמלי הוא עוד אמצעי לחימה טקטי שנועד לחסוך מקומית, לכוחות ניידים אבדות, נפגעים ונזקים. הוא אינו אמצעי שובר שוויון, לא אמצעי אסטרטגי שמנטרל את עוצמת אלפי הטילים הכבדים של האויב שמאיימים להחריב ערים גדולות על יושביהם. לאמור, לייזר חשמלי לא יגן על מרכזי האוכלוסייה בפני מתקפת רקטות וטילים כבדה.

מדוע אני סבור כך; ובכך, סותר את המסקנה שהציבור מקבל מכל מיני מאמרים, ראיונות וסרטונים של של גורמים שעיסוקם ופרנסתם היא על פיתוח וייצור תותחי לייזר חשמליים? 

קרן הלייזר מאבדת חלק ניכר מהאנרגיה שלה תוך כדי התנועה באוויר. כמה מאבדת? בתנועה בגובה נמוך יחסית מעל הקרקע כ 30 אחוז לק"מ דרך שהקרן עוברת כל חלקיק של שנייה. מאחר ועדיין אין בעולם לייזר מבצעי איכותי שעוצמתו הכוללת היא יותר מעשרות ק"ו בודדים, אזי טווח היירוט הלייזר החשמלי קטן מאוד, קילומטרים ספורים וזאת רק נגד מטרות אטיות שאינם קשיחות. מדוע? כי האנרגיה פשוט התנדפה כמו אור של מכונית שלא מאיר לנו את הדרך בנסיעה במרחק של 1000 מטר.

מאחר ובעולם ובעיקר בארה"ב שם יושבים מרבית המומחים העולמיים והמשאבים, למרות השקעות עתק במשך שנים לא מצליחים לייצר לייזר אמין שעוצמתו מתקרבת גם ל 100 ק"ו (לא אסביר כאן מדוע אך עדיין אין אור בקצה המנהרה); אזי, הלייזרים החזקים ביותר שלהם מסוגלים ליירט רק ממרחק קטן, ורק מזל"טים תוקפים, וזה חשוב.

לא טילים, לא רקטות וגם לא פצמ"רים 120 מ"מ.

[להרחבת המושג: 'טקטיקה', לחצו כאן] 

[בתמונה: הלייזר החשמלי הוא לצערנו נשק טקטי. לא אסטרטגי! התמונה: משרד הביטחון]

בעולם ולפי פרסומים גם כאן, מנסים לעקוף חלקית את מגבלת העוצמה הנחותה של הלייזר החשמלי. זו תעשייה גדולה, שמחפשת להיות רלוונטית ואני מבין אותם ומאחל להם הצלחה. אחת הדרכים כפי שפורסם בכתבות ופרסומים היא ריכוז האנרגיה על כתם קטן פי 25 מזה הנדרש לפי המומחים בארה"ב, זאת כדי להשמיד בוודאות מטרת רקטה או טיל. כך תאורטית, ניתן להגדיל את המרחק היעיל כי על הכתם הקטן נניח פחות אנרגיה וכך נאפשר למערכת שההספק שלה נמוך להשמיד רקטות וטילים.

האם זה אפשרי? יתכן שכן, אך רק אם נחזיק את האנרגיה ללא תזוזה על נקודה חשובה על המטרה, שנעה במהירות. האם כך ניתן יהיה לקבל תותח לייזר לטווח ארוך? כזה שיוכל להגן בפני רקטות וטילים כבדים על ריכוזי אוכלוסיה? לא.

בחיים אין קיצורי דרך, עם מטוס מסוג פייפר לא טסים עם 300 נוסעים לניו יורק. רמת האנרגיה של הלייזר החשמלי עדיין נמוכה מאוד ולא נראה שנוכל להגיע לרמת אנרגיה הנדרשת ליירוט רקטות וטילים כבדים גם בעתיד הרחוק של 10 שנים++. זו רמה הגבוהה פי 10 לפחות מהרמה הנוכחית.

מה כן ניתן תאורטית להשיג (תאורטית כי יש עדיין בעיות טכניות ומדעיות רציניות)? ניתן להשיג יירוט בטווח קצר של פצמ"רים, טילי נ"ט ומזל"טים וזה הישג לא מבוטל. אבל אני חוזר, לא הגנה על ערים גדולות ומתקנים חיוניים.

הפתרון האסטרטגי להגנה מטווח ארוך נגד טילים כבדים ומהירים הוא בלייזר מסוג אחר. לייזר כימי שעוצמתו כבר לפני 50 שנה הגיעה לעוצמה הגדולה פי 10 מהעוצמה שהלייזר החשמלי הנוכחי רק יכול לחלום עליה. בנוסף, אבדן האנרגיה המצטבר של הלייזר הזה בדרך אל המטרה נמוך פי כמה מזו של החשמלי. המתקן היחיד שהגיע כבר לפני שנים רבות לבשלות הוא הסקייגרד.

החלום

החלום הוא ליירט ממטוסי תובלה גדולים, איומים מסוכנים ומהירים מטווח של מאות ק"מ. זה ניתן לביצוע רק באמצעות לייזר כימי רב עוצמה מבוסס על עיקרון הסקייגרד.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.