[לקובץ המאמרים על תרבות ארגונית ו'תרבות של שקר' בצה"ל, לחצו כאן]
האלוף במילואים יצחק בריק שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות. לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז; כיהן מעל עשור שנים כנציב קבילות חיילים. בשנת 2018 יצא בביקורת קשה על מוכנות צה"ל למלחמה, ונאבק באומץ, בהתנגדות צה"ל לביקורת זו.
* * *
בתאריך 21 במאי 2020, פרסמתי בעיתון הארץ את המאמר "מערכת הבריאות קורסת? חכו כשתראו את צה"ל בסבב הבא". הרציונל שלו היה, שמערכת הביטחון אינה ערוכה למלחמה הבאה. אין לה מענה צבאי הולם ל- 250 אלף הטילים המכוונים אליה ממקומות שונים במזרח התיכון. אין לה תשתית, ידע ויכולת להתמודד עם 3,000 טילים, שינחתו בישראל, מידי יום.
בעקבות המאמר, קיבלתי מכתב מקצין מילואים בכיר, שהוא מפקד בחטיבת שריון מילואים; ואני מביא אותו, כמות שהוא:
"... בוקר טוב,
קורא את המאמר שלך ב'הארץ', ומסכים עם כל מילה. חטיבת הטנקים שנסגרת (מעבר לצמצום בסד"כ הרק"מ של כמה חטיבות נוספות) היא החטיבה שלי, לאחר שסיימה מהלך של כ-3 שנים של הסבה ל(טנקי מרכבה) סימן 4, לפי פקודת הרמטכ"ל מ- 2016...
[למאמר המלא של האלוף במיל' יצחק בריק ב'הארץ', לחצו כאן]
... המהלך מוצג כסגירה של חטיבת טנקי מרכבה סימן 2. יש כאן הונאה מול הדרג המדיני. חד וחלק. זאת, ללא מערכת אישורים מינימלית, אלא פרסומים ש"ראש הממשלה בקיא בתר"ש תנופה".
השתלשלות האירועים מאז 2014, מלמדת, כיצד מתקבלות החלטות במז״י (זרועה היבשה) בראיה קצרת טווח, שלאחר ביצוען כבר אין במערכת מי שזוכר מה הייתה המטרה.
הסיפור של סגירת חטיבה שבה אני משרת .כשבפועל כמובן, שום דבר לא התרחש בשטח, כוח האדם ישנו ומשובץ. הימ"ח במצב טוב... רק בטבלאות של אמ"צ החטיבה "ירדה מכוננות" לפני כמה שבועות) הוא חומר למבקר המדינה. לא נעשה שום שיקול דעת או עבודת מטה מאז פרוץ הקורונה. בזרועה היבשה המשיכו "על אוטומט", . חוסר בראיית הנולד, גם כשהוא כבר צורח בחדר, כתופעה של ראיית חטיבות החי"ר במדדי איכות, וחטיבות הטנקים כ"שקופות" שאיכותן נקבעת לפי סוג הרק"מ בלבד, ללא התחשבות בניסיון, בהצלחות ובשאר מדדי האיכות האנושיים.
[להרחבת המושג: 'הונאה', לחצו כאן]
[בתמונה: צה"ל אינו מוכן למלחמה הבאה... תמונת ה- GIF הורדה מאחר GIFER. שם היוצר אינו מוזכר]
כל טיעון נגדי של פיקוד זרועה היבשה מתגלה כמופרך ומנותק. סיפורים על מיצוי כוח אדם, על מספרי טנקים, מז״י (זרועה היבשה ) סובל מזה שנים מהיעדר הבנה,מה זה טנק; ומה משמעותה של מסגרת טנקים. פשוט בורות מוחלטת וחוסר אחריות, שמשתלבים ביחד וגורמים לנזק בלתי הפיך ליכולת של צבא היבשה לתפקד במלחמה הבאה.
פיקוד זרועה היבשה מצטיינים בעיקר במצגות שמספרות לועדת חוץ ובטחון ושרי הקבינט סיפור מופרח ולא אמיתי על מצב יחידות המילואים בשטח. המיקוד שלהם הוא באוגדת הקומנדו. כל השאר בדיות.
מזה 5 חודשים נדחים בקשות שלנו לפגישה עם הרמטכ"ל. ראשית בהצבת תנאים (קודם תיפגשו עם מז"י); ואח"כ בהתעלמות. חטיבת שריון במילואים, היחידה בצה"ל, שיעודית ללבנון, מוצאת החוצה כשאין תחליף (באף אחת מהתכניות האופרטיביות שלה), לטובת פנטזיה עתידית שספק אם תתממש, כשבתווך - בשנתיים-שלוש הקרובות, אין כלום. פער בלתי ניתן לגישור.
השארת החטיבה כפי שהיא, ללא עלויות נוספות תחת כותרת "הדממה", תאפשר במינימום משאבים השארת מעט שולי ביטחון לתקופה הזאת. הבעיה - מז"י לא מוכן לשמוע. במטכ"ל חיים במציאות בדויה כאילו החטיבה כבר איננה. התנהלות הפיקוד הבכיר בצה״ל מעוררת דאגה עמוקה מאוד , אין ראיה מערכתית כוללת , אין המשכיות בהחלטות , כל מפקד ממציא את הגלגל מחדש , ובטחון המדינה נפגע קשות .
המאמר שלך בעיתון הארץ מדייק בפרטים ובמסקנות. המצב אכן חמור, על סף חסר תקנה.
בברכה
קצין מילואים בכיר בחטיבה שריון מעולה שהוחלט לפרקה ( אני מדבר בשמם של מפקדי מילואים רבים מאוד גם מיחידות אחרות)