[בתמונה: רזרבה קוגניטיבית... תמונת הבסיס היא חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי b0red לאתר Pixabay; תמונת השעון לקוחה מתוך מערכת 'עפרון' ואבחון ולניתוח רשתות ארגוניות]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
רזרבה קוגניטיבית או שארייתיות קוגניטיבית (Cognitive reserve) היא חוסנו של המוח מפני פגיעות מגוונות. זהו המאגר של הלמידה והיכולות שפיתח אדם במהלך חייו. תחום עיסוק זה זכה לפריחה רבה בעשור הראשון של המילניום.
ככל שהרזרבה הקוגניטיבית גדולה יותר, כך תהיה התודעה של האדם חסינה מפני פגיעה, שעלולה להגיע כתוצאה מתאונה או כתוצאה מעליה בגיל.
גובה הרזרבה הקוגניטיבית איננו קבוע. בכל נקודת זמן, הוא מתפתח כתוצאה משילוב של גורמים מולדים וסביבתיים: הגירויים והחוויות שבהן האדם מתנסה.מחקרים עדכניים מראים כי אנשים שמוחם נפגע ממחלה ניוונית; ושהרזרבה הקוגניטיבית שלהם הייתה גדולה, תפקדו באופן נורמלי לחלוטין. משמע, אדם אשר פיתח את היכולת הקוגניטיבית שלו, ושמר על חוסנה, לא רק משפר אותה בטווח הקצר, אלא גם מעלה את סיכוייו לשמרה בטווח הארוך.
אנסה לפשט ולהסביר במילים פשוטות...
חישבו על שני אנשים שעוברים התקף לב קשה. האחד ספורטיבי וחסון. השני לא השקיע בטיפוח בריאותו. מי ישתקם, בדרך כלל באופן מהיר וטוב יותר? ברור שהחסון מביניהם.
עתה נעבור למוח: למוח שלנו יש נטייה ליעילות ולחיסכון במשאבי חשיבה:
פרופ' דניאל כהנמן (ראו תמונת ספרו משמאל), זוכה פרס נובל, מדבר על שתי מערכות חשיבה שיש לכל אחד מאיתנו:
- חשיבה אינטואיטיבית מהירה וזולה במשאבים.
- חשיבה איטית, יסודית ו'זוללת' משאבים (אם תרצו, רציונלית).
המוח שלנו יעיל מטבעו. נטייתו הטבעית היא להעביר כמה שיותר פעולות לחשיבה אינטואיטיבית. הוא עושה זאת דרך למוד ויצירת תבניות או דפוסים-חוזרים חדשים בשביל לעבד מידע יומי בקלות. כיוון שאין ארוחות חינם, מחיר המהירות הוא בהטיות תפיסה...
[בתמונה משמאל: כריכת הספר: "לחשוב מהר לחשוב לאט" לדניאל כהנמן; שראה אור בהוצאת מטר, בשיתוף כנרת, בשנת 2013. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]רק שחשיבה אינטואיטיבית אינה מאמצת את המוח ואינה מפתחת אותו. דמו זאת לאדם שמזניח את גופו. אינו אוכל באופן בריא ואינו מבצע פעילות גופנית.
לעומת זאת - למשל, אדם שלומד כל העת - לא מפסיק להפעיל כל העת את אותו חלק במוח, שדורש משאבי חשיבה. משמע, הוא מגדיל כל העת את הרזרבה הקוגניטיבית שלו.
[להרחבה בנושא: 'הטיות תפיסה', לחצו כאן]
ואז, אם מגיע היום והמוח נפגע, אלה בעלי הרזרבה הקוגניטיבית הגבוהה, הם בעלי הסיכוי הטוב ביותר להצליח להתאושש ולחזור לתפקוד נורמלי; ולהיפך. כך למשל, נמצא כי אנשים שחלו באלצהיימר והייתה להם רזרבה קוגניטיבית טובה, המשיכו לתפקד באורח תקין, כי פעילויות קוגניטיביות תכופות מעלות את יכולת העמידות של המוח.
אז נכון. מה שמשפיע על הרזרבה הקוגניטיבית איננו רק ההשקעה בפעילויות קוגניטיביות אינטנסיביות; אלא גם נתונים מולדים ואחרים - שאינם נשלטים - כמו למשל: מנת משכל (IQ), רקע סוציו אקונומי אליו נולד האדם; אבל כאמור, על אלה אין לנו שליטה. לעומת זאת, על רמת ההשכלה, והרגלי הפנאי שלנו, שמשפיעים מאוד על הרזרבה הקוגניטיבית, אנחנו בהחלט שולטים. בתחום זה, הברירה נתונה בידינו.
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]
ריכוז הדברים שמעלים את הרזרבה הקוגניטיבית:
- אנשים שלומדים כל העת.
- אנשים עם פעילות פנאי אינטלקטואלית גבוהה: קוראים עיתונים וספרים, משחקים קלפים, משחקים בינגו, הולכים להרצאות ולשיעורים וכו').
- אנשים חברותיים שמרבים לבקר חברים וקרובי משפחה.
- אנשים השומרים על אורח חיים ספורטיבי, ומרבים בפעילות גופנית.
- אנשים עובדים בתשלום ובהתנדבות.
- אנשים שעוזרים לאחרים במשימות יומיומיות.
- אנשים שמקפידים על תזונה בריאה.
- אנשים שצורכים אלכוהול באופן קל (פעם-פעמיים בשבוע); עד בינוני (שלוש-ארבע פעמים בשבוע).
המסקנה:
ככל שאדם ידאג להפעיל ולאמן את יכולותיו הקוגניטיביים; ככל שיאמץ את מוחו וילמד דברים חדשים; ככל שיאתגר את מחשבתו במטלות שונות וחדשות, כך תגדל הרזרבה הקוגניטיבית שתוכל להגן עליו מפני פגעי הגיל, ההזדקנות של המוח; ולעיתים, אפילו פגיעות מוחיות חיצוניות (ארז ובירון, ללא תאריך).
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]
מקורות והעשרה
- Wikipedia: Cognitive reserve.
- Katzman R, Terry R, DeTeresa R, Brown T, Davies P, Fuld P, Renbing X, Peck A (February 1988). "Clinical, pathological, and neurochemical changes in dementia: a subgroup with preserved mental status and numerous neocortical plaques". Annals of Neurology. 23 (2): 138–44.
- Nucci, Massimo; Mapelli, Daniela; Mondini, Sara (2011). "Cognitive Reserve Index Questionnaire".
- רוני ארז וטלי בירון (ללא תאריך), החשיבות שבפיתוח הרזרבה הקוגניטיבית, BrainSpa - מכונים לפיתוח קוגניטיבי.
- פנחס יחזקאלי (2014), הטיות בתפיסה (הטיות קוגניטיביות): כשלי החשיבה שלנו…, ייצור ידע, 4/11/14.
