״קשה להאמין ששרשרת פיקוד שלמה של משטרת ישראל נגררה בסוף השבוע לתירוץ של "חסימת כבישים". גם אם הטענה שהכביש נחסם עוד קודם נכונה, ברור שבזמן האירוע הנתיב היה פתוח. בסרטון רואים בבירור שהאווירה שקטה, המפגינים על המדרכה, התנועה זורמת, לא כביש ראשי ולא נגרם שיבוש חמור.

אין מנוס ממסקנה שהיה לנו כאן מעצר פוליטי, לא ענייני, לא נחוץ ולא הכרחי

של אדם מבוגר שמקדיש יותר משלוש שנים מחייו למחאה אזרחית שקטה, לא אלימה ולא מזיקה.

המעצר של הַשְׂכֵּל נפל על קרקע פורייה: יומיים אחרי המופע המופרע בוועדת הכספים של הכנסת, שהקדישה שעות לדיון בדרישות האינסופיות של המשפחה מבלפור. צירוף המקרים האלה, ההטבות למשפחת נתניהו והמעצר של המוחה נגדה, עשה מה שאמיר השכל עצמו לא הצליח לעשות חודשים ארוכים. איפה שהוא, השתחרר לו קפיץ, ומפל גדול של אנרגיה שטף את הרחובות הסובבים את המעון ברחוב בלפור.״

ולבסוף כאשר אני קורא מה העבירות בהן הואשם השכל, אין מנוס ממסקנה כי נעצר מעצר פוליטי לא חוקי. העבירה שמקנה למשטרה סמכות למעצר מפגין היא המשך התפרעות לאחר שניתנה הוראת התפזרות כדין סעיף 155 לחוק העונשין. זה מדאיג אותי מאוד !!! ד"ר פיני יחזקאלי כתב: "אין זה משנה למה התכוון מפקד המחוז כשהורה על המעצר. אדם במעמדו חייב שתהיה לו היכולת להבין את השלכות מעשה כגון זה; שהרי חוסר מעורבות פוליטית של המשטרה, יותר משהוא צריך להיעשות, הוא צריך להיראות!"

כמה מילים על הדרישה לקבלת רישיון להפגנה

לא כל הפגנה טעונה בבקשת רישיון מהמשטרה. רישיון נדרש רק אם מתקיימים כל שלושת התנאים הבאים:

• משתתפים בהפגנה 50 איש או יותר;
• ההפגנה נערכת תחת כיפת השמיים;
• ההפגנה כוללת תהלוכה ו/או נאומים מדיניים. החוק אינו מגדיר מהם "נאומים מדיניים", אולם בפסיקה נקבע כי הנפת שלטים, קריאת ססמאות ושימוש במגפון אינם מהווים נאום בנושא מדיני (ס' 83 ו-84 לפקודת המשטרה).

שימוש במגפון בעת ההפגנה/תהלוכה, הנפת שלטים וכרזות וקריאת ססמאות, לא מוגדרים כ"נאום בנושא מדיני". באוקטובר 2017 הוציא בג"ץ פסק דין 6536/17 התנועה לאיכות השלטון ואח' נ' משטרת ישראל ואח׳, שצמצם באורח משמעותי את הנסיבות שבהן יש להוציא רישיון משטרתי לקיום הפגנות ומחאות; סמכות המשטרה להציב דרישות ותנאים, לפני ההפגנה או במהלכה, נותרה בעינה - היא אינה שמורה רק להפגנות הטעונות רישיון ; יחד עם זאת, הגבלות יוטלו רק אם הן דרושות למניעת סכנה קרובה לוודאי לפגיעה רצינית וקשה בסדר הציבורי ובביטחון הציבור. בעקבות פסק הדין נערכה במשטרה בחינה מחודשת של הדין והפרקטיקה בסוגיה זו אולם נראה כי ההוראות לא הגיעו לידיעת השוטרים.

מסקנה: מתי לא צריך רישיון להפגנה? לא נדרש רישיון להפגנה המתקיימת תחת כיפת השמיים אשר אין בה צעדה או נאומים בנושא מדיני , גם אם משתתפים בה למעלה מ-50 בני אדם. פיזור הפגנה ע"י שוטרים יתבצע רק על פי החוק הפלילי כאשר יש צורך ונחיצות למנוע פגיעה קשה בסדר הציבורי ובביטחון הציבור.

על הזכות להפגין ועל גבולותיה עמדה שופטת בית המשפט העליון, אילה פרוקצ'יה: ״זכות ההפגנה והמחאה אכן נגזרת מהזכות לחופש ביטוי, והיא אחד הביטויים הנעלים לרעיון כבוד האדם וחירותו. לטוען לקיפוח בזכויות החברתיות ולתובע תיקון עוול ופערים חברתיים בוודאי עומדת זכות הביטוי והמחאה. אולם הזכות לביטוי מחאה איננה זכות מוחלטת. היא כפופה, בראש וראשונה לחובת הציות לחוק ולפעולה במסגרת הוראותיו. חירות הביטוי והמחאה אין פירושה פריקת עול ורסן. חופש המחאה כפוף להגבלות שנועדו לתכלית ראויה, המוטלות במידתיות הנדרשת. שיקולי השמירה על הסדר והביטחון הציבורי, ובכללם מניעת מפגעים ומטרדים בשטחים ציבוריים המיועדים לשימוש הציבור וסיפוק צרכיו הבסיסיים הם בגדר שיקולים ראויים להטלת הגבלות כאמור.״ עע"ם 3829/04 ישראל טויטו ועמותת "מכל הלב" נ' עירית ירושלים, ניתן ב-6.12.04).

[תמונתה של כב' השופטת איילה פרוקצ'יה: באדיבות הנהלת בתי המשפט]