פנחס יחזקאלי: אסון המסוקים, ולקחיו לימינו אלה

תקציר: ה- 4 בפברואר הוא יום השנה לאסון המסוקים ב- 1997, שבו נספו 73 לוחמים וקצינים בדרכם ללבנון. אך טבעי הוא שאסון בסדר גודל כזה מקשה על העיסוק בהיבטים אחרים של התופעה, ויחד עם זאת ולמרות הכאב, עצם האירוע מאפשר לנו הצצה נוספת להיגיון הפרדוקסלי של האסטרטגיה: צה"ל היה צריך להטיס חיילים כי לא שלט בצירים, בהיעדר הגנה מרחבית, המבוססת על אוכלוסייה אזרחית כמשענת לכוחות הסדירים. תחשבו יהודה ושומרון... תחשבו רצועת עזה...

[בתמונה: אסון המסוקים... מקור התמונה, באדיבות אתר צה"ל]
[בתמונה: אסון המסוקים... מקור התמונה, באדיבות אתר צה"ל]

[לאוסף המאמרים על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

עודכן ב- 4 בפברואר 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ה- 4 בפברואר הוא יום השנה לאסון המסוקים ב- 1997, שבו נספו 73 לוחמים וקצינים בדרכם ללבנון.

אך טבעי הוא שאסון בסדר גודל כזה מקשה על העיסוק בהיבטים אחרים של התופעה, ויחד עם זאת, אסונות הם גם הזדמנות להבין לעומק תהליכים אסטרטגיים. הפעם נעשה שימוש באירוע כדי להתבונן לעומק בהיגיון הפרדוקסלי של האסטרטגיה. [לאוסף המאמרים על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, לחצו כאן]

חקירת התאונה עסקה בשאלה ליניארית: סוגיית חוסר הזהירות בהטסה. אבל שאלת השאלות הייתה בלתי ליניארית בעליל: מדוע בכלל היה צורך להטיס, ולא ניתן היה להגיע למוצבים ברכב? 

התשובה לכך היא שצה"ל לא שלט בצירים. לא הייתה לו את המסה הנדרשת על מנת לקיים פיקוח אפקטיבי על הצירים, שהיו חשופים, כל העת, לפגיעת חיזבאללה, שהכיר היטב את השטח ופעל בו כבחצרו הפרטית.
[בתמונה: אסון המסוקים - לזכרם... המקור פייסבוק. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
[בתמונה: לזכרם... המקור פייסבוק. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

מה חסר היה במשוואה על מנת לרכז את אותה מסה נדרשת? תאמינו - או לא... - הגנה מרחבית, המבוססת על אוכלוסייה אזרחית כמשענת לכוחות הסדירים!

האלוף גרשון הכהן העלה את הסוגיה הזו בספרו "מה לאומי בביטחון הלאומי" (הכהן, 2014, ע' 100; ראה תמונת כריכה משמאל); ואחר כך, במאמרים נוספים. הוא השווה את המצב בדרום לבנון למצב ביהודה ושומרון, שם נתמך צה"ל בשליטתו במרחב בסד"כ קטן יחסית, בתושבים, המשמשים לו עיניים. המתיישבים היהודים הם הממלאים בנוכחותם ובתנועתם ביום יומית במרחב את פונקציית המסה (שם, עמ' 104-103).

כך התהוו הישגי "חומת מגן" באביב 2002, רק מתוך המאמץ הרציף שהתקיים בשנים שלאחר המבצע, כאשר הישובים היהודים בעומק השטח, כדוגמת הישוב: הר ברכה, משמשים לכוחות צה"ל כנקודת יציאה למבצעים חוזרים ונשנים באזור שכם (ע' 99) [למאמרו של האלוף גרשון הכהן: 'גרשון הכהן: עשרים שנים לחומת מגן – לקחים', לחצו כאן].

[בתמונה: כריכת ספרו של האלוף גרשון הכהן: "מה לאומי בביטחון הלאומי" ראה אור ב- 2014 בהוצאה משרד הביטחון. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]
[בתמונה: כריכת ספרו של האלוף גרשון הכהן: "מה לאומי בביטחון הלאומי" ראה אור ב- 2014 בהוצאה משרד הביטחון. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]
[בתמונה: מבצע 'חומת מגן'. התמונה: דובר צה"ל. שם הצלם אינו מוזכר. עוגן ברשת, לחצו כאן]
[בתמונה: מבצע 'חומת מגן'. התמונה: דובר צה"ל. שם הצלם אינו מוזכר. עוגן ברשת, לחצו כאן]

בכל מקרה שבו נדרשת היכרות טובה של השטח, מתגלה יתרון המתיישבים:

  • מי שגילה את גופות הנערים החטופים, גיל-עד, נפתלי ואייל (ראו תמונות למטה) בקבר רדוד בסמוך לבריכה חקלאית ביולי 2014, היו סיירים אזרחים מבית ספר שדה בכפר עציון ולא הסורקים מהצבא. אחד מהם פשוט הבחין באבן שהוזזה ממקומה. היתרונות הללו של הכרת השטח אינה נחלתם של חיילים.
  • מי שאיתר את מוצא המנהרה הראשונה בשטח ישראל בדרום היה חקלאי;
  • מי שהמתריע שחופרים בצפון מתחת ליישובו והכווין את החיילים בחיפושים היו אזרחים.
  • לא בכדי מושתת כל מערך חיפוש וחילוץ הנעדרים בישראל על כוחות מקומיים מתנדבים, שגרים בשטח, מגיעים במהירות ויודעים היכן לחפש!
[בתמונות: הנערים החטופים, גיל-עד, נפתלי ואייל הי"ד. התמונות באדיבות המשפחות]
[בתמונות: הנערים החטופים, גיל-עד, נפתלי ואייל הי"ד. התמונות באדיבות המשפחות]
[בתמונה: לא בכדי מושתת כל מערך חיפוש וחילוץ הנעדרים בישראל על כוחות מקומיים מתנדבים, שגרים בשטח, מגיעים במהירות ויודעים היכן לחפש! המקור: באדיבות עמותת יחידות החילוץ. שם הצלם אינו ידוע]
[בתמונה: לא בכדי מושתת כל מערך חיפוש וחילוץ הנעדרים בישראל על כוחות מקומיים מתנדבים, שגרים בשטח, מגיעים במהירות ויודעים היכן לחפש! המקור: באדיבות עמותת יחידות החילוץ. שם הצלם אינו ידוע]

אנחנו לא לבד. מסתבר שגם מעצמות נשענות במלחמות המודרניות על אוכלוסייה אזרחית, שאפקטיבית יותר מכוחות צבא

כך למשל, עושים הרוסים שימוש במיליציות מקומיות של אזרחים ממוצא רוסי במלחמתם באוקראינה. המיליציות הללו נושאות בעול משמעותי של הלחימה (ראו תמונה למטה) [למאמרו של האלוף גרשון הכהן: 'גרשון הכהן: מיליציות – מה חדש בתופעה ומה היא מלמדת?', לחצו כאן]:

והרשימה ארוכה: רוסיה בזירות רבות, הסינים, האיראנים ועוד...

מאז ההתנתקות ב- 2005 - ולמרות הדעה הרווחת - לפחות עד ה- 7 באוקטובר 2023 - ש"טוב שיצאנו", ניכר חסרונם של היישובים ברצועת עזה כמשענת לפעילות הצה"לית ברצועה: צה"ל מתקשה להפתיע כיוון שאין לו מגוון אפשרויות יציאה לפעולה מתוך ההתיישבות, אין לו מסה המסייעת לו להשליט את עוצמתו, והוא זקוק לשלוש אוגדות, לגנרלים אינסוף ולאישור ממשלה כדי לפעול בעזה. 
לעומת זאת, האוכלוסייה של הצד השני היא יתרון רב משמעות ללוחמים הפלסטינים, היוצאים לפעולות צבאיות מאחורי גבה.
[בתמונה: מיליציה אזרחית באוקראינה. Фото: Виктор ГУСЕЙНОВ. לחצו כאן]
[בתמונה: מיליציה אזרחית באוקראינה. Фото: Виктор ГУСЕЙНОВ. לחצו כאן]

אבל 'אין ארוחות חינם': אוכלוסייה אזרחית כ'כאב ראש' מתמיד...

ויש כמובן את הצד השני של המטבע, המוכר יותר, ולכן לא הרחבתי עליו את הדיבור: אוכלוסייה אזרחית באזורי לחימה היא מקור לחץ לקברניטים ו"כאב ראש" לא מבוטל לכוחות הלוחמים. המתח בין צה"ל למתיישבי יהודה ושומרון הוא דוגמה קלאסית לכך.

הנה לכם שוב הפרדוקס האסטרטגי בהתגלמותו:

המחשבה הליניארית שיישובים מהווים מכשול בפניו של כוח צבאי ומונעים ממנו למצות את עוצמתו, היא רק חלק מהתמונה השלמה. האמת מורכבת הרבה יותר: גם וגם. בהיבטים מסוימים מהווה האוכלוסייה מקור עוצמה בלתי מבוטל לצדדים הלוחמים; בהיבטים באחרים, קושי עצום.

ועתה - משתמה מכסת הידע שלנו להיום, נוכל להתמקד בכאב ובזיכרון... יהי זכרם של 73 הנספים ברוך!
[בתמונה: אסון המסוקים - כותרת ידיעות אחרונות - לזכרם...]
[בתמונה: אסון המסוקים - כותרת ידיעות אחרונות - לזכרם...]
בתמונה: נרות זיכרון

[להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *