[בתמונה: בריונות ניהולית... תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי Arcaion לאתר Pixabay]

[לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים: 'הכל על תרבות ארגונית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על עורמה ותחבולה, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

בשנת 2007, נאבקו מלצריות בית הקפה "קופי טו-גו" בתל אביב לשיפור תנאי העסקתן ועל זכותן להתאגד. במהלך המאבק, הגישה נגדן החברה תביעה על סך חצי מיליון ש"ח בשל חוזר מחאה שהפיצו (פינצ'וק, 2013, ע' 9).

לימור אלמגור, שהייתה מלצרית בקופי טו-גו, תיארה את תחושותיה כך: "בתור ילדה בת 23 סטודנטית, אותי זה נורא הבהיל. הדבר הראשון שחשבתי לעשות זה להפסיק את הכול. אני פחדתי שזה יסבך את ההורים שלי. יסבך אותי. אולי כדאי לרדת מכל הסיפור" (פינצ'וק, 2013, ע' 9).

סכום התביעה המופרז והבהלה והאימה שהטיל על המלצריות זכו להדים תקשורתיים רבים; ולאלה הייתה, כפי הנראה,השפעה, על הסכמת בעליו של בית הקפה ליישב את סכסוך העבודה עם המלצריות. התביעה הוסרה ימים אחדים לאחר שהוגשה (פינצ'וק, 2013, ע' 9).

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי mohamed_hassan לאתר Pixabay]

לא ניתן להתעלם מיחסי הכוחות הבלתי שוויוניים בין מעסיקים לעובדים, בכל הנוגע ליכולת להשקיע כסף וזמן בניהול משפט. במצב שנוצר, מעסיקים רבים תובעים את עובדיהם בנסיבות בלתי-ענייניות, ובכך למעשה עושים שימוש לרעה בבית המשפט (האגודה לזכויות האזרח, 2009).

בנסיבות הללו, בכלל לא משנה אם המעסיק יזכה בתביעה או לא; עבור רוב העובדים, עצם קיומה של התביעה הוא בחזקת איום שמביא פעמים רבות ל"הורדת פרופיל". בית הדין לעבודה הוא בית דין ייחודי, שבשונה מבתי המשפט הרגילים, נגיש גם לעובדים מעוטי אמצעים, ויש בו ראייה כוללת של יחסי עובד מעביד. לכן, חרף התנגדות המעסיקים, על חברי הכנסת לתמוך בהעברת הסמכויות לבית הדין לעבודה." (האגודה לזכויות האזרח, 2009).

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

המדינה / הארגון זה אני! 

לואי הארבעה עשר (Louis XIV; 1715-1638) - שמלך על צרפת, ללא עוררין במשך 72 שנה (1643–1715) - ייזכר לעד, בין היתר, בזכות המשפט האלמותי שלו: "המדינה זה אני" ("L'État, c'est moi") מבטא היטב את מהות המשטר האבסלוטי שייצג.

[בתמונה משמאל: לואי ה- 14 מלך צרפת... "הארגון זה אני!"... לואי ה- 14 לא היה רק בצרפת. יש 'לואים' רבים כאלה גם בארגונים; שצברו עוצמת יתר, ומפליאים את מכותיהם באלו שמנסים לערער עלה... התמונה הועלתה לויקיפדיה ע"י  Hyacinthe Rigaud, והיא נחלת הכלל]

מסתבר שהוא לא היה היחיד ומשטרים אבסולוטיים לא קיימים רק במדינות. יש 'לואים' רבים כאלה גם בארגונים; שצברו עוצמה, ומפליאים את מכותיהם באלו שמנסים לערער עליה...

התופעה הזו של כוחניות מופרזת למטרות של צבירת עוצמה ושימורה והשתקת מתנגדים יש שם: בריונות ניהולית.

בריונות ניהולית היא חלק מתרבות ארגונית של בריונות במקום העבודה; חלק בלתי נפרד ממאבק העוצמה בארגון. זהו מצב שאחד הגורמים המנהלים את הארגון: מנכ"ל או דירקטוריון והעומד בראשו (בעמותה זה מתרחש במצב של 'עמותה שבויה') צובר עוצמת יתר ודורס ברגל גסה את העובדים ו/או גורמים ניהוליים אחרים במערכת, שבמצב רגיל אמורים לאזן את עוצמתו.

בריונות ניהולית כוללת את התופעות הבאות:

• התעללות בעובדים במקום העבודה: תופעה זו הוגדרה בהצעת החוק שהוגשה ב- 2015 ע"י חברת הכנסת מירב מיכאלי: "התנהגות חוזרת ונשנית כלפי אדם, במספר אירועים נפרדים, שיש בה כדי ליצור עבורו סביבה עוינת במסגרת עבודה" (הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, התשע"ה–2015).
• שימוש בעוצמת יתר במאבקי כוח שבין מעסיקים לעובדים;
• שימוש בעוצמת יתר במאבקי כוח שבין מנהלים בכירים לדירקטוריונים שלהם;
• שימוש בעוצמת יתר במאבקי כוח שבין מנכ"לים לראשי הוועד המנהל, בין ראשי הוועד מנהל והאספה הכללית בעמותות (מה שמכונה: 'עמותה שבויה')...

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Perlinator לאתר Pixabay]

[להרחבת המושג: 'התעללות בעובדים', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'עוצמה', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'עוצמת יתר', לחצו כאן]

בריון ניהולי כזה כופה את רצונו על האחרים; שמתיישרים לפי רצונו:

כשאין התנגדות, התהליך הזה יכול להתבצע בדרך של התארגנות עצמית, בשקט; לעתים מבלי שהגורמים העמיתים יבינו מה בעצם מתרחש.

אבל, כשמישהו 'בגורמים המאזנים' או מקרב העובדים מנסה לערער על המצב הקיים; הוא נתקל במסכת תגובות הכוללת את מגוון הצעדים האפשריים בפוליטיקה ארגונית יצרית והשימוש בערמה ובתחבולה:

• מהכפשה וניסיונות חיסול ארגוניים;
• דרך הדלפות לתקשורת;
• תלונות במשטרה;
• פניות לוועדות שונות;
• פניות כוזבות לרגולטורים שונים;
• פניה לבתי משפט בעילות שונות, כמו, תביעת לשון הרע

כדומה.

[התמונה משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[להרחבה בנושא 'התארגנות עצמית', לחצו כאן] [להעמקה בנושא ה'מגוון', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'פוליטיקה ארגונית', לחצו כאן]

[לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים: 'הכל על תרבות ארגונית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על עורמה ותחבולה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• • פנחס יחזקאלי (2019), הכל על תרבות ארגונית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 17/1/19.
  • יחזקאלי פנחס (2014), התארגנות עצמית, ייצור ידע, 12/4/14.
  • פנחס יחזקאלי (2016), עורמה ותחבולה - למה וויתרנו עליהם?, ייצור ידע, 11/2/16.
  • פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
  • פנחס יחזקאלי (2014), מגוון, ייצור ידע, 12/4/14.
  • שרית אונגר משיח (2017), הם מתעללים גם בעובדים, ייצור ידע, 4/9/17.
  • פינצ'וק אבנר, עו"ד (2013), משתיק קול – משפטי דיבה כאיום על חופש הביטוי, תל אביב: האגודה לזכויות האזרח, ינואר 2013.
  • האגודה לזכויות האזרח (2009), האגודה: בית הדין לעבודה צריך לדון בתביעות דיבה של מעסיקים נגד עובדים, 5/7/09.