[התמונה המקורית: ריינהרד היידריך כראש המשטרה הבווארית וה-SD במינכן ב-1934. קרדיט: Bundesarchiv, Bild 152-50-10 / Friedrich Franz Bauer / CC-BY-SA 3.0]

[לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

עודכן ב- 24 באוגוסט 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ריינהרד היידריך נחשב בעיני רבים לגרמני הנאצי האידאלי בזכות מראהו הארי הקלאסי (למרות הדם היהודי שזרם בעורקיו...) ויכולתו להתברג נכון במוקדי הכוח. בגיל 32 כבר הפך - מקצין צי שסולק משורות הצבא בגין התנהגות לא נאותה (היה מאורס לשתי נשים במקביל...) - לאחד האישים החזקים ביותך ברייך השלישי; ורבים אז דיברו בו כפוטנציאל להיות יורשו של אדולף היטלר - שבמוקדם או במאוחר, היה הופך ל"פיהרר" של גרמניה.

הוא נתפס כה חשוב בקרב האליטה הנאצית, עד כי עורר תחושות חזקות של אי נוחות וחשש מצד הבוס והפטרון שלו, היינריך הימלר (ראו את תיאוריות הקונספירציה על מותו של היידריך בהמשך...).

לעם היהודי חשבון ארוך עם הצורר הזה, שידו הייתה בכל תפנית לרעה בחיי היהודים בגרמניה הנאצית, מליל הבדולח ועד ארגון 'הפתרון הסופי'.

[לאוסף המאמרים על תיאוריות קונספירציה, לחצו כאן]

כיוון שהיידריך הוא איש שאוהבים לשנוא, רוב התיאורים של הריגתו מלווים מלווים בפרשנות שמציגה את ההתנקשות בחייו כתוצאה של האכזריות הרבה שלו והיד הקשה שנקט בה כלפי תושבי הפרוטקטורט הצ'כי שעמד בראשו; והרבה מדברים גם על ביטחונו העצמי המוגזם, בגינו נהג לנהוג במכונית פתוחה ללא משמר מלווה - מידי בוקר בנתיב קבוע ובשעה קבועה - מביתו שבברזאני למשרדו בפראג; ולשוב אליו בערב באותה דרך.

[בתמונה משמאל: היידריך (מימין) והימלר. האמנם חברים?? התמונה היא נחלת הכלל]

מבצע החיסול ("מבצע אנטרופואיד") בוצע על ידי שלושה צעירים - שהוצנחו זמן קצר קודם לכן ממטוס, לא הרחק מפראג - שהמתינו למכוניתו של היידריך בשולי העיר ב- 27 במאי 1942. כאשר המכונית האטה לפני סיבוב חזק, ניסה אחד מהם לירות בנשקו אך נתקל במעצור. ואז, זרק רעהו, יאן קוביס, פצצה שהתפוצצה מתחת למכונית. היידריך נפצע אנושות; אבל הצליח לקפוץ מהרכב ולהשיב אש. אבל אז התמוטט.

בבית החולים טופל על ידי רופא מיוחד שנשלח על ידי היטלר והימלר; ואף התאושש; אולם לאחר שבוע מת פתאום. זה שהצית תיאוריות קונספירציה; לפיהם, ניצל הימלר - שחשש מפקודו מאוד - את ההזדמנות - ונפטר ממנו לתמיד...

[בתמונה: חיסולו של היידריך. התמונות הן נחלת הכלל. מובא באדיבות אתר war history online]

אז, למה התנקשה המחתרת הצ'כית בהיידריך?

המציאות חומדת לנו לצאן במקרים רבים; שכן, היידריך לא נרצח כי בגלל אכזריותו כלפי הצ'כים. להיפך. ההחלטה להיפטר ממנו באה כי כי הניהול האפקטיבי והנבון שלו את הפרוטקטורט הצ'כי דווקא הניב שקט ושיתוף פעולה מצד האוכלוסייה.

העיתונאי ואיש הרדיו הגרמני יואכים פסט כתב בספרו: "פני הרייך השלישי" (ראו תמונת כריכה משמאל) כך:

בניגוד לשם שיצא לו, פעל היידריך בפראג - לאחר שלב קצר של טרור גלוי - במיומנות פסיכולוגית וטקטית ניכרת. הוא הצליח בצורה מפתיעה במאמציו לבודד את דובריה המסורתיים של הלאומנות הבלתי מתפשרת מחוגי המשכילים; וזכה בתמיכת הפועלים והאיכרים באמצעות ויתורים - ספק אמיתיים, ספק מדומים - לפחות במידה כזו שהעמידו לרשות המשטר את כוח העבודה שלהם (פסט, 1987, ע' 129).

[בתמונה משמאל: כריכת הגרסה העברית של ספרו של יואכים פסט: "פני הרייך השלישי", שראה אור בהוצאת מערכות ב- 1987. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

הוא שיפר את התנאים הסוציאליים במידה רבה, באמצעות כינון הסדר החברתי ששרר ברייך עצמו; פתח את מלונות הפאר הגדולים ואת מעיינות המרפא בפני מעמד הפועלים; ואפילו קיבל את נציגיו כאורחיו בארמון המושל (זה היה הצד החברתי של הנציונל סוציאליזם; ועל כך במאמר אחר).

גם אם אמצעים אלה לא הפכו אותו לפופולרי, הרי הצליח בכל זאת להפוך ליתרון את האופורטיוניזם של העם, שמקורו בניסיון של דורות, וליצור מצב של "אדישות פוליטית" - שהיא אחד מהישגיו הגדולים של כל כובש! (ראו את הכרזה למטה) - שבו דוכאו בנקל ניסיונות פרטיים להתנגדות יעילה.

[להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'שיתוף פעולה', לחצו כאן]

[בכרזה: "אדישות פוליטית" - שהיא אחד מהישגיו הגדולים של כל כובש! התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי loyogallegos לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

מבלי להתחשב במטרותיו הסופיות, הייתה תקופת כהונתו בגדר שיפור משמעותי בעיני תושבי הפרוטקטורט, לעומת תקופת קודמו, הברון פון נויראת, שהססנותו וחוסר החלטיותו הפקירו את המדינה בידי פקידים זוטרים שרירותיים, שאפתנים ומחרחרי ריב.

לפיכך - מדגיש פסט - לא הייתה זו רק פזיזות מתגרה שגרמה לו לנוע בלי הפמליה הרגילה של מלווים חמושים, ולנהוג מידי יום לפראג מביתו שבברזאני במכונית פתוחה. זה היה רק ביטוי שחצני לתחושת הביטחון של מושל מצליח.

ההתקפה - שעלתה לו בחייו ("מבצע אנטרופואיד") - תוכננה והוכנה בידי גולים צ'כיים בלונדון, שראו, בדאגה גוברת, את הצלחת אמצעי הפיוס של היידריך. אחת המטרות החשובות של החיסול הייתה להביא את המשטר לנקוט באמצעי נגד אכזריים, שישלהבו התנגדות רחבה יותר!

[בתמונה: רכבו של היידריך לאחר ההתנקשות. באדיבות הארכיונים הפדרליים הגרמניים]

[לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• יואכיפ פסט (1987), פני הרייך השלישי, תל אביב: מערכות.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.