[בתמונה: אסתר – האשה שהפרה את נדר אישה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי jbundgaa לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים בנושא 'פרשת מטות', לחצו כאן] [לאסופת המאמרים אודות פורים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על נדרים והשלכותיהם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על נשים באתר, לחצו כאן]

עודכן ב- 5 במרץ 2023

הרב ד"ר יוסי פיינטוך הוא יליד עפולה; בעל תואר שלישי בהיסטוריה אמריקאית מאוניברסיטת אמורי באטלנטה. לימד היסטוריה אמריקאית באוניברסיטת בן-גוריון. הוסמך כרב ב- Hebrew Union College. מחבר הספר U.S. Policy on Jerusalem. משמש עתה כרב במרכז היהודי במרכז אורגון. (JCCO).

*  *  *

בפרשת מטות העוסקת בהתרת נדרים מאפשר האל - על פי משה - לאביה של אשה הנודרת נדר כלשהו, לבטל את נדרה; הגם, שרק ביום שמעו את דבריה. בזכות יוזמתו של האב - שהעדיף שלא להחריש אלא לעשות מעשה - האל ימחול לאותה אשה את נדרה.

בדומה לאב, גם אישה (בעלה) רשאי לפעול כן בו ביום: "כל נדר וכל שבועת אסר לענות נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו. ואם החרש יחריש לה אישה... והקים את כל נדריה או את כל אמריה אשר עליה הקים אותם כי החריש לה ביום שמעו. ואם הפר יפר אותם אחרי שמעו ונשא עוונה" (במדבר ל' יד-טז).

[להרחבה על פרשת מטות, לחצו כאן]

[בתמונה: אסתר – האישה שהפרה את נדר אישה תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי darksouls1 לאתר Pixabay]

הדברים נהירים, אפוא; בעל (או אב) המחריש לשמע נדרה של אשתו הופך לאחראי אף יותר ממנה למימושו העתידי של הנדר. מאידך, ביטולו של הנדר אף הוא מונח על כתפיו; ברצותו מחריש ומקיים את נדר האשה, וברצותו מפר אותו. 

על פי ספר אסתר ניתן להבין שמרדכי היהודי בשושן מכיר פרשיה זאת; והוא משתמש בה ביעילות בדבריו, כדי להניע את אסתר לקום ולהפר את כתב הדת שנחתם בחותמו של אישה, המלך אחשוורוש, המתיר להמן ולקלגסיו להשמיד את יהודי הממלכה הפרסית. באמצעות תווכו של הסריס התך מתריע מרדכי את אסתר המלכה:  "כי אם החרש תחרישי בעת הזאת... ואת ובית אביך תאבדו..."

 מרדכי לא בהכרח רואה במילה "אישה" כמשמעותה הצרה בפרשת השבוע, דהיינו, בעלה של האשה הנודרת, אלא מכוונה גם לאשה ממש, במקרה שלפנינו לאשת אחשוורוש, המלכה אסתר, שבעלה נדר נדר אסוני ליהודי הממלכה, או למזער לאישה (הוא בעלה) ולבית אביה של אסתר. וכך בהפגינו יכולת פרשנית יצירתית ומקורית של התורה, מרדכי מזהירה למעשה, היא האשה שבעלה נדר נדר רע, שאם לא תפר אותו – ואו אז ימחול האל לבעלה את נדרו -- תחול עליה האחריות להתממשותו.

יטען מי שיטען כי כדי להציל חיים מותר לסלף את האמת (ראה תחת ערך פועה ושפרה). יהיה אשר יהיה, ניתן גם לסבור שמרדכי מאמין לגמרי בזכותו לפרש כך את הכתובים ולאפשר כעיקרון לאשה לבטל את נדר בעלה בדיוק כפי שיש לאחרון את הזכות לבטל את שלה. על אסתר, אפוא, לבחור כדבר התורה להיות "אישה [ת]יקימנו" או "אישה [ת]יפרנו".

אסתר בוחרת בברירה השנייה ומנחילה לנו את חג הפורים, אך לא במשמעות פור מלשון מזל כפי שהטביעו המן בפרסית, כי אם חג המציין את הצלחתה הכבירה של אסתר להפר (ולפורר לפרורים) את נדרו של בעלה

(תובנות שרכשתי מקריאת ספרו של הרב דויד פורמן -- The Queen You Thought You Knew -- unmasking Esther's hidden story; ראו תמונת כריכה משמאל)

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של Rabbi David Fohrman, בשם: The Queen You Thought You Knew. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

.

.

[לקובץ המאמרים בנושא 'פרשת מטות', לחצו כאן] [לאסופת המאמרים אודות פורים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על נדרים והשלכותיהם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על נשים באתר, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), ‘פרשת מטות’ באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/7/18.