[בתמונה: "הקו הכחול הדק" נוסח ישראל... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Magicmorz. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

[לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תרבות ארגונית במשטרה, סטייה ושחיתות שוטרים מרוכז בקובץ נפרד, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף. 

*  *  *

אחד הפרדוקסים בתפקודה של משטרה בחברה דמוקרטית – מתמצה בביטוי שהוא מיתוס אמריקני: "הקו הכחול הדק" או בלעז, ה- "The thin blue line"; שממצה את סיפורה של תרבות השוטרים; ואת הקונפליקט המובנה שלה עם הציבור.

• מצד אחד, רואים השוטרים את עצמם כ'קו הכחול הדק', שמהווה מחסום בין חוק וסדר לבין אנרכיה חברתית ואזרחית;
• מצד שני, רואים אזרחים רבים בארצות הברית, את 'הקו הכחול הדק' כקו הפרדה לחיפוי על חריגות בתוך במשטרה וכבסיס לשחיתות ולסטייה המשטרתית לסוגיה.

השוטרים במשטרות ארצות הברית, גאים מאוד בסמל. הם מציבים אותו לראווה על דגלים, על סמלי משטרה, ולאחרונה, אפילו על מסיכות ההגנה מפני הקורונה. הנה לדוגמה, 'הקו הכחול הדק' מעטר את דגלה של ארצות הברית:

[התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי WClarke; והיא נחלת הכלל]

לאחרונה, בשל תגובה חריפה של מפגינים, החלו מפקדי משטרה לאסור את השימוש בלוגו הזה בכל מיצג משטרתי כלשהו.

"זה שובר את ליבי" התבטא מפקדה היוצא של "משטרת בויז" (Boise Police) צ'יף רון וינגר (Ron Winegar) שמודה כי 'הקו הכחול הדק' מוצג באופן בולט במשרדו; ומבטא עבורו מצג של "מסירות, הקרבה והיסטוריה"...

אבל המפגינים רואים בו משהו אחר. "אנו מנסים לנווט בתקופות קשות מאוד ביחסים הבין גזעיים בארצות הברית, וכאשר הסמל הזה מפריד בינינו לבין הציבור, אנחנו חייבים להיענות לבקשתם":

[למאמר המלא באתר: "law enforcement today", לחצו כאן]

קצת היסטוריה:

המושג 'הקו הכחול הדק' נולד כמושג צבאי; ואומץ בשנות ה- 20 של המאה העשרים על ידי מפקדי משטרה בארצות הברית.

התיעוד הראשון של שימוש במושג היה של מפכ"ל משטרת ניו יורק, ריצ'רד אנרייט; בשנת 1922; אבל מי שהפך אותו ממש פופולרי, היה ביל פרקר, מפקד משטרת לוס אנג'לס בשנות החמישים של המאה הקודמת. הוא השתמש לעתים קרובות במונח "Thin blue line" בנאומים, והוא גם השאיל אותו לסדרת טלוויזיה בשם זה, שהופקה על ידי המשטרה, במטרה לחזק את הקשר עם הציבור בלוס אנג'לס.

בראשית שנות השבעים של המאה הקודמת, המונח - והמיתוס שהוא מייצג - התפשטו למשטרות רבות בארצות הברית; כשהסופר וקצין משטרה ממשטרת לוס אנג'לס, ג'וזף וומבו (Joseph Wambaugh) סייע לו להתפשט, כששיבץ אותו באופן בולט ברומנים שכתב על חייהם של שוטרים.

בשנת 1988, המונח "הקו הכחול הדק" שימש ככותרתו של סרט תיעודי בשם זה של ארול מוריס (Errol Morris) על משפטו והרשעתו של רנדל דייל אדאמס ברצח קצין ממשטרת דאלאס-טקסס, רוברט וו. ווד. גם פה ייצג ה-"הקו הכחול הדק" את המיתוס של השוטר כמחסום לתוהו (ראו את כרזת הסרט משמאל).

[משמאל: כרזת הסרט "The thin blue line". אנו מאמינים שאנו עושים בה שימוש הוגן]

אבל, במקביל, היו למושג הזה גם אספקטים בעייתיים...

הוא השתלב מצוין עם התרבות הארגונית הרואה את השוטרים כלוחמים נגד כוחות אפלים המאיימים על החברה; ושימש להם זרז ומאיץ לתפיסה המפרידה, של "אנחנו ואתם": אנחנו מקריבים את חיינו ואתם – כפויי הטובה - אינכם מבינים ואינכם מעריכים". אתם, הם כמובן, בעלי הבית – האזרחים.

שימו לב, למשל, לכיתוב על חולצתו של השוטר הזה: "התפקיד שלי להגן על התחת שלכם. לא לנשק לכם אותו!"

[בתצלום: המחשה של אחד מגילויי התרבות הארגונית המשטרתית - שוטר ועליו חולצה עם הכיתוב הבא: תפקידי הוא להגן על התחת שלך. לא ללקק אותו! בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

מיותר לומר שבעלי הבית – האזרחים – באמת לא התלהבו. בעיניהם, המושג הזה הפך למושג נרדף למושג אחר: "חומת השתיקה הגדולה" (Blue wall of silence) המתאר את תרבות החיפוי והשקר של שוטרים.

תיעוד לשימוש ההפוך במושג "הקו הכחול הדק" ניתן למצוא, מאז 1978. בהמשך גם אומץ אומץ על ידי ארגוני ימין; וניתן לראות אותו מוצג בהפגנותיהם, מאז 2017 לפחות. התוצאה: הסמל התקבע עוד יותר בעיני רבים, בעיקר שחורים והיספנים ולבנים – בעיקר צעירים ליברלים - כסמל לעליונות לבנה; שצריך לנתץ ביחד עם סמלים אחרים, במסגרת "מהפכת התרבות" שעוברת עכשיו ארצות הברית, לטוב ולרע.

התרבות הארגונית מחזירה מלחמה

הפקודה להסיר את הלוגו אינה עוברת, מטבע הדברים, בשקט, כי היא בעצם הכרזת מלחמה על התרבות הארגונית... בתגובה, נוצרה בהתארגנות עצמית בתגובה של שוטרים, שפרסמו באיסטגרם כך:

"דורשים מאיתנו להסיר את את דגל הקו הכחול הדק שלנו". שילכו להז.... הנה, השגנו את דגל 'הקו הכחול הדק' הגדול ביותר שיכולנו; ואנחנו מעבירים אותו למשטרות ברחבי ארצות הברית, כדי ששוטרים יחתמו עליו בהמוניהם.  ואז, נציג אותו לראווה, כלוחמים שמספרים את סיפורם" (שוב, הדימוי של לוחמים בתרבות השוטרים...). אנו זקוקים לאנשי קשר במשטרות השונות, שמוכנים להירתם לפרויקט:

[לפוסט באינסטגרם, לחצו כאן]

ומה אצלנו?

הלוגו איננו מוכר אמנם, אבל גם לנו בהפגנות המחאה ברחוב יש מיתוס של "הקו הכחול הדק" משלנו (ראו את התמונה בראש המאמר):

• מצד אחד, המפגינים המלינים על משטרה ברוטלית ואלימה מחד גיסא; או לחלופין מתעלמת מהם, ואינה מגנה עליהם;
• ומצד שני, שוטרים טרוטי עיניים וחסרי שינה, הממורמרים מהזלזול הציבורי בהם ומרגישים שהם המחסום לתוהו; ובלעדיהם, הכל ידרדר לכאוס...

הנה אם תרצו, "הקו הכחול הדק" נוסח ישראל...

וגם אצלנו, בסיפור הזה הכל בעיני המתבונן...

לשיחה המוקלטת: 

[לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תרבות ארגונית במשטרה, סטייה ושחיתות שוטרים מרוכז בקובץ נפרד, לחצו כאן]