[התמונה היא צילום מסך]
[לאוסף המאמרים על מאבק השחורים בארצות הברית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על משטרה ופוליטיקאים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על שינוי ארגוני ועל שינוי בכלל, לחצו כאן] [למאמר רלוונטי של פרופ' רובי פרידמן: 'לקראת רפורמה משמעותית במשטרות ארצות הברית', לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף.
* * *
האם הקיצוץ הדרמטי - שדורשים המפגינים בארצות הברית לעשות במשטרות שלהם - יצא בכלל לפועל?
ב- 5 ביוני 2020 הורתה ראש עיריית וושינגטון די.סי. הדמוקרטית השחורה, מיוריאל באוזר, לצבוע על הכביש המוביל לבית הלבן את הסיסמה: "חייהם של שחורים נחשבים" ("Black Lives Matter"):
תוך 24 שעות רשמו הפעילים על הכביש, בהמשך לאותה כתובת, את תשובתם: "הקטינו את מימון המשטרה" ("defund the Police") (ראו תמונה למטה) והססמה הזו הפכה לאחת המובילות והשפיעה על מועצות ערים רבות ברחבי ארצות הברית; שהודיעו שייבצעוה, הלכה למעשה, עוד השנה:
[התמונה היא צילום מסך]
מה זה אומר בעצם, לקצץ בתקציבי המשטרה?
תאורטית, הרעיון נשמע הגיוני: סך ההוצאה על משטרה ברחבי ארצות הברית מגיעה למאה מיליארדי דולרים מידי שנה. רוב הסכום מוצא על ידי עיריות מקומיות למימון משטרותיהם; ומיעוטו על ידי המדינות והשלטון הפדרלי.
כך לדוגמה, מוציאה העיר ניו יורק 5.9 מיליארד דולרים מידי שנה על משטרה ושיטור. בהשוואה, היא הוציאה רק 2.1 מיליארד דולרים על שירותים לחסרי בית; 1.9 מיליארד על בריאות; 1.3 מיליארד דולרים על פיתוח קהילתי לצעירים; ו- 382 מיליוני דולרים על תכניות תעסוקה. המשוואה ברורה. במקום כסף למשטרה - שמהווה בעצמה גורם מאיץ לאלימות, לשחיתות משטרתית וכדומה - השקעת הכסף בהפחתת אי השוויון באוכלוסייה. קשה שלא להודות שזה נשמע הגיוני. אבל, האם זה גם ישים?
בינתיים, למעט ההתפטרויות הרבות מהמשטרה והיעדר מועמדים להחליף את המתפטרים, לא נראה שצעדי הקיצוץ – ה - defund – מתקדמים; לפחות לא בטווח הקצר. כל מי שמבין קצת בתקצוב, יודע שלא ניתן לבוא ביולי-אוגוסט – אחרי שחלק הארי של התקציב כבר מומש - ולקצץ, למשל, 50 אחוזי תקציב.
כך לדוגמה, מועצת העיר סיאטל (Seattle) הגדירה לעצמה כמטרה, לקצץ 50 אחוזים מתקציב המשטרה שלה. משמעות הדבר שתצטרך להסיר 85 מיליוני דולרים מתקציב המשטרה השנה. גם הקיצונים באנשי המועצה כבר מודים, שזה לא ניתן לביצוע, גם אם יפטרו את כל השוטרים כולם! הקיצוץ הגדול צריך להידחות ל- 2021;
אבל, עד אז, אלוהים גדול; והחיים דינמיים; וגם, נראה שהרוח משנה את כיוונה. הכיצד?
כתוצאה מהריגתו של ג'ורג' פלויד, על ידי שוטר; כפו מועצות הערים הנחיות מעצר חדשות על חלק ממשטרות הערים; שראשי ועדי שוטרים, קצינים ושוטרים מגדירים כ"מרשם בדוק להסתבכות בפלילים". לכן, במקומות שבהם התקבלו ההנחיות הללו, כמו העיר ניו יורק למשל, שוטרים נמנעים מלעצור, כדי לא להסתבך.
כאילו לא די בכך, משטרות הגובלות במשטרות - ששינו את נהלי המעצר - הודיעו, כי לא תסכנה את שוטריהן ולא תאפשרנה להם לתגבר ולפעול באותן ערים:
המשמעות: כל עבריין שיבצע פשע והמרדף אחריו יכנס לגבולות עיר ששינתה את הוראות המעצר, יגיע בעצם לעיר מפלט...
התוצאה: שיעורי הפשיעה באותם ערים – ובעצם, בארצות הברית כולה - ממריאים לשמיים.
בעבר, השתמשו מנהיגים כמו ראש העירייה המיתולוגי של ניו יורק, הרפובליקני, רודי ג'וליאני, בסלוגן 'לכבוש את הרחובות בחזרה'. היום, הפתגם הזה שייך כולו לעבריינים שהחזירו לעצמם את השליטה ברחוב.
איך שגלגל מסתובב...
בעבר, היה צבע העור סיבה לשיטור יתר מצד שוטרים; שחשדו באנשים בגלל צבע עורם; השונה משלהם. כיוון שאחוז השחורים וההיספנים במעמדות הנמוכים - שמהם יוצאים עברייני הרחוב – גדול; וכיוון ששוטרים נמנעים היום מחיכוך עם עבריינים שחורים והיספנים - פן יואשמו בגזענות ויסתבכו בפלילים - אזי, כל עבריין כזה הפך למלך המוגן ממעצר; שדווקא צבע עורו מגן עליו...
כך למשל, דיווח הרובע ה- 19 של משטרת ניו יורק (19th precinct) על 14 מקרי שוד מזויין ביום, ביחס ל- 4 מקרים בלבד בשנה שעברה. כמות ניסיונות השוד עלתה ב- 286 אחוזים ביחס לשנה הקודמת... חזרנו לשנות השמונים העליזות של המאה הקודמת:
- חזרו דרי הרחוב;
- חזר הגרפיטי לכל פינות הערים;
- חזרו העישון, מכירת הסמים, והשתייה בפרהסיה.
- חזר השימוש בירי חם ברחובות...
וכידוע, אין ארוחות חינם. תפקידה הראשון במעלה של משטרה הוא שמירה על סדר החיים התקין. וכשהוא מתערער, מחפשים האנשים אשמים.
ראש העיר הדמוקרטי של ניו יורק, ביל דה בלסיו (de Blasio; ראו תמונה משמאל) – שמוביל את המסע לצמצום תקציב המשטרה – כבר מואשם על ידי תושבים רבים כאחראי להרס מפעלו של קודמו ג'וליאני. רק שהוא והמפכ"ל שלו, דמוט שיאה (Demot F. Shea) מאשימים בעליה בפשיעה דווקא את נגיף הקורונה...
ניתן לקבוע, שבחצי השנה הבאה לפחות, הפשע בערי ארצות הברית ילך, מן הסתם, ויתגבר, ולו כיוון שלשוטרים ולמפקדיהם, אין שום אינטרס להקטין אותה. להיפך... הכאוס בשלב זה, משרת אותם היטב!
וכך משנה הרוח את כיוונה ומתהווה מהפך: סקרי דעת קהל ועצומות שהולכות ונחתמות מלמדות שהרוב הדומם נוטש את המפגינים. כך למשל, בסיאטל לבדה חתמו 130,000 איש ב-שישה ימים על עצומה, שמביעה אי אמון במועצת העיר ודורשת לעצור את מה שמכונה "האקטיביזם חסר ההיגיון הזה".
[להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן]
התערערות תחושת הביטחון האישי ניכרת אפילו בסקרי הבחירות לנשיאות, שם רושם הנשיא טרמפ התאוששות מסוימת על חשבון יריבו הדמוקרטי ג'ו ביידן (ראו תמונה משמאל). לאור זאת, מיהר ביידן להצהיר הוא אינו תומך בקיצוץ תקציבי המשטרה אלא להיפך. בהרחבתם; אבל בשינוי שיטות הפעולה וההרכב האנושי של השוטרים בדרך של מיסוד וועדה ארצית לקביעת סטנדרטים של שיטות שיטור; ובהכללתם של עובדים סוציאליים ופסיכולוגים בכוח האדם המשטרתי ברחוב.
[בתמונה משמאל: המועמד הדמוקרטי, ג'ו ביידן. מקור התמונה: פייסבוק]
אם תמשיך ההידרדרות בסדר החיים של אזרחים; ועימה מגבר הדרישה לעצור את מה שמכונה "הטרלול של המפגינים", יתכן שלא רק שלא נראה קיצוץ דרמטי בתקציבים; אלא בדיוק את ההיפך הגמור.
משטרת ישראל החוששת מרפורמות גם היא, יכולה להסתכל על ההתרחשויות הללו ולנשום לרווחה; אולם היא תטעה לדעתי מאוד אם תעשה כן. כי בניגוד למשטרות האמריקניות, יש לה כבר תחליפים בשטח, שהיא במו ידיה אפשרה להם לצמוח מתחת לאפה. אבל זה כבר נושא למאמר אחר...