תקציר: משוב חיובי או היזון חוזר חיובי (Positive feedback) הוא אחד משני סוגים של היזון חוזר – שלילי וחיובי – המתבצעים בשתי תקופות זמן קריטיות לארגון: בזמן אמת ואחרי הביצוע. הוא מהווה שינוי מהמעלה השנייה, שעוסק בבעיות מהמעלה השנייה, שלכאורה לא נראה קשר בינן לבין הפתרון הנכון להן. במקרים כאלה, שינוי מהמעלה הראשונה אינו מביא לתוצאה הרצויה, כיוון שמבנה המערכת המורכבת עצמה הוא החייב לעבור שינוי (שינוי בגוף החוקים השולטים ב מערכת המורכבת, במבנה שלהם או בסדר הפנימי.

[התרשים: ייצור ידע]

המאמר עודכן ב- 19 במאי 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

משוב או היזון חוזר (Feedback) הוא תגובה שמתקבלת מהסביבה על פעולה שמבצעת מערכת מורכבת. המשוב הוא אחד מארבעת מרכיבי היסוד של כל מערכת (קלט, תהליך, פלט ו-משוב).

משוב חיובי או היזון חוזר חיובי (Positive feedback) הוא אחד משני סוגים של היזון חוזר – שלילי וחיובי – המתבצעים בשתי תקופות זמן קריטיות לארגון: בזמן אמת ואחרי הביצוע

הוא מהווה שינוי מהמעלה השנייה, המטפל בבעיות מהמעלה השנייה, שלכאורה לא נראה קשר בינן לבין הפתרון הנכון להן. במקרים כאלה, שינוי מהמעלה הראשונה אינו מביא לתוצאה הרצויה, כיוון שמבנה המערכת המורכבת עצמה הוא החייב לעבור שינוי (שינוי בגוף החוקים השולטים במערכת המורכבת, במבנה שלהם או בסדר הפנימי.

משוב חיובי (היזון חוזר חיובי) מיועד לייצר אנטרופיה. תכליתו  היא מציאת כיוונים חדשים למסלול החדש. לדוגמה, איתור במהלך קרב, מטרה חשובה לאויב (שלא הייתה מוכרת קודם) ובעקבותיו שינוי תכנית הקרב.

המשוב החיובי מהווה "סם חיים" למערכת מורכבת. הוא מגרה לחשיבה יצירתית פורצת גבולות ומביא לחידושים ולפיתוחים שונים למוצר נדרש וגם למוצרים חדשים. במשוב חיובי, תת מערכת משתמשת במידע שהיא מקבלת, לצורך העצמה של תת מערכת אחרת.

[להרחבת המושג: משוב - היזון חוזר, לחצו כאן] [להרחבת המושגים: בעיה ושינוי מהמעלה הראשונה, לחצו כאן] [להרחבת המושגים: בעיה ושינוי מהמעלה השנייה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות אודות שינוי ארגוני והשלכותיו, לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'משוב שלילי', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'סדר', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מידע', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'יצירתיות', לחצו כאן]  

ניתן להמחיש את ההבדל בין המשובים – השלילי והחיובי – בעזרת שלושת התרשימים הבאים:

התרשים שלמעלה ממחיש בעיה בתהליך עבודה: פעולה מסוימת מתבצעת בין A ל- B ומסומנת במספר 1. הפעולה שקדמה לה מסומנת במספר 2 והפעולה שבוצעה אחריה במספר 3.

בתרשים שלמעלה הוספנו גורם של סיכון בתהליך, שמאיים להסיט את המערכת מהשגת מטרתה. הוא מסומן במספר 4. כתוצאה מכך, ניתן משוב שלילי. משמע, מוצעת פעולה שתחזיר את המערכת לתכנון המקורי בדרך למטרה והיא מסומנת במספר 5. נקיטת פעולה כזו הינה שיפור ב- יעילות הארגונית.

[להרחבת המושג 'יעילות', לחצו כאן]

בתרשים הזה (למעלה) מוצג המשוב השלילי אותו ראינו בשקף הקודם מול המשוב החיובי, הממחיש הזדמנות עבור הארגון: התובנה שניתן לדלג בכלל על פעולה מס' 1 שיצרה את הסיכון ולהגיע מכיוון אחר ישירות ל- B מבלי שיידרש בכלל לעבור דרך A. נקיטת פעולה כזו מקדמת את ה- אפקטיביות הארגונית.

משובים אלה מתבצעים בשתי תקופות זמן קריטיות לארגון:

• בזמן אמת: כיוון שהמטרה היא התכלית והבסיס לקיומה של מערכת מורכבת, המשוב בזמן אמת נועד לוודא את השגת המטרה!
• אחרי: זהו חלק מתהליך ההתאוששות של המערכת והפקת הלקחים שלה.

[להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• ווצלביק פ', וויקלנד ג', פיש ר' (1979), שינוי - עקרונות של יצירת בעיות ושל פתירת בעיות, תל אביב: ספריית הפועלים, 1979.
• פנחס יחזקאלי (2016), בעיה ושינוי מהמעלה הראשונה, ייצור ידע, 1/11/16.
• פנחס יחזקאלי (2016), בעיה ושינוי מהמעלה השנייה, ייצור ידע, 1/11/16.
• יחזקאלי פנחס (2019), שינוי ארגוני ושינוי בכלל באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2015), היזון חוזר שלילי – משוב שלילי, ייצור ידע, 3/3/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), סדר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), משוב - היזון חוזר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מידע, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), יצירתיות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014),יעילות, ייצור ידע, 11/4/14.