[בתמונה: המשטרה הבריטית עובדת אחרת... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי fungaifoto לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על 'למי שייכת המשטרה' - אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן]  [לאוסף המאמרים על תורות הפעלה במשטרה (דוקטרינה), לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף. 

*  *  *

מה היה אומר שוטר ישראלי, או אמריקני, למראה שוטרים שבורחים ממפגינים, שאף פוצעים חלק מהם? מה הם היו אומרים אם הייתי מסביר, ש"הבריחה" הזו, לכאורה, היא שיטה, המהווה חלק מתורת ההפעלה של המשטרה הבריטית?

בריטניה היא ערס השיטור המודרני. שם נולדה המשטרה הראשונה במדים ב- 1829 ולאורך השנים, המשטרה הזו הזדקקה, מעט מאוד, לרפורמות; כי היא נבנתה מלכתחילה על תשתית טובה. את זה אי אפשר לומר על המשטרות האמריקניות למשל, שאחראיות באופן ישיר להרבה מהאלימות, ברחובות הערים שם.

[להרחבה על הקמת משטרת לונדון ב- 1829, לחצו כאן]

"פגיעות מייצרת אמפתיה" / "שמשון הנעבך"

את תורת ההפעלה של המשטרה הבריטית אכנה "פגיעות מייצרת אמפתיה" או, אם תרצו, "שמשון הנעבך".

את המושג הזה טבע ראש הממשלה השלישי של ישראל, לוי אשכול (ראו תמונה משמאל), שהסביר שזוהי התדמית הנכונה למדינת ישראל: "מצד אחד יורק אש ותופת, ומצד שני, מורטים לו את השערות בשעווה זולה"; וכואב לו; פגיעות, כאמור, מייצרת אמפתיה; ואז הוא מעורר אהדה.

[תמונתו של ראש הממשלה, לוי אשכול, משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי לשכת העיתונות הממשלתית. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

אז מה שטוב למדינת ישראל, טוב מסתבר גם לשוטרי בריטניה; ואפשר לקנא בהם. מי אצלנו, למשל, מדבר על תורת הפעלה ועל תפקידה של משטרה בחברה דמוקרטית?

על פי תורת ההפעלה הזו הפעלת כוח מחייבת לגיטימציה; ולגיטימציה מחייבת לא רק לצמצם אלימות למינימום; אלא גם להראות שהם מצמצמים אלימות למינימום. אלו – לגיטימציה וצמצום אלימות – הן שתי המטרות של השוטרים; כשפניהם אל הציבור הרחב, לא אל העבריינים או המפגינים.

תורת הפעלה מוטמעת כל כך בקרב השוטרים בבריטניה; עד כי כשהגיעה תקופת הפיגועים הגדולה בשנות התשעים של המאה הקודמת, ניתנה לשוטרים הבריטים האופציה לשאת נשק; ולמרות הסיכון האישי, רובם סרבו מבחינה אידאולוגית.

[להרחבת המושג: 'תורת הפעלה' (דוקטרינה), לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן]

כך למשל, מול מפגיני ה- "BLM) "Black Lives Matter), המשטרה נערכת בשני דרגים. הדרג הראשון הוא של שוטרים "רגילים": לובשי חולצות לבנות, ללא נשק, ללא אלימות, שמנסים לעצור את תנופת המפגינים בידיים חשופות.

רק כשברור להם ולכולם, כי האירועים מצולמים, שפני המפגינים לעימות אלים, הם פשוט מנתקים מגע. 'בורחים' בעברית, כשהמפגינים מזנבים בהם; והכל מצולם. אבל כשהשוטרים בורחים, והמפגינים אחריהם, הם בעצם, מובילים את המפגינים למקום שבו ערוכים כבר שוטרי היס"מ; והם כבר נראים אחרת ומצוידים אחרת. אבל, מה שיהיה בטלוויזיה זה השוטרים הפצועים, הבורחים מאלימות מפגיני ה- "BLM) "Black Lives Matter). בואו נראה:

.

כשהשוטרים בחולצות לבנות ניגשים למפגינים, הם מבינים, שהסיפור האמתי איננו עם המפגינים, פנטים ככל שיהיו, אלא על דעת הקהל; על אמון הציבור במשטרה; ועל הלגיטימציה שהוא נותן לכוח שהופעל.

דווקא "הצלחות" המפגינים: שוטר שותת דם; רכב משטרה הפוך; ביזה - כל אלה מעוררים אצל הזרם המרכזי של הציבור תחושה של חוסר ביטחון, והוא "חוזר" ותומך במשטרה, ומבין שבינו לבין הכאוס אין שום משטרה אחרת...

ואם אינכם מאמינים לי שזו שיטה כדי למנוע אלימות וליצור לגיטימציה, הנה אירוע נוסף, הפעם מול עבריין בודד:

[להרחבה על 'אמון הציבור במשטרה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'כאוס', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'לגיטימציה משטרתית', לחצו כאן]

.

זה עבד, אגב, גם אצלנו בשני הגלים האחרונים של מהומות האתיופים, כשתחושת הכאוס חלחלה לציבור, שדחק במשטרה לפעול. כשהחלה המשטרה את ההתמודדות עם הפגנות האתיופים היה מעמדה הציבורי בשפל המדרגה. דווקא ההתאפקות מול ההשתוללות יצרה דאגה ציבורית מכאוס ודרישה ליתר תקיפות משטרתית נגד המפגינים.

דוגמה שלישית: שתי שוטרות. רק אחת מבצעת מעצר. השניה מחזיקה באלה (שמסמלת את הכוח שהמשטרה יכולה, ואיננה מפעילה) אבל נרתעת ברגע שהחשוד מפעיל כוח ובורח; ואנשים מצלמים ומעלים... (משפט זוטא על אלימות משטרתית כבר לא יהיה פה...) (ותודה לתלמידי, אביעד כהן, שהתעלה על מורהו...):

גם אצלנו (מהסיבות הלא נכונות): הצילום הזה היה אחת הסיבות לדעיכת הפגנות האתיופים במאי 2015...

[בתמונה למעלה: כותרת אתר nrg קצין פצוע במהומות בתל אביב [צילום: אבישג שאר ישוב, nrg].

ועוד דבר, הגישה הזאת לא עובדת "על כאילו"! כשהשוטרים מתכוונים לעשות הכל למנוע אלימות הם באמת מתכוונים לזה. אי אפשר לעבוד על כולם כל הזמן!

אז מה אתם אומרים? זה יכול לעבוד באמריקה? ואצלנו?

לשיחה המוקלטת:

[לאוסף המאמרים על 'למי שייכת המשטרה' - אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן]  [לאוסף המאמרים על תורות הפעלה במשטרה (דוקטרינה), לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2015), שני הלקחים שצריכה המשטרה להפיק מהפגנות אנשי העדה האתיופית, ייצור ידע, 6/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), משטרת לונדון, ייצור ידע, 24/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על תורות הפעלה במשטרה (דוקטרינה), ייצור ידע, 24/7/20.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על משטרה בדמוקרטיה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 6/5/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), אמון הציבור במשטרה, ייצור ידע, 24/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), ‘קונפליקט הלגיטימציה’ בקרב משטרות בדמוקרטיות, ייצור ידע, 6/5/19.