עופר בורין: תהילים, פרק יז – תפילה על שום מה?

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

*  *  *

מזמור תפילה: דויד מתפלל ומבקש מאלוהים שיקשיב ויענה לתפילתו: א תְּפִלָּ֗ה לְדָ֫וִ֥ד שִׁמְעָ֤ה יְהוָ֨ה׀ צֶ֗דֶק הַקְשִׁ֥יבָה רִנָּתִ֗י הַאֲזִ֥ינָה תְפִלָּתִ֑י בְּלֹ֗א שִׂפְתֵ֥י מִרְמָֽה ׃

ראשית כותב ומעיד דויד על עצמו, עד כמה הוא בטוח בכך שהוא ראוי למענה לתפילתו. הוא מוכן לעמוד למשפט מול עיניו החודרות של אלוהים: ב מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִ֣י יֵצֵ֑א עֵינֶ֗יךָ תֶּחֱזֶ֥ינָה מֵישָׁרִֽים׃

הוא בטוח שיעמוד במבחני אישיות לא פשוטים, ביום ובלילה: ג בָּ֘חַ֤נְתָּ לִבִּ֨י׀ פָּ֘קַ֤דְתָּ לַּ֗יְלָה צְרַפְתַּ֥נִי בַל־תִּמְצָ֑א זַמֹּתִ֗י בַּל־יַעֲבָר־פִּֽי׃

הוא משוכנע שכל פעולותיו בעולם הן תוצר ממצוות האל והוא מעולם לא התנהג כפריץ, כלומר לא ניצל אנשים אחרים: ד לִפְעֻלּ֣וֹת אָדָם בִּדְבַ֣ר שְׂפָתֶ֑יךָ אֲנִ֥י שָׁמַ֗רְתִּי אָרְח֥וֹת פָּרִֽיץ ׃

כל הפעולות שלי נתמכות במעגלות של אלוהים ולכן לא כשלתי מעולם: ה תָּמֹ֣ךְ אֲשֻׁרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶ֑יךָ בַּל־נָמ֥וֹטּוּ פְעָמָֽי ׃

עד כאן, עדותו של דויד על עצמו. ועכשיו, בחלק השני של המזמור, מתפלל ומבקש דויד "תמורה לאגרה"...

[למטה הסרטון: "יש תמורה בעד האגרה"... זוכרים?]

.

לב התפילה היא שאלוהים ישמור עליו ויסתיר אותו בין כנפיו: ח שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁ֣וֹן בַּת־עָ֑יִן בְּצֵ֥ל כְּנָפֶ֗יךָ תַּסְתִּירֵֽנִי ׃ ט מִפְּנֵ֣י רְשָׁעִים ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי אֹיְבַ֥י בְּנֶ֗פֶשׁ יַקִּ֥יפוּ עָלָֽי׃ ואני שואל: לשם מה התפילה? לשם מה הבקשה? האם אין זה ברור מאליו למאמין באלוהים, שאם מעשיו כה נקיים וטהורים, אז ממילא יזכה לתמיכת האל? מדוע צריך איש כל כך מושלם לגלות חוסר ביטחון באלוהים ולפנות אליו בתפילה ובקשת הגנה?

כנראה שדויד ידע שאינו כזה טהור. אם ראוי אדם למענה לתפילתו הרי שאין צורך שיתפלל. ואם אינו ראוי למענה לתפילתו, מומלץ לו לשפר דרכיו.

ואולי התפילה היא ההשלמה שלעולם אינך יכול להיות מושלם ולכן התפילה היא הדרך למלא את הפער שבין הרצוי למצוי? אבל אם זו מטרת התפילה, האם אין זו מכשלה המובילה לדרך קלה מדי?

תפילה באה מלשון פ.ל.ל – כלומר סוג של תקווה. יש להיזהר שלא תיהפך ללשון ת.פ.ל. – כלומר חסרת טעם.

[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *