[בתמונה: מאה שערים בירושלים: חרדים מקללים מגדפים שוטרים שבא לאכוף קורונה בשכונה. מה המשטרה בכלל עושה שם? - התמונה היא צילום מסך]
[לאוסף המאמרים על משטרה ופוליטיקאים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מקצועיות ומקצוענות, באתר ייצור ידע]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף.
* * *
ככל שנמשכים הקורונה וההפגנות על רקע פוליטי, מתרבות המעידות המשטרתיות, שגוררות אותה, ואת עם ישראל כולו לכאוס.
וכרגיל, במרכזו של כל מצב כזה - שבו המשטרה מועדת – תעמודנה שתי המחלות הכרוניות - שמלוות את המשטרה מזה שנים רבות: היעדר מקצועיות והיעדר שיקול הדעת באכיפה.
אנחנו נדרשים לבחינות תיאוריה ולבחינות מעשיות לפני שאנחנו מקבלים רישיון. אבל שוטרים ומפקדי משטרה יוצאים לאכוף בלי בחינות. בלי להבין מי הם ומה תפקידם במשטרה דמוקרטית; ואל תספרו לי על המכללה לשוטרים. אל תצחיקו!
[לקובץ המאמרים על מקצועיות ומקצוענות, באתר ייצור ידע]
[בתמונה: אנחנו נדרשים לבחינות תיאוריה ולבחינות מעשיות לפני שאנחנו מקבלים רישיון. אבל שוטרים ומפקדי משטרה יוצאים לאכוף בלי בחינות. בלי להבין מי הם ומה תפקידם במשטרה דמוקרטית; ואל תספרו לי על המכללה לשוטרים. אל תצחיקו! התמונה היא צילום מסך מסרטון היו טיוב: "טסט נהיגה - איך לעבור טסט נהיגה בבטחון ובקלות?"]
אם בכירי משטרת ישראל מתעקשים לא ללמוד ולא להטמיע עקרונות מקצועיים בסיסיים של תפקוד משטרה בחברה דמוקרטית; אזי, האינטרס החיובי מחייב לאלץ אותם – כמו גם את שוטריהם - לעבור מבחני תיאוריה, לפני שהם מתמנים ומחליטים עבורנו. המחירים הופכים פשוט לגבוהים מידי עבור כולנו.
[לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן]
שתי עקרונות הראשונים שעליהם צריכים בכירי המשטרה להיבחן הם:
- עיקרון ראשון: המשטרה היא שקובעת את מפלס האלימות של הרחוב. תשאלו כל שוטר בריטי מתחיל והוא ידקלם לכם את המשפט הזה. אבל אצלנו, תיאוריה זה טאבו...
- ועיקרון שני. בלי לגיטימציה לא אוכפים. פעולה שבה כופים בכוח התנהגות מסוימת על אוכלוסייה עוינת היא בפעולה צבאית בשטח עוין. בכל פעם שהמשטרה אוכפת ללא לגיטימציה הציבורית, היא מפסידה בגדול; ועם ישראל מפסיד יותר.
בכל מקרה כזה, חובתה המקצועית-הדמוקרטית היא לסרב. מפקדיה חייבים לעמוד מול הפוליטיקאי הממונה ולומר לו, בכל הכבוד: המשטרה לא תפעל, בשל היעדר לגיטימציה. זו לא זכותו של המפכ"ל. זו חובתו כאיש שאמור לציית לבעלי הבית שלו – הציבור ולא לפוליטיקאים; גם במחיר פיטורין.
תראו איך צה"ל מבין את זה ורגיש ללגיטימציה הציבורית שלו. הוא רק טעם את מחיר אבדן הלגיטימציה במחסומי המשטרה בדרך לבלפור; ומפקדיו היו פקחים מספיק לסגת לאחור מיד; והוציא את החיילים מאירועי ההפגנות.
בימים אלה של תחילת אוקטובר, אנחנו מזכירים את אירועי אוקטובר 2000 במגזר הערבי בישראל, במקביל למאבק המזוין הפלסטיני שפרץ אז בעקבות כישלון קמפ דויד. מזכירים ולא לומדים כלום.
הטעות הגדולה של המשטרה אז הייתה שלא סירבה לבצע את ההנחיה להשאיר את ציר ואדי ערה פתוח בכל מחיר – שממנו ממילא התנערו הפוליטיקאים מאוחר יותר. היה עליה במקום לנסות להשליט סדר ללא סיכוי מול ציבור עוין; לפנות את היהודים מציר ואדי ערה; לצאת למבואות האזור ולסגור את הגישה אליו ליהודים במחסומים. אם הערבים רוצים לשרוף את עצמם – בכיף גדול. הם גם יהיו אלה שישלמו את מחיר התשתיות ההרוסות.
[להרחבת המושג: 'לגיטימציה משטרתית', לחצו כאן]
[בתמונה: מהומות אוקטובר 2000 במגזר הערבי. היה על המשטרה במקום לנסות להשליט סדר ללא סיכוי מול ציבור עוין; לפנות את היהודים מציר ואדי ערה; לצאת למבואות האזור ולסגור את הגישה אליו ליהודים במחסומים. אם הערבים רוצים לשרוף את עצמם – בכיף גדול. הם גם יהיו אלה שישלמו את מחיר התשתיות ההרוסות. התמונה היא צילום מסך]
אבל אל תבלבלו את משטרת ישראל עם תיאוריה. היא הפרה את הכלל הזה וניסתה לאכוף סדר; וכשזה לא עבד – כצפוי – הסלימה את האלימות ועברה לירי צלפים. התוצאה הייתה אנדרלמוסיה כפולה ומכופלת, שעל אודיה העשנים נולדה ועדת אור (ראו תמונה למטה); שממנה הפוליטיקאים ברובם ברחו; ואת המחיר שילמו ומשלמים עד היום, לא רק השוטרים והמפקדים, אלא גם המשטרה כארגון ועם ישראל כולו, כולל המגזר הערבי.
היום, אנחנו רואים את הטעות הזו חוזרת; והיא נובעת, בראש ובראשונה מבורות מקצועית!
- לכן, המשטרה לא צריכה לעסוק בהפרות סדר במאה שערים כי אין לה לגיטימציה; היא יכולה מקסימום, למנוע כניסה או יציאה לשכונה אם נדרש. אם החברה בפנים רוצים לרקוד או לחלופים לשרוף את השכונה זו הבעיה שלהם ושלהם בלבד. מפלס האלימות החיכוך וההידבקות היו נמוכים בהרבה אם הייתה נוהגת כך.
- לכן, המשטרה לא צריכה להתערב בהלוויות המוניות כי אין לה לגיטימציה. היא צריכה לתת לנחשול לזרום ולהגן על אחרים מהתחככות עימו. מפלס האלימות החיכוך וההידבקות היו נמוכים בהרבה אם הייתה נוהגת כך.
- לכן, המשטרה לא צריכה לעסוק בסגירת ישיבות ובתי כנסת כי אין לה לגיטימציה; היא יכולה מקסימום, לפרסם את המקומות שבהם אין שומרים על הסגר ושבהם היו התקהלויות המוניות, למען ידעו היתר ויזהרו מהם. מפלס האלימות החיכוך וההידבקות היו נמוכים בהרבה אם הייתה נוהגת כך.
- ולכן, המשטרה לא צריכה להתערב בהפגנות המוניות. היא רק גורמת נזק. מפלס האלימות החיכוך וההידבקות היו נמוכים בהרבה אם הייתה נוהגת כך.
צריך לומר זאת בגלוי. את הפגנות בלפור עשה מפקד מחוז ירושלים – בחוסר מקצועיות משווע - במו ידיו. עד ה- 27 ביוני 2020 היו הפגנות בלפור מורכבות מכ-60 גברים מזדקנים, חלקם בכירים בשירות הביטחון שלא התקשורת ולא גורמי מחאה רציניים התייחסו אליהם; ואז, מפקד מחוז ירושלים החליט להפעילו כוח; ולעצור את תא"ל אמיר השכל והיתר היסטוריה. הפגנות בלפור הפכו למותג המוני.
בסרטון: המשטרה עושה כל מה שהיא לא צריכה לעשות, בבורות מקצועית משוועת...
עד לפני שבוע היו ההפגנות נחלת ירושלים בלבד. עתה הפכו ההפגנות לארציות, תחת כל עץ רענן.
זו הייתה חובתו של המפכ"ל לשכב על שולחן ראש הממשלה ולאיים בפיטורין אם תתקבל ההחלטה. היא התקבלה. התוצאה בהתאם; וכיוון שהמשטרה אינה יכולה להימצא בכל מקום; יהוו עד מהרה הפגנות קטנות של השמאל מטרה לתקיפת גורמי ימין והכאוס יגבר שבעתיים.
לגיטימציה ציבורית והשפעת המשטרה על אלימות הרחוב הם נושאים שאינם נלמדים במכללה לשוטרים.
למה? האם יש דבר חשוב יותר? ככה.
אם בכירי משטרת ישראל מתעקשים להתעלם מהתיאוריה המקצועית; אזי, האינטרס החיובי מחייב לכפות זאת עליה. לכפות על השוטרים מבחנים שבלעדיהם לא יוכלו לאכוף במגזר הציבורי; ומבחנים לבכיריה; לפני שיותר להם להחליט עבורנו. המחירים הופכים פשוט לגבוהים מידי.
[להרחבת המושג: 'כאוס', לחצו כאן]
לשיחה המוקלטת:
[לאוסף המאמרים על משטרה ופוליטיקאים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מקצועיות ומקצוענות, באתר ייצור ידע]
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2019), ‘קונפליקט הלגיטימציה’ בקרב משטרות בדמוקרטיות, ייצור ידע, 6/5/19.
- פנחס יחזקאלי (2020), מקצועיות ומקצוענות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 24/8/20.
- פנחס יחזקאלי (2019), הכל על משטרה בדמוקרטיה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 6/5/19.
- פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
