[בתמונה: רוגל אלפר. התנתקות ממדינת ישראל? המקור: פייסבוק. שם הצלם אינו מוזכר]
ד"ר דורון מצא הוא אנליסט, מרצה, חוקר ומומחה בתחום הסכסוך הפלסטיני- ישראלי, ערביי ישראל והחברה הישראלית. זהו מאמר דעה מפרי עטו.
* * *
בהפגנות ברחובות תל אביב, השתלט באופן סופי הרוגליזם על השמאל הישראלי. רוגל אלפר הוא עיתונאי מוכר בברנז'ה השמאלית. כותב ב'הארץ' וידוע בטקסטים הפרובוקטיביים שלו. הוא מוביל בשנים האחרונות משנה חברתית פוליטית מאד ברורה, שמגדירה את ישראל כסוג של אזור אסון נגוע במשיחיות אנטי ליברלית, ואת מדינת תל אביב כמובלעת של שפיות, רציונאליות ומערביות מתוקנת.
במאמרו האחרון ביומון החושב של המדינה ('הארץ') הציע אלפר, ולא בפעם הראשונה, התנתקות ממדינת ישראל ("אחרי הסגר נברח"; ראו למטה). ההפגנה האלימה והברוטאלית ברחובות הבירה הליברלית והקוסמופוליטית - שחובקה למצער על ידי 'כחול לבן' ועוד טוענים עתידיים לכתר כמו ראש העיר, רון חולדאי - היתה הביטוי האולטימטיבי לתהליך ההתרחקות של חלקים משמאל מהמדינה. התברר כי ניתן לברוח ממדינת ישראל גם מבלי לצאת פיסית את שעריה.
[למאמרו של רוגל אלפר ב'הארץ', לחצו כאן]
רמיסת החלטות הממשלה וחוקי הכנסת, שהטילו הגבלות להפגנות; לצד אלימות שהופגנה כלפי זרועות האכיפה; וה'עליהום' התקשורתי שנעשה עליהם בשיתוף פעולה של כלל סוכני האידיאולוגיה 'הרוגליסטית' בכלי התקשורת המסחריים; ושלוחם באלה הממלכתיים, קרעו את תל אביב מהמדינה. אבל, הפגנות הטירוף אתמול היו רק שיא נוסף בהשתרשות ה'רוגליזם', שחרף דימויו הנאור והדמוקרטי מקדם כבר תקופה ארוכה סדר יום, שכל מהותו היא אנטי דמוקרטיזם ואי קבלת הכרעת הבוחר במדינת ישראל; כמו גם התעלמות מיחסי הכוחות החברתיים.
דמוקרטיה, צריך להבין, אינה רק מתמצה ברעיונות החירות הליברלים, היא בראש ובראשונה שלימות של ניגודים, שבנויה על האיזון בין מושג החופש ובין רעיון הסדר שבלעדיו עלולה כל חברה להידרדר או למשטור יתר או לאנרכיה מוחלטת, כאשר התוצאה של שתי החלופות הללו היא דומה למדי. זו הסיבה שמדעני החברה נוטים להבחין בין דמוקרטיה במובנה הרעיוני המגלמת את ערכי החירות לבין דמוקרטיה במובנה הפורמאלי המגלמת את רעיון המסגרת.
[להרחבת המושג: 'שלימות ניגודית', לחצו כאן]
במדינת השמאל ה'רוגליסטי', נרמסת לחלוטין הדמוקרטיה במובנה הפורמלי, ובלעדיה אין אפשרות לנורמאליות של קיום ודאי לא בתנאים שבהם משתוללת כאן ובעולם מגיפה קטלנית, המחייבת הכל חוץ מחירות קהילתית ואישית מוקצנת.
הפרידה מרעיון המדינה והדמוקרטיה הפורמאלית - על כל המשתמע מכך לגבי קבלת עיקרון הכרעת הרוב, ציות לחוק והיענות וכיבוד גורמי האכיפה - היא גם פרידה מהמקורות המכוננים של אבות השמאל הישראלי. רוחו של מייסד המדינה - הקבור יותר ממאה וחמישים קילומטרים דרומית לתל אביב - אינה יודעת כעת שקט בראותה את סטיית הדרך הגדולה של ממשיכיו לכאורה. אלה הרומסים הרגל גסה את כל רעיון 'הממלכתיות' ובעשותם כך נפרדים רעיונית מהמדינה: "נוכחים נפקדים", כפי שהגדיר את הדברים עוד 'גורו' של השמאל הישראלי, גם אם בהקשר מעט שונה.