[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]
אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים
* * *
מציאות אוקטובר 2020: אנחנו מתים בצרורות... עד היום 2021 נפטרים מהקורונה וזו רק ההתחלה.
להזכירכם המגיפה הזו החלה בקטן רק בחודש מרס שנה זו. החודש, ב- 12 יום בלבד, כבר נפטרו 452 איש. קצב התמותה היומי הממוצע, מתחילת החודש, הוא של 38 איש. הקצב החודשי הוא של מעל ל- 1000 איש, נתון מזעזע.
עובדה, ב- 12 הימים הראשונים של החודש הזה נפטרו יותר אנשים משבכל חודש אוגוסט, שהיה חודש שיא במחצית השנה הראשונה לפרוץ המגיפה. בנוסף, רבבות נפגעו בבריאותם מהמגיפה, אחרי ש"החלימו". חלקם עדיין סובלים מאובדן חושי הריח, הטעם, מכאבי ראש, מקשיי נשימה, מפגיעה בשריר הלב, מחולשה גדולה, מעייפות וכדומה. רבים - גם מי שלא חלו, בהם ילדים רבים - נקלעו למצוקה פסיכולוגית. הפגיעה הכלכלית ברבים קשה, חלקם אבדו את מקום עבודתם, רבים גם שעדיין מועוסקים או מעסיקים איבדו חלק ניכר מהכנסתם ורמת חייהם נפגעה.
יש רבים שיספרו, לכם ולעצמם סיפורים, יחפשו תירוצים, יחפשו אשמים. יאמרו, אם הממשלה היתה פועלת כך או אחרת... אם נשיא ארה"ב היה אחר... אין בכך ממש, האמת קשה יותר. לא ניתן היה להקטין משמעותית את מספרי החולים והנפטרים, לא בארץ ולא בעולם, גם לא את הנזק הכלכלי. בשוליים כן; אבל, רק בשולים.
מאז פרוץ המגיפה אני עוקב כל יום אחרי הנעשה בחו"ל, מנפיק דו"ח יומי. מסתבר, כי זה המצב גם בארצות האחרות, שבהן הרכב התנהגות אוכלוסיה דומה לזה שלנו הישראלים. אנחנו כקהילה, כעם אנשים חברתיים מאוד; ותמיד מחפשים את הקירבה המשפחתית והחברית. אנחנו אוהבים להתקהל ולהצטופף. זה אגב אופי לאומי, שמשותף גם לתושבים שאינם יהודים.
היום יש הפגנות ענק במדריד בירת ספרד, יען כי השלטונות הטילו שוב סגר על העיר, המגיפה מכה שם שוב ובעוצמה. לספרדים מאפיינים דומים לנו; לגרמנים, לנורבגים ולפינים פחות.
הציבור צריך להפנים ורצוי מוקדם ומהר, אנחנו מצויים בסוג של מלחמה עולמית. זו המלחמה הקשה ביותר שידע העולם, מאז תום מלחמת העולם השניה. זו מלחמה ללא טנקים, מטוסים ופצצות; אבל, זו הולכת להיות מלחמה ממושכת ואכזרית, מלחמה שעדיין מוקדם לקבוע מתי תסתיים. מיליונים בעולם כבר נפטרו כתוצאה ישירה ועקיפה של המגיפה, מליונים רבים יותר חלו ולא החלימו לחלוטין. וזו רק ההתחלה.
להערכתי, הנזק הכלכלי העולמי והלאומי ישיב את רמת החיים הממוצעת שלנו - וגם זו העולמית - בכ- 10 שנים לאחור.
היום ברור כי חיסון יעיל של מרבית אוכלוסיית תבל ימשך שנים. יש מה לעשות וחייבים לעשות. בהחלט ניתן ונדרש לשפר כאן ושם; אבל, רצוי לא לפתח ציפיות להשבת המצב הקודם, לא יהיה בשנים הבאות.
השלב החשוב הבא הוא השגת חיסון יציב, יעיל וכזה שאינו מסכן את האנשים שמתחסנים, נקווה שיהיה בעתיד הנראה לעין. השלב הבא הוא ייצור של החיסון בכמות אדירה, שינוע וארגון של המערכת, כאשר היעד הוא חיסון של מרבית האוכלוסיה העולמית וזה מצריך זמן.
כמה? ברמה של המדינה מעל שנה, ברמה העולמית? שנים. לפיכך כולם נדרשים לסבלנות רבה ולאורך רוח.
[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]
