[תמונת הרקע היא תמונה חופשית, שהועלתה על ידי Brendan לאתר flickr; תמונתו של יצחק אדיג'ס היא צילום מסך מתוך סרטון היו-טיוב: יצחק אדיג'ס - ניהול כמו כף יד]

פרופ' יצחק אדיג'ס פרסם לאחרונה בבלוג שלו באגלית (זְכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת ©) פוסט מעניין תחת השם: ערביי ישראל כבעלי ברית (Israeli Arabs as Allies), ואביא אותו בפניכם, מתורגם לעברית, כמעט כלשונו:

אדיג'ס מספר שקיבל מייל ממפקד בכיר בצה"ל ממוצא דרוזי, שטען כי הפלסטינים אזרחי ישראל הם מפונקים וכפויי טובה, כיוון ש:

• הכנסותיהם גבוהות, אך הם כמעט לא משלמים מסים. הם אפילו לא משלמים ארנונה. השירותים המקומיים שלהם מסובסדים על ידי הממשלה.
• רמת החיים שלהם מכובדת. די לבקר בכפר ערבי על מנת לראות את הבתים המרווחים ואת תנאי החיים.
• יש להם יותר זכויות וחופש פוליטי מאשר בכל מדינה ערבית.
  • הם מקבלים חינוך חינם, וחינוכם האקדמי הולך ועולה. ערבים רבים משמשים כרופאים בבתי חולים. ערבי הוא חבר של בית המשפט העליון הישראלי ויש בהם המשמשים כשגרירים בחו"ל.

אז איך להסביר את תמיכת הרחוב הערבי בישראל בחיזבאללה ובחמאס?

נכון, רמת החיים שלהם גבוהה, אך איכות חיים שלהם היא נמוכה. אם ניקח בחשבון את הגאווה, את תחושת הערך העצמי, את היכולת לקדם את הקריירה ביחס ליהודי בעל נתונים דומים, נקבל תמונה של קבוצה, שמרגישה את עצמה כאזרחים מדרגה שנייה.

אבל אם זה המצב, מקשה אדיג'ס, מדוע אינם מקבלים את הצעתו של אביגדור ליברמן, שאיזורים שלמים כמו אום אל פחם יעברו על תושביהם למדינה הפלסטינית? שהרי לכאורה, אם הם מרגישים כמו אזרחי סוג ב 'בישראל, הם צריכים לברך על ההזדמנות להיות חלק ממדינתם, פלסטין. אבל, תושבי אום אל פאחם דחו את ההצעה ברוב גדול, והם לא לבד. ערביי ישראל מעדיפים לחיות בישראל.

מדוע הם מעדיפים להיות חלק מחברה שמפלה אותם, אבל לתמוך באופן עקבי באלה שקוראים להשמדתה? כיוון שאם חמאס או חיזבאללה או איזו קבוצה ערבית אחרת תצליח להביס את ישראל - טוען אדיג'ס - נהרות של דם יזרמו ברחובות תל אביב. אבל, לא יהיה זה רק דם יהודי. ראשונים ייהרגו הערבים בישראל, גברים, נשים וילדים, כפי שדאעש טובח בסונים! לכך יש תקדימים: חיזבאללה הפציץ בצפון יישובים ערביים; מחבלים פוצצו מסעדה ערבית בחיפה, והרגו ללא הבחנה יהודים וערבים כאחד, וזה לא היה מקרה של טעות בזיהוי או כתובת לא נכונה. עד היום הערבים הוכיחו שהם מוכנים לחתוך את גרונו של כל אחד שהם רואים בו אויב.

אבל למה את ערביי ישראל? משום שבעיני הפלסטינים ממחנות הפליטים, הערבים המתגוררים בישראל כאזרחים הם משתפי פעולה הטובלים בשפע, בעוד הם רעבים במחנות. הטינה היא גדולה אפילו יותר משנאתם ליהודים.

אני מאמין, קובע אדיג'ס, שיש לערבים ישראליים סיבה להיות מבוהלים מהרעיון, שהפלסטינים עלולים לנצח במלחמה ולהשמיד את ישראל. על כן, ערביי ישראל מקפידים לרכוש "ביטוח": לתמוך בחיזבאללה ובחמאס, וליזום מספר פעולות טרור. הכל כדי להראות שהם לא משתפי פעולה. אבל במקביל, לסרב להצטרף למדינה הפלסטינית ולהתפלל שישראל תשרוד. ערביי ישראל "יושבים על הגדר". הם מראים נאמנות לעניין הפלסטיני, תוך שהם סומכים על ההישרדותה ועל נצחונה הסופי של המדינה היהודית. כל עוד ישראל קיימת ההישרדות שלהם מובטחת.

אם הרשויות בישראל מבינות שיש פה אינטרס משותף, של ערבים ויהודים בישראל בהישרדותה ובהצלחתה של המדינה, עליהן לסייע לאזרחים הערבים לרדת מן הגדר, ולהפוך אזרחים שווים באמת. זה מה שיחזק באמת את האומה, ויאריך את חייה.

ואתם, מה דעתכם? האם אדיג'ס צודק?

מקורות

•  Adizes Ichak Kalderon (2015), Israeli Arabs as Allies, Dr. Ichak Adizes Personal Web Site, 20/3/15.