פנחס יחזקאלי: מנהלי משאבי אנוש בעין הסערה

[מקור התמונה: Photo by Thirdman from Pexels]

[לאוסף המאמרים על ניהול המשאב האנושי בארגונים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף. 

*  *  *

הקורונה זרקה את כולנו למציאות חדשה לבלי שוב. הווירוס הזה שינה גם את מקום העבודה שלנו; והשינוי הזה הוא פה כדי להישאר. מנהלי משאבי אנוש (מש"א) מצאו עצמם הפעם בלב הסערה; בלב השינוי; ודווקא בתקופה שבה תפקידם עבר ממילא שינוי דרמטי. אם תרצו, הם עוברים שינוי בתוך שינוי.

השינוי הראשון נוצר בעקבות הטכנולוגיה. תפקיד מנהלי מש"א כבר מזמן איננו גיוס עובדים ועיסוק בנושאי רווחה. הטכנולוגיה שינתה את התפקיד הזה באופן מהותי, למרות שחלק מהארגונים עדיין לא הפנים את משמעותו של השינוי (יחזקאלי 2020).

ניהול משאבי אנוש הפך בשנים האחרונות לאחת הפונקציות החשובות להצלחה של ארגונים, כי הוא מופקד על מה שמכונה: האופטימיזציה של המשאב האנושי. איך 'מכווננים' בכל זמן נתון את המשאב האנושי כך, שיתרום באופן האופטימלי לתוצאות העסקיות של הארגון, ולאסטרטגיה שלו.

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'אז מה באמת קורה עם משאבי אנוש?', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אופטימיזציה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן]

אם תחברו את התפקיד הזה לאתגרי הקורונה, תמצאו שמנהל מש"א נקרע בעצם בין שתי מחויבויות, שעלולות להיות סותרות:

  • מצד אחד, הוא זה שצריך לדאוג, באופן מסורתי, למשאב האנושי – בעיקר בארגונים שאין בהם ועד עובדים - להיות "הלב הפועם" של העובדים, לדאוג לזכויותיהם ולרווחתם, לשמור קשר עם העובדים שיצאו לחל"ת, וכו׳.
  • ומצד שני הוא צריך כאמור לנהל, כאמור, את המשאב האנושי באופן שיתחבר ישירות לתוצאות העסקיות של הארגון, ולאסטרטגיה שלו.

פעמים רבות, תגלו שהמאמצים הללו לא רק שאינם הולכים בד בבד; אלא אף סותרים! הוצאת העובדים לחל"ת, למשל, מזמנת לארגונים רבים, בצל האיום, גם הזדמנות: לחשב מחדש את צורכי הארגון בעובדים; להיפטר מעובדים שהפכו לא מתאימים במציאות החדשה ומכאלה לא התאימו גם קודם לכן; ולהתייעל בהתאמה.

שוק של ביקוש יוצר הזדמנויות גם בתחום עלות העובדים: הוא מאפשר להשיג עובדים טובים לא פחות בעלויות נמוכות בהרבה; בוודאי כשמדובר בעובדים שיש להם תחליף בשוק העבודה; שמשנה גם הוא את פניו והופך לשוק שבו הביקוש לעבודה יעלה בהרבה על ההיצע. זוהי הזדמנות פז לשנות את מבנה ההעסקה ואופן העבודה בארגון באופן שיקטין את הצורך במשרדים גדולים ובתשלומים על הוצאות נסיעה ורכב של עובדים; בדרך של מעבר לשימוש במועסקים חופשיים ('פרי לאנסרים'), ולעבודה מהבית כל העת או בחלק מהזמן.

איך כל זה מסתדר תפקיד המפתח החדש הזה של מנהל מש"א, עם האתגרים המסורתיים של התפקיד? פעמים רבות הוא ממש לא מסתדר. אפילו, לכאורה, סותר!

וצריך לומר. מנהל מש"א איננו ראש ועד עובדים; וחובתו הראשונית היא לעצב את המשאב האנושי לפי האסטרטגיה של הארגון ותוצאותיו העסקיות.

יתרה מכך: עובדי דור ה- Y גם הם איננו מאופיין בנאמנות יתר לארגונו. עובדים מתייחסים היום למקום עבודה כתחנה בלבד בקריירה שלהם. זה אולי מקל במשהו את הדילמה של מנהלי מש"א לדאוג, בראש ובראשונה לארגון שלהם.

אז המצפן שמראה למנהלי מש"א את הכיוון ברור; אבל זה לא מקהה אפילו במעט את עומק הדילמה; ואת הקושי לעמוד מול העובדים. אתגר לא פשוט. אתגר קשה. אבל מבחינה מקצועית, מרתק!

לשיחה המוקלטת:

[לאוסף המאמרים על ניהול המשאב האנושי בארגונים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *