[התמונה היא צילום מסך של הטריילר לסדרה]

[מאמר זה ראה אור לראשונה בכתב העת ליברל. הוא מועלה לכאן באישורו ובאישור המחבר]

[לריכוז המאמרים בנושא מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. משמש היום כעמית מחקר במרכז בגין-סאדאת (בס"א), באוניברסיטת בר אילן.

זהו מאמר ראשון בסדרת המאמרים על 'שעת נעילה'. המאמרים האחרים:

• אלעד ארד: אשכנזים, ספרדים ושעת נעילה…
• יותם הכהן: שעת נעילה, הישראליות ותוצאות המלחמה.
• עמיקם הרפז: הסודות של נפילת מוצב החרמון – מתכנון טקטי שגוי לכישלון אסטרטגי.

*  *  *

כמו רבים מחבריי לוחמי מלחמת יום הכיפורים, צפיתי בהתרגשות  בארבעת הפרקים הראשונים של הסדרה "שעת נעילה". למרות הפרומו המבטיח, הנמכתי ציפיות, חששתי מעוד הפקת ענק שמגויסת לתעמולה אנטי מלחמתית. שמחתי לגלות יצירה אמנותית עם דרמה סוחפת שמצליחה באמצעות ביום מחושב ומרוסן, לא לגלוש לפרופגנדה בעד או נגד המלחמה. גיבורי הסדרה, על מה שעובר עליהם בסחף ההתרחשות רווית האימה, הם הסיפור -  כל היתר תלוי בצופה ופתוח למבט פרשני.

[לריכוז המאמרים בנושא מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן]

.

הבחירה למיקוד המלחמה הגדולה בחייל הבודד, בקבוצת הלחימה הקטנה, משותפת לסרטי המלחמה בשני העשורים האחרונים, כמו "להציל את טוראי ראין", דנקירק ו -1917. בנוסף לקונבנציה אמנותית פורייה, זו בחירה המבטאת גם את ערכיה של חברה ליברלית במבטה על האדם היחיד, המושלך בשעת המלחמה כקורבן על מזבח האומה.

אולם מעבר לכך, במבט מקצועי על תופעת המלחמה, המיקוד במולקולה הקטנה, בתוך מערבולת המלחמה הגדולה, מדגיש עד כמה  ברגעיה הקריטיים המלחמה בכללותה הופכת לתלויה בלחימת האדם היחיד והצוות המצומצם. זו גישה הממשיכה את תיאורו המסעיר של טולסטוי בספרו "מלחמה ושלום" (ראו תמונה משמאל).

[בתמונה משמאל: כריכת הגרסה העברית של הספר 'מלחמה ושלום' ללב טולסטוי, שראה אור בהוצאת ספריית הפועלים, הקיבוץ המאוחד ב- 2015. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

בהתבוננות  פילוסופית על המלחמה הסביר: "לשם לימוד חוקי ההיסטוריה, עלינו לשנות שינוי גמור את נושא ההסתכלות שלנו. להניח להם למלכים, לשרים ולגנרלים, ולחקור את היסודות הקטנים עד אין סוף, המניעים את ההמונים... לעולם אין המצביא שרוי באותם תנאי ההתחלה של איזה מאורע, אשר מהם אנו מתבוננים תמיד במאורעות. המצביא שרוי תמיד בתוך מערכת מאורעות נעה, באופן שלעולם ובשום רגע איננו יכול לשקול בדעתו את כל ערכו של המאורע המתרחש."

בניגוד ליומרת הגנרלים להציג את המלחמה כתלויה בתבונתם, בתכנון ושליטה ריכוזית, תיאר אותה טולסטוי כתופעה כאוטית. החיילים הפשוטים ומפקדי השדה הזוטרים, באחריותם, בתושייתם וביוזמתם הם הקובעים לבסוף את תוצאות המלחמה. זו בדיוק נקודת המבט של הסדרה: במיקוד באירועיה  הקטנים של המלחמה, בהגשת מעין מצג מיקרוסקופי על האירוע הקטן כמכיל כמו בתא DNA, את סיפורה הכולל של התקופה והמלחמה.

.

חוקרת השואה חנה יבלונקה (ראו תמונה משמאל), חקרה גם את דור ילידי 1948-1955 שמצאו עצמם כחיילים סדירים בפתיחת המלחמה ב- 1973.

[תמונתה של חנה יבלונקה משמאל היא צילום מסך מסרטון היו טיוב: 'שיחת פנים']

באחת מתובנותיה תיארה את הדמיון בין מצוקת אין האונים של יהודים בשואה לבין המצוקה אליה נקלעו לוחמים צעירים בימיה הראשונים של המלחמה. הבחירה בסיפור הלחימה של שריונאים שמצאו עצמם בפריצת המלחמה בגולן פרוסים בקו החזית במחלקות מבודדות, יחד עם סיפור מוצב החרמון, מדגישה את עוצמת המצוקה בלחימה מבודדת בניתוק מוחלט מהמערכת הפוקדת, עד כדי תחושת נטישה.

בחטיבה 7, לדוגמה, שהושלכה לקרב בעמק הבכא (ראו הסרטון למטה) במסגרות גדודיות, עם נוכחות פיקודית צמודה ורציפה, המצב מבחינה זו, למרות הלחימה הקשה, היה אחר. התמקדות הסדרה במצוקת הבידוד והניתוק אליה נקלעו כוחות קטנים - בעיקר בדרום ומרכז הגולן  (שריונאי חטיבה 188 וצנחני גדוד 50 ) בדבקותם ההירואית במשימה, מביאה לביטוי עילאי את עוצמת  ההנעה העצמית, הנחישות   והתושייה של חיילים צעירים, במצבי לחימה  שעל פניהם יכלו לתת להם את מלוא הצידוק לנסיגה.

הציוות של חיילים פשוטים, כמייצגי החברה הישראלית לגווניה, לגמרי אותנטי. כאלו היו אז החיילים ביחידות השריון ובחטיבת גולני, שלא היו כלל מתנדבים נבחרים ביחידות עילית, אך ביטאו בלחימתם  מסירות, מקצועיות  ונאמנות שאין למעלה ממנה. ארבעת הפרקים הראשונים בסדרה מציגים אותם  בתיאור הקולנועי הראוי לגבורתם.

במלחמה, בניגוד למשחק כדורגל, הניצחון תלוי לא רק בתוצאת הקרבות אלא גם בסיפור שמספרים עליה. "שעת נעילה" כאפוס ענק מזמינה לספר מחדש את סיפור המלחמה כסיפור ניצחון.

[להרחבת המושג: 'ניצחון', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים בנושא מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 18/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
• אלעד ארד (2020), אשכנזים, ספרדים ושעת נעילה..., ייצור ידע, 1/12/20.
• יותם הכהן (2020), “שעת נעילה”, הישראליות ותוצאות המלחמה, ייצור ידע, 8/12/20.
• עמיקם הרפז (2020), הסודות של נפילת מוצב החרמון – מתכנון טקטי שגוי לכישלון אסטרטגי, ייצור ידע, 10/12/20.