קובי ביטר: האם יצחק אבינו היה משקיע סולידי או ספקולנט?

תקציר: בפרשת תולדות - המאבק על המים, אז והיום. האם יצחק אבינו היה משקיע סולידי או ספקולנט? ועוד…

[בתמונה: אבימלך ואברהם... מדוע צריך לציין יצחק בן אברהם ושוב אברהם הוליד את יצחק? על כך עונה רש"י: שהיו ליצני הדור (הנשמות הטובות) אומרים שאביו האמיתי של יצחק היה אבימלך ולא אברהם’, לכן בא הכתוב ללמדנו שאכן אברהם הוא אביו של יצחק... התמונה היא נחלת הכלל. התמונה היא נחלת הכלל והועלתה לויקיפדיה על ידי וצלב הולאר]
[בתמונה: אבימלך ואברהם... מדוע צריך לציין יצחק בן אברהם ושוב אברהם הוליד את יצחק? על כך עונה רש"י: שהיו ליצני הדור (הנשמות הטובות) אומרים שאביו האמיתי של יצחק היה אבימלך ולא אברהם’, לכן בא הכתוב ללמדנו שאכן אברהם הוא אביו של יצחק... התמונה היא נחלת הכלל. התמונה היא נחלת הכלל והועלתה לויקיפדיה על ידי וצלב הולאר]

[לקובץ המאמרים על פרשת תולדות, לחצו כאן]

עודכן ב- 16 בנובמבר 2023

קובי ביטר הוא איש הי-טק לשעבר (שימש כ‏מנכ"ל‏ בינת סמך - Bynet Semech). כיום, הוא מקדיש את זמנו לחינוך ולהוראה.

קובי ביטר הוא איש הי-טק לשעבר (שימש כ‏מנכ"ל‏ בינת סמך - Bynet Semech). כיום, הוא מקדיש את זמנו לחינוך ולהוראה.

*  *  *

‏הפעם בפרשה: 

  • המאבק על המים, אז והיום.
  • האם יצחק אבינו היה משקיע סולידי או ספקולנט?
  • ועוד.

פרשת תולדות   -  ראשי פרקים

1. בתחילת הפרשה נאמר "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן אַבְרָהָם, אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק". שואלים הפרשנים, מדוע צריך לציין יצחק בן אברהם ושוב אברהם הוליד את יצחק? על כך עונה רש"י: שהיו ליצני הדור (הנשמות הטובות) אומרים שאביו האמיתי של יצחק היה אבימלך ולא אברהם’, לכן בא הכתוב ללמדנו שאכן אברהם הוא אביו של יצחק.

2. כשרבקה אשת יצחק היתה בהריון היא הרגישה תנועות מוזרות בבטנה כפי שכתוב "וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים, בְּקִרְבָּהּ" והסיבה לכך היתה שבכל פעם שעברה ליד בית מדרש או בית כנסת רצה ילד אחד לצאת וכשעברה ליד בתי מרזח ובתי הימורים לא חוקיים רצה ילד שני לצאת.

לשאלתה ענה לה הקב"ה שיש בבטנה שני ילדים תאומים שמכל אחד יתפתח עם (לאום) גדול ושניהם יהיו בעימות מתמיד (מוכר!!!) ומוסיף הקב"ה ואומר שהאח הצעיר ישלוט על המבוגר "וַיֹּאמֶר ה’ לָהּ, שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ; וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר". ואכן נולדו ליצחק ולרבקה שני תינוקות, הראשון נולד שעיר כולו ויקראו שמו עשו מלשון עשוי (מוכן, נראה כמו ילד מגודל) ואחריו יצא תינוק שני אשר אחז בעקבו של התינוק הראשון ולכן קראו לו יעקב "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר; וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ, עֵשָׂו. וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יַעֲקֹב".

[בתמונה: ואכן נולדו ליצחק ולרבקה שני תינוקות, הראשון נולד שעיר כולו ויקראו שמו עשו מלשון עשוי (מוכן, נראה כמו ילד מגודל) ואחריו יצא תינוק שני אשר אחז בעקבו של התינוק הראשון ולכן קראו לו יעקב... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
[בתמונה: ואכן נולדו ליצחק ולרבקה שני תינוקות, הראשון נולד שעיר כולו ויקראו שמו עשו מלשון עשוי (מוכן, נראה כמו ילד מגודל) ואחריו יצא תינוק שני אשר אחז בעקבו של התינוק הראשון ולכן קראו לו יעקב... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

3. בכל היסטוריה של העם היהודי, ובייחוד בתקופה זו, אנו חווים את משמעות העימות בין העם היהודי, מצאצאיו של יעקב, לבין האומה הערבית שיש המייחסים אותה לישמעאל ולעשו.

4. כשגדלו הילדים, ראו בבירור את ההבדלים ביניהם: עשו היה ערמומי, חמדן וגס רוח; ואילו יעקב היה איש תמים וישר: "וַיִּגְדְּלוּ, הַנְּעָרִים, וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים". יצחק העדיף את עשו היות והיה איש ציד ודאג למזונות אביו (המדרש מספר שעשו היה "מתחמן" את יצחק והצטייר בעיני יצחק כאיש טוב בה בשעה שהתנהגותו הייתה רשעה) ובנוסף האמין שקיימת בעשו היכולת לשפר מעשיו, ואילו רבקה העדיפה את יעקב שהיה איש תם יושב אהלים. "וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו, כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה, אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב"

5. באחד הימים חזר עשו מהשדה שהוא עייף ורעב (מה שנקרא בימינו "מת מרעב"), וראה שיעקב הכין נזיד עדשים. עשו ביקש מיעקב שיתן לו מהאוכל. "וַיָּזֶד יַעֲקֹב, נָזִיד, וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה, וְהוּא עָיֵף. וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב, הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה". יעקב החליט לנצל הזדמנות זו וביקש בתמורה לקנות את הבכורה (מה שבעולם העסקים נהוג לכנות "ניצול הזדמנות") "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב  מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ" ואכן עשו שהיה על סף עילפון ובנוסף זלזל במשמעות הבכורה הסכים: "וַיֹּאמֶר עֵשָׂו, הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי, בְּכֹרָה." ונשבע ליעקב על כך שהוא מוותר על הבכורה. "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם, וַיִּשָּׁבַע, לוֹ, וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ, לְיַעֲקֹב"

אז הנה המתכון בחינם:

.

6. עברו מספר שנים ושוב היה רעב בארץ ואולם הפעם הקב"ה מורה ליצחק לא לעזוב את הארץ וחוזר על ההבטחה שעם ישראל יהיה עם גדול ושארץ ישראל תהיה שייכת לעם היהודי "גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת ... וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ, אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל" ואכן יצחק נשאר בארץ ומתיישב בארץ גרר.

7. כשהתיישב יצחק בגרר הוא פחד שיהרגו אותו ויקחו את רבקה שהיתה אשה יפה, לכן מיחזר יצחק את הרעיון של אברהם והכריז שרבקה אחותו. "וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם, לְאִשְׁתּוֹ, וַיֹּאמֶר, אֲחֹתִי הִוא  כִּי יָרֵא, לֵאמֹר אִשְׁתִּי, פֶּן יַהַרְגֻנִי אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עַל רִבְקָה, כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִוא".

לאחר מספר ימים השקיף אבימלך מלך גרר וראה שיצחק מתנהג עם רבקה לא בדיוק כמו עם אחות אלא יותר מתנהג עימה כמו אשתו. מיד קורא אבימלך ליצחק ושואל אותו לפשר המעשה. יצחק עונה לו "וַיֹּאמֶר אֵלָיו, יִצְחָק, כִּי אָמַרְתִּי, פֶּן-אָמוּת עָלֶיהָ". אבימלך מסביר ליצחק את טעותו; ואומר לו שהיה יכול לגרום למצב בו איש מאנשי גרר יקח את רבקה לאשה ויעבור על איסור אשת איש. מיד מוציא אבימלך הנחיה לעמו שלא יפגעו ביצחק וברבקה "וַיְצַו אֲבִימֶלֶךְ, אֶת כָּל הָעָם לֵאמֹר: הַנֹּגֵעַ בָּאִישׁ הַזֶּה, וּבְאִשְׁתּוֹ מוֹת יוּמָת".

[בתמונה: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו, יִצְחָק, כִּי אָמַרְתִּי, פֶּן-אָמוּת עָלֶיהָ"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Bessi לאתר Pixabay]
[בתמונה: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו, יִצְחָק, כִּי אָמַרְתִּי, פֶּן-אָמוּת עָלֶיהָ"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Bessi לאתר Pixabay]

8. בהמשך מחליט יצחק לבצע השקעה נבונה בגידולי הקרקע ומצליח להגדיל את רכושו פי 100. "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא, וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים". יצחק היה מה שנקרא משקיע סולידי ולא בבורסה על בסיס תשקיפים, ובוודאי לא בקניית אגרות חוב על פי הבטחות הבעלים ולכן לא נזקק ל"לתספורת" אג"ח.

9. בגרר מתחיל שוב הוויכוח על בארות המים כשבכל פעם שעבדי יצחק חופרים באר, הפלשתים סותמים אותה, כשלבסוף מגיע מלך גרר ויצחק להסכם שלום. אחת הבארות שלא רבו עליה נקראה בשם רחובות "וַיִּקְרָא שְׁמָהּ, רְחֹבוֹת, וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה’ לָנוּ, וּפָרִינוּ בָאָרֶץ". העיר רחובות נקראת על שם הבאר. הריב על המים התקיים גם בשנים הראשונות להקמת מדינת ישראל, אז היה ריב גדול על המים כשהסורים תכננו להטות את מימי נחל הבאנייס כדי שלא יגיעו לכנרת

10. בהגיעו לגיל 120 כהו עיניו של יצחק (החל להתעוור) והוא מבקש מעשו שיצוד ציד ויכין לו מטעמים על מנת שיברכו לפני שימות "וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי, וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי, בְּטֶרֶם אָמוּת"

רבקה, שיעקב היה הבן המועדף עליה, שומעת את בקשתו של יצחק מעשו ומחליטה לבצע מעשה על מנת שיעקב לא יקופח. היא קוראת ליעקב, מספרת לו על בקשת יצחק ומבקשת ממנו שיביא לה שני גדיי עיזים על מנת שתכין ארוחת גורמה כשרה כמו שיצחק אוהב "לֶךְ נָא, אֶל הַצֹּאן, וְקַח לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים, טֹבִים וְאֶעֱשֶׂה אֹתָם מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ, כַּאֲשֶׁר אָהֵב". בנוסף, דורשת רבקה מיעקב להתחפש לעשו וליטול את הברכות. יעקב מנסה לסרב ואומר שיצחק יגלה שיעקב מנסה לרמותו שהרי עשו היה איש שעיר ויעקב לא, ויעקב חשש שמא אביו יגע בידיו ויגלה את מעשה המרמה ויביא עליו קללה ולא ברכה "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, אֶל רִבְקָה אִמּוֹ: הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר, וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק. אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה, וְלֹא בְרָכָה".

[בתמונה: "לֶךְ נָא, אֶל הַצֹּאן, וְקַח לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים, טֹבִים וְאֶעֱשֶׂה אֹתָם מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ, כַּאֲשֶׁר אָהֵב"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי RitaE לאתר Pixabay]
[בתמונה: "לֶךְ נָא, אֶל הַצֹּאן, וְקַח לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים, טֹבִים וְאֶעֱשֶׂה אֹתָם מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ, כַּאֲשֶׁר אָהֵב"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי RitaE לאתר Pixabay]

11. כדי לשכנע את יעקב אומרת לו רבקה שהיא תספוג את הקללה "וַתֹּאמֶר לוֹ אִמּוֹ, עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי אַךְ שְׁמַע בְּקֹלִי, וְלֵךְ קַח לִי." ואכן יעקב שומע בקולה, לובש את בגדי עשו ומביא ליצחק אוכל שרבקה הכינה. יעקב מגיע ליצחק  ויצחק שואל לשמו. יעקב עונה "אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ". המדרש מסביר שיעקב אמר אנוכי, (הפסקה) עשו בכורך שהכוונה אנוכי יעקב (פסיק-אתנחתא בדיבור) ועשו הוא הבכור שלך. מהדו-שיח יצחק מתחיל לחשוד היות ופרק הזמן שעבר היה קצר "וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל בְּנוֹ, מַה זֶּה מִהַרְתָּ לִמְצֹא בְּנִי" יעקב עונה ליצחק "וַיֹּאמֶר, כִּי הִקְרָה ה’ אֱלֹהֶיךָ לְפָנָי". כעת חשדו של יצחק גובר בעיקר לפי סגנון הדיבור של יעקב. היה ידוע ליצחק שעשו לא הקפיד לשלב בדיבורו את שמו ושל הקב"ה ולכן מחליט יצחק לבדוק את הידיים "וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב, גְּשָׁה נָּא וַאֲמֻשְׁךָ בְּנִי". לאחר שיצחק ממשש את ידיו של יעקב הוא אומר "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, וְהַיָּדַיִם, יְדֵי עֵשָׂו".

12. בחולון, במתחם של מוזיאון הילדים ישנו מוזיאון מיוחד הנקרא "דיאלוג בחשיכה". מוזיאון זה בא להמחיש למבקרים בו את חייו של העיוור וכבד הראיה (יצחק אבינו). במוזיאון זה נחשפים המבקרים לצורת התמודדות של העיוורים הבאה ליד ביטוי בחידוד יתר של שאר החושים: השמיעה, המישוש, הריח וטעם. לכן כשאומר יצחק, שהיה כבד ראיה, "הקול קול יעקב והידיים ידי עשו", הוא פשוט חידד את חוש השמיעה "הקול קול יעקב" ואת חוש המישוש "והידיים ידי עשו".

בתמונה: מוזיאון הילדים...
[לאתר מוזיאון הילדים, לחצו כאן]

13. יצחק שואל את יעקב "וַיֹּאמֶר, אַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו"? ויעקב עונה "וַיֹּאמֶר, אָנִי". ושוב על מנת לברוח מהשקר לא אומר יעקב אני עשו אלא מסתפק במילה "אָנִי". לאחר שיצחק מסיים את הסעודה הוא מברך את יעקב בברכת עושר ושלטון "וְיִתֶּן לְךָ, הָאֱלֹהִים, מִטַּל הַשָּׁמַיִם, וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן, וְתִירֹשׁ. יַעַבְדוּךָ עַמִּים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים, הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ; אֹרְרֶיךָ אָרוּר, וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ".

14. עשו חוזר מהציד, מכין ארוחה ומגיש אותה ליצחק. יצחק לא מבין מה קורה, ושואל את עשו: "וַיֹּאמֶר לוֹ יִצְחָק אָבִיו, מִי אָתָּה? וַיֹּאמֶר, אֲנִי בִּנְךָ בְכֹרְךָ עֵשָׂו". יצחק נבהל מאד "וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה, גְּדֹלָה עַד מְאֹד" ומתפלא מי היה האיש שהאכיל אותו וזכה לברכות "וַיֹּאמֶר מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא וָאֲבָרְכֵהוּ; גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה" ואולם יצחק הבין שמדובר ביעקב לכן הוסיף "גם ברוך יהיה". עשו מבקש גם ברכה מאביו ואולם יצחק, לאחר שהבין שלמרות שיעקב לקח במרמה את הברכות זהו כנראה רצון הקב"ה, מברכו בברכה צנועה יותר. "הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ, וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם, מֵעָל. וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה, וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד, וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ".

15. בעקבות כך מחליט עשו להרוג את יעקב לאחר שיצחק ימות "וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ, יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי, וְאַהַרְגָה, אֶת יַעֲקֹב אָחִי". לרבקה נודע על מזימתו של עשו והיא משכנעת את יצחק לשלוח את יעקב לחרן על מנת שימצא לו אשה מבני משפחתם. יצחק קורא ליעקב ומצווה אותו ללכת למשפחתה של רבקה, לבית לבן, על מנת שימצא לו שם אשה "קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם, בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ וְקַח לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ" יעקב החליט לשמוע לעצתו של יצחק גם משום כיבוד אב ואם וגם משום שפחד מעשו אחיו " וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב, אֶל אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ; וַיֵּלֶךְ, פַּדֶּנָה אֲרָם".

16. עשו שרואה שדעתם של יצחק ורבקה לא נוחה מבנות המקום לוקח לו לאשה את בתו של ישמעאל "וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל, וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה" ואולם לא גירש את נשיו הקיימות אלא הוסיף עליהם שנאמר "עַל נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה".

"אמרי אמיר"

1. "וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו" (כ"ו , י"ח) - אחרי פטירתו של האדמו"ר ר' מנחם מנדל מווארקה, הכתירו חסידיו את בנו, ר' בונם האדמו"ר מאוטבוצק – ווארקה. קודם להכתרה, נסע ר' בונם לאדמו"ר ר' יעקב מרדזימין, שיסמוך ידיו עליו. ברדזמין לא הסבירו לו פנים, והוא עמד בתור כמו כל החסידים ומבקשי הברכות.כאשר נכנס לחדרו של האדמו"ר מרדזמין והעלה בקשתו לברכה, שאלו המארח: את הסבא הכרנו, מהאבא שמענו, ואתה מה? ענה לו ר' בונם מאוטבוצק בחריפות: אצל אברהם אבינו מצינו חפירות באר, אצל יצחק גם כן, אולם אצל יעקב לא מצינו חפירת בארות, מהטעם שאברהם ויצחק חפרו בארות מים חיים, ואז כבר יכול הנכד-הבן לשאוב בקלות ישר מן המעיין. מיד הושיט לו הרבי מרדזמין את ידו ואמר: "שלום עליכם הרבי מווארקה".אחר כך נענה ואמר: ואנו דורשים כך. אברהם חפר בארות חדשות, יצחק חפר בארות חדשות, יעקב אמר: בארות חדשות אין בכוחי לחפור – אשמור לפחות על הבארות שחפרו אבותיי, שלא ייסתמו מעצמן ושלא יסתמו אותם פלישתים בעפר....("שארית מנחם")

2. "וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן" (כ"ח , א') - אומר ה"חפץ חיים": כאשר אדם מבקש להשפיע על ילדיו ללכת בדרך טובים, ולמנוע אותם מללכת בדרך חטאים, ינהג כמו שנהג יצחק, בנועם ובברכות ולא יעשה זאת ברוגזה ובכעס. תחילה: "ויברך אותו", אחר כך פנה אליו בבקשה: "לא תקח אשה מבנות כנען". אחר כך חזר והרעיף עליו אהבה וברכות: "ואל שדי יברך אותך ויפרך וירבך".

[לקובץ המאמרים על פרשת תולדות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *