[בתמונה: כאשר הדברים מתנהלים בין חברים בניגוד לחוק המכרזים והנהלים המחייבים, ההתנהלות מביאה לידי בזבוז של מיליארדי שקלים, גורמת לאי-ביצוע איכותי ומקצועי של הנדרש לבצע, ומתקרבת לרף הפלילי... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, לחצו כאן]

האלוף במילואים יצחק בריק שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות. לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז; כיהן מעל עשור שנים כנציב קבילות חיילים. בשנת 2018 יצא בביקורת קשה על מוכנות צה"ל למלחמה, ונאבק באומץ, בהתנגדות צה"ל לביקורת זו.

יצחק בריק זכה לאות אבירי איכות השלטון בקטגורית הרשות המבקרת, לשנת 2020.

*  *  *

לא אחת פרסמתי בעבר כיצד הופכים קצינים בכירים שהשתחררו מצה״ל לפותחי שערים במשרד הביטחון ובצה"ל למען חבָרוֹת אזרחיות המעסיקות אותם. חלק מקצינים בכירים אלה שהפכו ליועצי חבָרות אזרחיות המפתחות אמצעי לחימה לצה"ל ושירותים אחרים – פועלים מול פקודיהם לשעבר ומול חבריהם הממשיכים לשרת בצה"ל והנמצאים בעמדות השפעה וקבלת החלטות לגבי אמצעי הלחימה והשירותים שהצבא רוצה לרכוש.

הדברים ניכרים בחלק מהמקרים בהטיית מכרזים ובחלק מהמקרים באי-ביצוע מכרזים כחוק, כי החברה או הספּק נקבעו באופן שרירותי ללא מכרז כמתחייב בחוק. כאשר הדברים מתנהלים בין חברים בניגוד לחוק המכרזים והנהלים המחייבים, ההתנהלות מביאה לידי בזבוז של מיליארדי שקלים, גורמת לאי-ביצוע איכותי ומקצועי של הנדרש לבצע, ומתקרבת לרף הפלילי.

[להרחבת המושג, 'קבלת החלטות', לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא צילום מסך]

לפרקים, לא נבחרים החברה או הספּק המתאימים ביותר לבצע את המיזם כנדרש בחוק חובת המכרזים, לפי שה"קשרים" החבריים הם שקובעים לעיתים מי יזכה במיזם כדי לספק את המוצר או את השירות במחירים גבוהים יותר משהיה אפשר להשיג במכרז תקין וברמת ביצוע ירודה כי לא נבחרו החברה או הספק המתאימים ביותר לבצע את המיזם.

לא אחת ולא שתיים טענתי, שאין מנוס מלהיכנס למשרד הביטחון ולבקרו על ידי מבקרים חיצוניים ובלתי-תלויים; כדי לעמוד על כל תהליכי קבלת ההחלטות וביצוע המכרזים במשרד הביטחון. מבקר המדינה שזה תפקידו ע״פ חוק (לשם כך הוקמה החטיבה לביקורת מערכת הביטחון במבקר המדינה) – נמנע מלהיכנס לביקורות אלו; אף כי פנו אליו רבות בנידון. עם הפונים יש למנות גם גורמים בכירים במשרד הביטחון, שהיו עדים להתנהלות חמורה זו, והחליטו שאינם מוכנים עוד לעמוד מנגד ולחשות. הם פנו למבקר המדינה וביקשו ממנו לערוך ביקורת מקיפה במשרד הביטחון, הכוללת את תהליך קבלת ההחלטות בנושא הצוללות, ואת התנהלות משרד הביטחון בכלל, בנושא קבלת החלטות ומכרזים מול חבָרות אזרחיות בתחום אמצעי הלחימה ושירותים אחרים.

מבקר המדינה (ראו תמונה משמאל) מבכר להוקיר רגליו מביקורות אלו. לכן, לא נענה לפניית הפונים. מדובר בתיבת פנדורה וכל מי שחושש מפתיחתה, עושה כל מאמץ שלא תיפתח. הביקורת צריכה לעסוק בכל הנעשה במשרד הביטחון בתחום החוזים, המכרזים והרכש, כאשר מיליארדי שקלים ירדו לטמיון בשנים האחרונות, כתוצאה מהתנהלות לא ראויה. כספים אלו באו ממיסֵי אזרחי ישראל, והם מגיעים לכיסיהם של ספקים או של חברות אזרחיות בעלות ה"קשרים" המתאימים. סכומי עתֵק אלו היה אפשר לקדם בהם את ענייני צה"ל מבלי להוסיף תקציבים גדולים.

[בתמונה משמאל: מבקר המדינה מבכר להוקיר רגליו מביקורות אלו... תמונתו של מתניהו אנגלמן משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי יואב בכר, הטכניון. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

לאחרונה הגיע לידי מסמך ששלחו יו"ר תנועת אומ"ץ, פנחס פלד, ועו"ד יצחק מינא, יו"ר המועצה הציבורית שליד אומ״ץ. הם פנו ב-3 לפברואר 2020 לרמטכ"ל, אביב כוכבי, במכתב מפורט המבוסס על מידע שהגיע למשרדי התנועה, וכותרתו – ״פנייה לרמטכ"ל: חשד לשחיתות לכאורה בפיקוד העורף״. הנושא בנפשנו, כי מדובר בדוגמה אחת מני רבות של בבזבוז כספי המדינה במערכת הביטחון.

אני מפנה אותכם לקריאת המסמך המטלטל שחשוב לקרוא, שנשלח לרמטכ״ל ע״י אומ״ץ

המסמך עוסק בקצינים בכירים, שהשתחררו מצה״ל ופנו לאזרחות, מועסקים כיועצים בחברות אזרחיות המפתחות אמצעי לחימה, כאשר עיקר תפקידם הוא פתיחת שערים של משרד הביטחון והצבא למוצרי החברה. הם מקיימים את הקשרים אל מול פקודיהם לשעבר או חבריהם הממשיכים לשרת בצבא, לעיתים בלי מכרזים. ראוי שמסמך זה - שפורסם כבר ברבים בפברואר 2020 - יזכה לתגובת משרד הביטחון וצה"ל

מה נעשה בנושאים אלה? האם טופלו כנדרש? האם בעלי תפקידים בכירים במערכת הביטחון טופלו עניינית על החריגות כפי שהוצגו? ידוע לי שגורם בכיר מאוד המוזכר במסמך זה קודם לתפקיד בכיר יותר. מבירור שעשיתי עלה, שהטענות במסמך נשענות על בסיס מוצק.

יתר על כן, מאז שליחת מסמך זה לרמטכ״ל, לפני כשמונה חודשים, נעשו מהלכים נוספים בפיקוד העורף, שאת ״קצה הקרחון״ של מחירן, אנחנו רואים כבר היום, בכל הקשור לניהול פיקוד העורף את המערכה כנגד הקורונה.

אני מוצא לנכון להוסיף שגם בפיקוד העורף שירתו במילואים מספר קצינים בכירים (ששירתו בעבר בקבע ) וניצלו את שירותם לקידום ענייניהן העסקיים של החברות האזרחיות בהן שובצו בתפקידים בכירים.

[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על הקורונה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 23/3/20.