יחזקאלי ואונגר-משיח: אבחון לא צריך להיות דינאמי! תשובה שנייה לאלון שוורץ

[בתמונה: אלון שוורץ - הרשת היא כלי פרשני: מעין מפה, שבמסגרתה אנחנו מבקשים להתמצא במרחב המערכת מורכבת ולקבל מושג טוב יותר על יחסי הכוחות בתוכה, על האופן בו היא פועלת ועל טיב הקשרים המתהווים בתוכה.... מקור התמונה: Photo by cottonbro from Pexels]

[לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]

ד"ר פנחס יחזקאלי ואינג' שרית אונגר-משיח הם מומחים לניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis). ושותפים בחברת 'ייצור ידע'.

זהו הרביעי בסדרת מאמרים זו:

*  *  *

שתי סוגיות חשובות - בוויכוח המקצועי עם אלון שוורץ בנושא החשיבה הרשתית - עלו, לטעמנו, במאמרו האחרון; ובשתיהן נתמקד במאמר התשובה שלנו:

[להרחבת המושג 'רשת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'חשיבה רשתית', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'תורת הרשתות', לחצו כאן]  [להרחבת המושג ניתוח רשת חברתית SNA, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]

[בתמונה: בשני אלה נתמקד במאמר תשובה זה. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

נושא ראשון: מה לתורת הרשתות ולמדעי החברה?

התורות הללו לא יכולות היו להתפתח במדעי החברה; כי הן מבוססות על חקר הגרפים - כמייצגים של מבנים מופשטים בתחומים רבים ומגוונים - בעזרת אלגוריתמים לטיפול בגרפים הם נושא מרכזי במדעי המחשב.

תחום חקר הרשתות המורכבות איננו תחום חדש. האלגוריתמים הבסיסיים שלו מוכרים באקדמיה מאז שנות הששים של המאה הקודמת. מקורו במתמטיקה ממנה התפצלו שתי תורות, שהתאחדו לבסוף מחדש:

ה- ONA וה- SNA הם תוצר של שתי התורות הללו: תורת הרשתות ותורת הגרפים:

[להרחבת המושג: 'תורת הגרפים', לחצו כאן]

[בתמונה: מה לתורות הרשת ולמדעי החברה? התרשים: 'ייצור ידע']

לא רק שהתורות הללו אינן חלק ממדעי החברה; קיימת בורות מוחלטת בתחום זה במקצועות מדעי החברה. בפקולטות לניהול למשל,התחום הזה כמעט ואינו קיים. יתרה מכך, הרבה מה"אמיתות" לכאורה שצמחו במדעי החברה, נופצו והוכחו כשגויים על ידי חקר הרשתות. הפער בין המציאות לתיאוריות בספרי הניהול השונים הצמיח את הז'אנר של "ניהול בולשיט" או "בולשיט עסקי":

[להרחבה בנושא 'בולשיט עסקי וניהול שטויות', לחצו כאן]

[בתמונה: מה לתורות הרשת ולמדעי החברה? התרשים: 'ייצור ידע']

נושא ראשון: למה אבחון צריך להיות דינאמי?

כדי שנבצע הערכת מצב אנחנו חייבים להקפיא מצב. כך נעשה ברפואה בבדיקות השונות וכך גם ב'רפואה ארגונית'. גם אנחנו סברנו, לפני עשרים שנה, שחוסר היכולת לייצר דינאמית של הרשת בזמן אמת היא מגרעה. הפרקטיקה לימדה אותנו שלא. נכון שרשתות מורכבות הן דינאמיות אולם לוקח להן זמן להשתנות. יתרה מכך: בסיסי הכוח (חלוקת העוצמה בארגון) המרכזיים נוטים שלא להשתנות; וכשהם עושים זאת מדובר במהפך ברור לכל, שאיננו דורש אבחון.

יש ארגונים - שהתחילו לבצע אבחוני רשת תקופתיים, אחת לחצי שנה - והעלו את המינון לפעם בשנה; או שהם מבצעים אבחון לפני התערבות של יועץ ארגוני ואחריה; וכך הם מסוגלים לדעת בדיוק כמה תועלת / נזק 'הרוויחו' ממנה. לכל אלה, הדינאמיות הנדרשת היא כשל בדיקות תקופתיות בקופת החולים. ללא מימד הזמן בין הבדיקות, לא נוכל להבין שינויים; ואם הם התבצעו פתאום, לא צריך בדיקה לדעת שהם התרחשו.

לכן, הדגימות בפרקי זמן שונים - לפי הצורך - הן הדינאמיות הנדרשת לאבחוני הרשת. אין שום צורך בבדיקה שתראה כל הזמן תמונת מצב עכשווית, ללא עוגן השוואתי, שנמדד בנקודת זמן.

אדרבא: נשמח אם תמחיש לנו מדוע יש צורך בדינאמיות רבה יותר באבחוני רשת. אם לקוחותינו ישתכנעו, מן הסתם, נרוויח הרבה יותר...

[להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *