[בתמונה: מזכיר המדינה המיועד, אנטוני בלינקן. התמונה היא צילום מסך]

[המאמר ראה אור לראשונה ב'חדשות מחלקה ראשונה' ובבלוג של יורם אטינגר. הוא מופיע כאן באישור המחבר. לגישה לבלוג של יורם אטינגר לחצו כאן]

יורם אטינגר הוא מומחה ביחסי ארצות הברית-ישראל, כיהן בעבר כציר בשגרירות ישראל בארצות הברית וכמנהל לשכת העיתונות הממשלתית.

[בתמונה משמאל: יורם אטינגר בעת הרצאה. טקסס, מאי 2011. התמונה היא נחלת הכלל]

*  *  *

ד"ר אלברט אליס, מאבות הפסיכולוגיה הקוגניטיבית -התנהגותית, טוען שהבנת התנהלות העבר חיונית להערכה אמינה של התנהלות העתיד: "התחזית היעילה ביותר לגבי התנהגות עתידית מתבססת על התנהגות העבר" (ראו כרזה למטה).

גישה זאת נכונה גם לגבי הערכת תיפקודו העתידי של אנתוני בלינקן, מזכיר המדינה המיועד, שיהיה המעצב המרכזי של מדיניות החוץ והביטחון של הנשיא הנבחר ביידן.

עבודתו עם ביידן, מאז 2002, עשויה להעניק לו השפעה דומה לזו של מזכירי המדינה הנרי קיסינג'ר וג'ים בייקר, כשעיצבו את מדיניות הנשיאים ניקסון ובוש האב.

ישראל

בלינקן מתנגד לסיפוח של – והרחבת בנייה בכל חלק ביו"ש ובמזרח ירושלים, ורואה בנסיגה ישראלית תנאי מוקדם לשלום. הוא סבור שהקמת מדינה פלסטינית תציל את ישראל משואה דמוגרפית (ומתעלם מהמציאות הדמוגרפית החושפת את מיתוס "השד הדמוגרפי").

[תמונתו של ד"ר אלברט אליס מובאת כאן בשימוש הוגן]

אבל, בלינקן מדגיש: "סיוע החוץ לישראל אינו נתון לדיון ולא יהפוך מנוף-לחץ לויתורים ישראלים לפלסטינים…. ביטחון ישראל הוא אינטרס אמריקאי…. ישראל עומדת, יום יום, בפני סכנות קיומיות.":

[לכתבה המלאה ב- CBS News, לחצו כאן]

פלסטינים

בלינקן מאמין שהקמת מדינה פלסטינית ביו"ש, עזה ומזרח ירושלים היא כורח המציאות ופיתרון הוגן. הוא רואה בנושא הפלסטיני סוגיה של זכויות אדם, למרות החינוך לשנאה וההסתה הפלסטינים והטרור האנטי-יהודי ואנטי-ערבי בן 100 השנים. חרף המציאות המזרח תיכונית,  בלינקן רואה בענין הפלסטיני נושא מרכזי בסדר היום הערבי ובחתירה לשלום ישראל-ערב.

בלינקן יפעל לחידוש הסיוע הכספי לרש"פ (שהושעה עקב תמיכתה הכספית במשפחות טרור והאדרת טרוריסטים) ולאונר"א (שהושעה עקב מימון חינוך לשנאה), ולפתיחה מחדש של משרד אש"פ בוושינגטון וקונסוליה אמריקאית במזרח ירושלים.

[למאמרו של יורם אטינגר: 'סעודיה מתנגדת למדינה פלסטינית', לחצו כאן] [למאמרו של יורם אטינגר: 'העניין הפלסטיני הוא גורם משני במזרח התיכון', לחצו כאן]

לוב

תפיסת העולם של בלינקן מונחית על ידי האמונה שהנחלת זכויות אדם ודמוקרטיה לחברות הערביות היא הבסיס לקידום דו-קיום בשלום. ב-2011, כאשר היה יועצו לביטחון לאומי של סגן הנשיא, ביידן, פעל בנחישות למתקפה צבאית נגד קדאפי "כדי עצור את הטבח שקדאפי מבצע בבני עמו". המלחמה במפיר זכויות האדם קדאפי הפכה את לוב לזירת טרור של ארגוני טרור אסלאמים מפירי זכויות אדם הפועלים בלוב, מצרים, אפריקה, סוריה, עיראק, תימן ואירופה. המלחמה בקדאפי – שהביאה לחיסולו – התעלמה מהעובדה שמ-2003 הפך קדאפי ממלבה-טרור ללוחם אכזרי בטרור האסלאמי, שהעניק לארה"ב מודיעין חיוני על ארגוני טרור אסלאמים, והעביר לארה"ב את תשתיות הגרעין והטילים הבליסטים שלו.

[תמונתו של מועמר קדאפי משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Stevan Kragujević. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

למרות כוונותיו החיוביות של בלינקן, במציאות המזרח תיכונית הברירה היא בין משטר ערבי פרו-מערבי מפיר זכויות אדם לבין משטר ערבי אנטי-מערבי מפיר זכויות אדם.

"האביב הערבי"

כישלון המדיניות כלפי לוב מלמד על תפישת העולם של רבים בממסד מדיניות החוץ והביטחון – כולל בלינקן – שעיצבו את מדיניות ארה"ב ב-2011/12 כלפי ההתפרצות הוולקנית של אלימות ערבית ממרוקו בצפון מערב אפריקה, דרך מצרים וחצי האי ערב עד בחרין במפרץ הפרסי. בלינקן בחן את ההתפרצות – שהיא תופעה שורשית במזרח התיכון מאז המאה השביעית –  במשקפי זכויות אדם, תוך התעלמות מהמורכבות הדתית, היסטורית, אתנית ושבטית של מאבקי הכח באזור נטול דמוקרטיה וזכויות אדם.

בלינקן וחבריו לממסד התייחסו להתפרצות הוולקנית כ"אביב ערבי", "מהפיכת הצעירים ופייסבוק" ו"מצעד הדמוקרטיה", למרות שמדובר בצונאמי ערבי המשתולל עד היום.

[בתמונה: "האביב הערבי" - מפגינים במצרים ב-25 בינואר 2011. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Muhammad Ghafari from Giza, Egypt - IMG00064-20110125-1429 Uploaded by BanyanTree. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.0]

ערב הסעודית

בלינקן הודיע על כוונתו להעריך מחדש את המדיניות כלפי סעודיה ולהוציא "כרטיס צהוב" (אזהרה) ליורש העצר מוחמד בן-סלמן (ראו תמונה משמאל), אליו הוא מתייחס כ"אימפולסיבי וחסר אחריות", בגין הפרה שיטתית של זכויות אדם (ובמיוחד חיסול העיתונאי חאשוקג'י). בלינקן מתעלם מהשפעת שינוי המדיניות על דירבון הטרור הסוני ("האחים המוסלמים") והשיעי הפועל להפלת המשטר הסעודי וכל משטר ערבי פרו-אמריקאי, להתפשטות הטרור האסלאמי ברחבי העולם, ולהקמת מדינה פאן-אסלמית פנדמנטליסטית אנטי-מערבית.

בלינקן שוקל להתנות יצוא מערכות נשק מתוחכמות לסעודיה בשיפור מצב זכויות האדם (ובכך יקדם יצוא נשק סיני, רוסי ואירופאי למפרץ הפרסי). הוא גם הודיע על התנגדותו למעורבות הצבאית הסעודית במלחמת האזרחים בתימן, שהפכה לזירת פעולה של צבא האייתולות ובעלי בריתם במטרה למוטט את המשטר הסעודי. הוא גם מאיץ בסעודיה למתן את מדיניותה כלפי קטאר, שהיא בעלת ברית של האייתולות באיראן וארדואן התורקי, ומממנת מובילה של "האחים המוסלמים" – שלושה מוקדי איום קיומי על סעודיה.

[מקור תמונתו של MBS משמאל: פייסבוק]

מצרים

ב-2009 בלינקן תמך במדיניות מונחית-זכויות אדם כלפי מצרים, במסגרתה ארה"ב חיבקה את "האחים המוסלמים" האנטי-מערביים (ארגון הטרור האסלאמי הגדול בעולם) והרחיקה את מובארק הפרו-אמריקאי, ובכך העניקה רוח-גבית לעליית "האחים" לשלטון ב-2012/13 ולהפלת מובראק (בדומה למדיניות הנשיא קרטר שתקע סכין בגב השאה הפרסי הפרו-אמריקאי (ראו תמונה משמאל); וסייע לאייתוללה חומייני האנטי-אמריקאי להשתלט על איראן).

[תמונתו של השאה הפרסי, מוחמד רזא שאה פהלווי, היא נחלת הכלל]

בלינקן התחייב לשים דגש על זכויות האדם במצרים, אך הברירה בפניו היא בין משטר פרו-אמריקאי או אנטי-אמריקאי ששניהם מפירים זכויות אדם.

איראן

תפיסת העולם הקוסמופוליטנית-בינלאומית של בלינקן דוגלת בהנהגה משותפת (בניגוד לתפיסה הדוגלת בעצמאות מדיניות החוץ והביטחון האמריקאית), ומכאן השתתפותו הפעילה בגיבוש הסכם הגרעין, יחד עם מדינות אירופה והאו"מ, ב-2015. לכן הוא יפעל להצטרפות מחודשת של ארה"ב להסכם קשיח וארוך יותר, תוך כדי הסטת תשומת הלב מהפרת זכויות האדם באיראן, וצמצום היקף הסנקציות הכלכליות על איראן. כך הוא יעניק תנופה לכלכלת האייתולות (הקרובה להתמוטטות) ולמאמציהם להשתלט על המפרץ הפרסי והמזרח התיכון, תוך כדי הרחבת רשת הטרור הבינלאומית ממרכז אסיה עד דרום ומרכז אמריקה.

האם אנתוני בלינקן ילמד מתקדימי העבר על ידי חזרה עליהם או הימנעות מהם? האם הוא יתאים את המלצותיו למציאות המזרח התיכון, או יהיה נחוש לשעבד לתפיסת עולמו הנאורה את מציאות המזרח התיכון האלימה, הפכפכה ונטולת דו-קיום בשלום בינערבי מזה 1,400 שנים?

.

מקורות והעשרה

• יורם אטינגר (2020), סעודיה מתנגדת למדינה פלסטינית, ייצור ידע, 4/6/20.
• יורם אטינגר (2020), העניין הפלסטיני הוא גורם משני במזרח התיכון, ייצור ידע, 26/6/20.