[מקור התמונה: Photo by Mike from Pexels]

הרן פינשטין הוא שופט בדימוס. משנת 1991 הוא מרצה בחוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר אילן. מחבר הספר "הגמילה מהגלימה. מרשימותיו של שופט בעיר שדה".

*  *  *

בנימין נתניהו הגיש בקשה לביטול כתב האישום נגדו בהסתמך על הטענה של "הגנה מן הצדק". יש מקום להיעתר לבקשה, לאור התנהגות גופי החקירה והתביעה במשך כל השנים בהן חקרו את הנושאים שבכתב האישום.

אני לא נכנס לדיון בכל אחד מסעיפי האישום מכיוון שצעד כזה מחייב הכרה של הראיות לפני ולפנים - ואני כמובן איני מכיר אותן

["צדיקים" רבים יודעים כמובן את כל הפרטים בלי ללמוד את כל הראיות, המסמכים, העדויות והמוצגים בעשרות ארגזי המסמכים של התביעה - אבל לא אבוא בקהלם. יתרה מזו - לא רק שהם מכירים את כל הנ"ל, אלא הם כבר הרשיעו את נתניהו וגזרו את עונשו בהציגם בדרך זו בורות מקצועית].

עמדתי לגבי הבקשה של נתניהו מתבססת אך ורק על הפרסומים העוינים במשך השנים, על ההדלפות ועל "חוות דעת" של "מומחים" למיניהם כאשר יש בכל אלה כדי ליצור השפעה בלתי הוגנת על שופטים.

אני מנחש כי הבקשה של נתניהו תדחה

חשוב לזכור: הטענה של הגנה מן הצדק נכללת במסגרת טענות מקדמיות, שכל נאשם רשאי לטעון בטרם תחילת שמיעת הראיות במשפט. התוצאה של קבלת טענה מקדמית יכולה להיות אחת מאלה:

• דחיית הטענה;
• תיקון כתב אישום;
• ביטול כתב אישום.

הואיל ובית המשפט כבר קבע תאריך לשמיעת העדויות מטעם התביעה, עולה שאלה לגבי גורל הטענה המקדמית של ההגנה.

[התמונה משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

זאת ועוד: הבקשה של נתניהו היא חריגה. ככלל, ביטול כתב אישום על סמך הטעון של הגנה מן הצדק הוא נדיר. אני צופה כי בית המשפט המחוזי ילך בעקבות פסיקה קודמת של בית משפט העליון בנושא זה, אשר צמצם מאד את קבלת הטענה.

אני מצפה מבית המשפט לנהוג אחרת עקב ייחודיות הנסיבות; ולשקול, האם הטענות הקשורות לפרסומים, להדלפות ו"חוות הדעת" הפומביות בעניינו, האם יש בכל אלה כדי להשפיע על שופטים.

הסתמכות על תקדימים במקרה הנוכחי אינה נכונה. שופט בית המשפט העליון בעבר, פרופ' יצחק אנגלרד (ראו תמונה משמאל), כותב בספרו המעולה "מבוא לתורת המשפט" את השורות הבאות, הסוגרות את ספרו:

"לסיכום: הכוח המשולב של בית המשפט העליון בישראל - כערכאה זמינה לערעור וכמוסד שיפוטי בעל סמכות להוצאת תקדימים מחייבים - מ ש פ י ע  ע מ ו ק ו ת על פעולתם של בתי משפט נמוכים ממנו.

על פי רוב האחרונים מקבלים ללא ביקורת את פסיקתו של בית המשפט העליון והם אינם נוהגים להרהר אחריה, על אף העובדה שעקרונית המקור הראשי - חקיקת הכנסת - משותף לשניהם.

התוצאה היא הסתמכות רבה מאד על פסיקתו של בית המשפט העליון, ת ו ך  ו י ת ו ר על יזמות פרשניות ועל גישה ביקורתית  ע צ מ א י ת  ה מ ו ת ר ת גם בשיטה של תקדים מחייב" [ההדגשות שלי - ה.פ.].

[תמוהתו של השופט אנגלרד נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי הרשות השופטת בישראל. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

זו כל התורה כולה - בקצרה ולעניין.