פנחס יחזקאלי: מי יציל אותנו? חוק המדינה ותושבי הנגב…

[התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Peng. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[לקובץ המאמרים על 'הדרום הפרוע' ב'ייצור ידע', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף. 

*  *  *

יש לי וותק של שנים בחציית גבולות של תקינות פוליטית. אעשה זאת, ברשותכם, גם הפעם:

הנה לכם עלילה מהסרטים, שלקוחה מתוך הפרטים שהביאה התקשורת, שאולי הם נכונים ואולי לא:

  • מצד אחד, אדם בן 70, מלח הארץ, מתנדב במשמר האזרחי, שישן עם אשתו בקרוואן. לפתע הוא מזהה שעבריינים גונבים את רכבו. הוא יודע שעוד עשר דקות, הטנדר שלו לא יימצא עוד לעולם (ההתנדבות במשטרה בכל זאת מקנה ידע...). רק האקדח שלו יכול לעצור זאת. הוא יורה...
  • מהצד השני, עבריין מועד וחבריו, עם ניסיון עשיר בגניבות רכב, פריצות לבתי דירה ולעסקים ומתעלל סדרתי בנשותיו; וגם, כבר לא מעט שנים בתושבי ערד.

[לקובץ המאמרים על 'הדרום הפרוע' ב'ייצור ידע', לחצו כאן]

אם זה היה סרט, הקשיש שלנו, קרבן הגניבה, היה בצד של הטובים.

  • אם זה היה סרט, היו עורכי דין רבים, שמתנדבים לגונן עליו.
  • אם זה היה סרט, הוא היה נשפט בבית משפט עם מושעים תושבי המקום, תושבי ערד, שחשים יום יום על בשרם את פגיעות העבריינים הבדואים.
  • אם זה היה סרט, היה לנו בטח סוף טוב והוא היה יוצא זכאי.

אבל זה לא סרט.

החוק ברור. החשוד לא נמצא בסכנת חיים; וכל עוד הגנב לא מסכן אותך, הוא יכול לעשות לרכושך מה שהוא רוצהלא מאמינים לי? תשאלו את צה"ל שהוציא הנחיות ברורות בצאלים לתת לבדואים לגנוב; וגם העניש קצינים חצופים שהעזו לרדוף אחריהם.

[לקובץ המאמרים על הגניבות בבסיס צאלים, לחצו כאן]

למה אני מספר לכם את כל זה? 

כי מדינה היא בסך הכל מערכת מורכבת  - ארגון גדול. וחוקי המערכות המורכבות והארגונים חלים גם עליה. אחד המצבים שארגונים זקנים מגיעים אליהם הוא מצב הקרוי בשפה המקצועית: קיפאון - סטגנציה. זהו מצב חשוך תקווה עבור הארגון שאיננו יכול להיחלץ ממנו בכוחות עצמו.

כשמנהלים שואלים אותי אם יש לי 'כלל אצבע'  לאבחן ארגונים בסטגנציה, אני משיב להם: תבדקו אם נהלי העבודה שלכם מסייעים לכם להשיג את מטרות הארגון שלכם או ההיפך. אם ההיפך, אם הנהלים מפריעים, הארגון שלכם חולה בסרטן חשוך מרפא.

[להרחבה בנושא: 'כללי אצבע', לחצו כאן]

כך גם מדינה וחוקיה. בואו נבחן זאת: החוק הזה - שבגינו המתנדב עצור בעת כתיבת מילים אלה; ויוגש נגדו כתב אישום – משרת אותנו בהשגת מטרות המדינה שלנו? אם עניתם בחיוב, כנראה אתם משפטנים שחונכו על הדוקטרינה שהחוק הוא תכלית הכל; או שאינכם גרים בדרום. כי בדרום – בדיוק כמו באירופה – יש שתי אוכלוסיות שנאבקות על הגמוניה תרבותית ושלטונית. ואחת מהם כבר ניצחה בעזרת החוק של האחרת.

האמנה המפורסמת שבין האזרח לשליט גורסת שהאזרח מעניק חלק מחרויותיו לשלטון והוא ששומר על סדר החיים התקין עבורו: "הווה מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו". זה נכון במרכז (וגם שם לא תמיד, אבל זה נושא לשיחה אחרת...). זה ממש לא נכון בספר - בפריפריה. בפריפריה חיים שני עמים, ואיש את רעהו חיים בלעו, בסיוע חוק המדינה. לא יכול להיות חוק אחד שישרת בהצלחה שני מצבים הפוכים בתכלית.

[להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: קיפאון - סטגנציה, לחצו כאן]

שעון החול מזרזף במהירות, למצב של אבדן השליטה היהודית בנגב ובריחת התושבים היהודים ממנו. הילודה במגזר הבדואי היא הגבוהה בעולם. כל שבוע נדרש ברהט גן ילדים חדש. היכולת להקנות לכמויות צעירים גדלה והולכת זו השכלה וסיכויים שווים הוא אפסי; והם עושים מה שהכי פשוט להם. בנוסף, הדרום הוא מוקד חשוב להגירת ערבים מצפון הארץ. מי שחושב – כמו באירופה – שהם מתכוונים להשתכנז, חי בלה לה לנד!

למי ששכח כדאי להזכיר, שבלילות האינתיפאדה הראשונה, תושבי ערד פחדו לנסוע על הכביש בואכה באר שבע. איך זה ייראה באינתיפאדה הבאה, תדמיינו לבד. מה עושים? 

המערכת השלטונית שלנו חולה בסרטן ממאיר דרגה חמש; והיא לא יכולה להיחלץ ממנו. חוסר הרלוונטיות של החוקים להשגת מטרות המדינה הוא רק סימפטום אחד מתוך סימפטומים רבים.

כשקרסה הרפובליקה הצרפתית הרביעית היה להם, למזלם, את הגנרל שארל דה גול, (ראו תמונה משמאל) שעיצב את חוקת הרפובליקה הצרפתית החמישית.

[תמונתו של הגנרל שארל דה גול משמאל היא נחלת הכלל]

ואותנו? מי יציל אותנו?

לשיחה המוקלטת:

[לקובץ המאמרים על 'הדרום הפרוע' ב'ייצור ידע', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

7 thoughts on “פנחס יחזקאלי: מי יציל אותנו? חוק המדינה ותושבי הנגב…

  1. עונש מקסימלי ליורה מערד!
    אריה שיף, השולף מערד שדלק אחרי גנב הרכב וירה בו למוות, ראוי כמובן לדין צדק, עם הגנה מיטבית וטיעונים מרשימים, אבל לדידי הוא אדם מסוכן ומפחיד.
    אין בדעתי לשכנע בעזרת פסיקה וחקיקה, אלה יגיעו לבית המשפט, יוצגו ויצוטטו כדבעי, אין ספק.
    גם לא אלאה את שלושת קוראיי בסטטיסטיקות, המצביעות על תאונות הנשק, פליטות הכדורים והשימוש המכוון בתוך המשפחה ומחוץ לה.
    תזכירו לי מתי היה האירוע האחרון, שבו אזרחים בעלי נשק הועילו לציבור, מנעו פיגוע, סיכלו מחבל?
    גנב רכב אינו מחבל. בדואי אינו מחבל, צר לי אם זה מעצבן.
    אני חושש מאנשים עם אקדחים על המותן, זה הטיעון שלי.
    אני חושש מאנשים לא מאומנים ולא מיומנים, שמסתובבים ברחובות עם אקדחים על המותן, חושבים בטעות שמונו למעין "שריפים", ויורים על כל מה שזז.
    החלאה שגנב את רכבו של שיף לא היה ראוי לגזר דין מוות, וודאי לא גזר דין מוות שנפסק ובוצע ע"י אדם לא אחראי, בריון שכונתי, שריף מתוסכל.
    השכנים מערד, שמיהרו לתמוך ולהצדיק את שיף, וודאי מכירים את נתוני הפשיעה בשכונתם ובעירם. ברור שהם רואים את אוזלת ידה של המשטרה, את ההפקרות בכל הקשור להשתוללות של בני הפזורה הבדואית, ועיניהם כלות.
    אך מה היה קורה, חלילה וחס, אילו הגנב היה יהודי כשר, הס מלהזכיר, גנב "משלנו"?
    ואילו הם עצמם, או מי מקרוביהם, היה נוהג ברכב מאותו סוג, באותו רחוב, וחוטף כדור מדוייק משכן עצבני?
    כן, יותר מידי אנשים מסתובבים בינינו, עם אקדחים ורשיונות, אך ללא שמץ של שיקול דעת, של אחריות, של הכשרה בסיסית.
    מטווח בן 50 כדורים אותו הם מבצעים אחת לכמה שנים, זו בדיחה, זו בדיחה מסוכנת ומפלצתית. לא מלמדים שם לספור עד 100 לפני ששולפים.
    שיף היה מתנדב במשטרה, איכשהו הנושא מוכר לי. אני מניח שקיבל המלצה ממפקדיו לשם קבלת הרשיון, מה שהוביל אותו, בטעות נוראה, לתחושה שהוא גם קיבל המלצה ורשיון לירות. לכאורה, ברור שלכאורה.
    שיף ירה, במקום לגשת למשטרה ולהתקשר לחברת הביטוח.
    ליבי איתו, באמת ובתמים, אך עונשו חייב להרתיע את כל בעלי הנשק, כדי שנוכל להמשיך לטייל בקניון ולנסוע בכבישים ללא חשש.

    • לפני זמן קצר, חזר איש בן 80 לביתו בלילה, ומצא שניים בחדר השינה מנסים לפרוץ כספת כשבידיהם כלי עבודה חדים והם התחילו להתקרב אליו. שלף אקדח ברישיון, ירה- הרג אחד והשני נפצע, נכלא, שוחרר ממאסר בטענת הגנה עצמית.
      מה היית מציע לו לעשות בסיטואציה זו? ובעצם- מה אתה היית עושה?

    • היום שמענו בחדשות שהאיש מערד שקודם נחשד ב"המתה בקלות דעת" נכלא עתה באשמת "רצח באדישות". מה ניתן ללמוד מהגדרה כזו? כאילו קם אדם בשתים בלילה, חמוש באקדח, במטרה להרוג מישהו ולא משנה מי ולמה- ובדם קר!! כי בא לו, ככה באדישות..
      האדם הסביר יתהה האם תיאור המקרה תואם את הגדרת ההפשע המיוחס לאיש מערד. נכון שכבר גנבו לו כבר ארבע רכבים, ופרצו לביתו מספר פעמים , ויש בליבו מן הסתם ריגשי טינה לבדווים פורעי החוק העושים כרצונם ברכוש תושבי ערד (ובכלל בנגב) ואין מונע מהם דבר כפי הרשימה הארוכה של פשעים שעשו בחייהם הקצרים ואין מכלה. ובעיקר דאגה מאוזלת ידה של המשטרה ובתי במשפט בישראל המספקים הגנה כמעט אולטמטיבית לכול פושע בדווי, אילמלי התמיכה הציבורית מקיר אל קיר למקרה של דרומי- אפילו הישיש בן ה80 שפרצו לביתו , ירה והרג אחד ופצה את השני – היה נשלח לכלא לשארית ימיוו.
      לא, אין זה כישלונו של האיש, זה כישלונה של מדינת ישראל, שאינה מסוגלת לספק ביטחון אלמנטרי לאזרחיה. מערכת חוקים ומשפט הכובלת במודע את ידיהם של אנשי מערכות הבטחון המתוסכלים מלממש את חובתם הבסיסית- להגן על אדם ורכושו. ואם יש החוששים (בצדק) מסינדרום האצבע הקלה על ההדק, נציין שגם במצב הנוכחי- נרצח אזרח ערבי אחד לפחות מדי יום- כי אין בהם מורא החוק!! האם מצב אנרכי זה , ברוח הליברליזם האוניברסלי וזכויות הפרט- עדיף על פני השלטת סדר לדיכוי הטרור האזרחי?
      אני קורא לכול אזרח שפוי, לצאת ולהפגין למען שינוי דרסטי במערכות המשפט והמשטרה, לספק להם כילים להתמודד באופן נחוש בטרור האזרחי והחקלאי (חרפה למדינת ישראל!!) , לפעול כמעשה ניו יורק שהשכילה במאמץ מרוכז לחסל את הפשע מרחובותיה .. זה יקרה אולי אחרי הבחירות.. כדי לא לפגוע במנדטים של…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *