[תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 95C לאתר Pixabay]
האלוף במילואים יצחק בריק שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות. לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז; כיהן מעל עשור שנים כנציב קבילות חיילים. בשנת 2018 יצא בביקורת קשה על מוכנות צה"ל למלחמה, ונאבק באומץ, בהתנגדות צה"ל לביקורת זו.
יצחק בריק זכה לאות אבירי איכות השלטון בקטגורית הרשות המבקרת, לשנת 2020.
* * *
ב- 24 בנובמבר 2020 קיים המכון הישראלי לדמוקרטיה את "הכנס השנתי לביטחון לאומי ודמוקרטיה". ראוי להזהיר את הציבור מפני התוצאות המשתקפות מהסקרים הללו. הם יוצרים אשליה, אשר גורמת לאדישות ושאננות של הציבור והדרג הביטחוני והמדיני וחוסר טיפול בבעיות הקשות. אביא לכך דוגמה היסטורית ודוגמה עכשווית...
[לאוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן]
דוגמה היסטורית: האופוריה שאחרי מלחמת ששת הימים
הוותיקים שבינינו עוד זוכרים את:
- מלחמת אלבומי הניצחון;
- היוהרה וזחיחות של המנהיגים, שטענו כי "אף אחד לא יכול לנצח אותנו... מעולם לא היה מצבנו טוב יותר..."
- אמון הציבור בצה״ל, שהרקיע שחקים;
- להג הכתבים והפרשנים הצבאיים: "אין כמו הצבא הישראלי...";
- חודש לפני מלחמת יום הכיפורים התקיים קרב אויר מעל לבנון; שבו חיל האוויר שלנו הפיל 12 מיגים; ולנו נפגע רק מטוס אחד. כל הציבור הריע לצבא החזק במזרח התיכון...
- שבועיים לפני מלחמת יום הכיפורים, ישב משה דיין על גדות תעלת סואץ ואמר - אין שום סיכוי שהמצרים יעזו לצאת נגדנו למלחמה ולצלוח את תעלת סואץ.
התפתחה תפיסת מציאות מדומה שנבנתה לאחר מלחמת ששת הימים, שבעקבותיה צה״ל עסק במלחמה שעברה ולא במלחמה הבאה. הקונספציה הזו קרסה ברגע במלחמת יום הכיפורים 1973; ובדיעבד למדנו כמה לא היינו מוכנים למלחמה הזו!
[לקובץ המאמרים על 'קונספציה', לחצו כאן]
דוגמה עכשווית: בניית מערך הטילים והרקטות סביב ישראל
בעשר השנים האחרונות בנו האיראנים וגרורותיהם טבעת חנק של מאות אלפי טילים ורקטות סביב ישראל. כל יום לחימה יפלו על העורף הישראלי 3000 טילים ורקטות.
המנהיגות הבטחונית והמדינית שקעה בתרדמה עמוקה בעשור האחרון, בעת שנבנה מערך אימתני זה:
- העורף לא הוכן למלחמה.
- צה״ל לא בנה מענה כנגד האיום הקיומי.
- ושוב חוזר הניגון, ש"מעולם לא היה מצבנו טוב יותר" וש"צה״ל הוא הצבא החזק ביותר במזרח התיכון".
- הסקרים מלמדים על אמון גבוה של הציבור בצה״ל.
- הכתבים והפרשנים הצבאיים מהללים ומשבחים את צה״ל.
האסימון נפל לפני שנה; כששוגרו הטילים האיראנים על הנפט הסעודי. אז, שמענו את הצהרת ראש הממשלה על איום קיומי הניצב בפתח, החמור ביותר מאז מלחמת יום הכיפורים, הצורך להשקיע 40 מליארד שקל בעשור הקרוב לחיזוק צה״ל בהגנה והתקפה,
ראש הממשלה דרש ברית הגנה עם ארה״ב. הרמטכ״ל, אביב כוכבי, אמר: "עננים שחורים מקדירים את השמיים" (ראו תמונה למעלה).
[בתמונה: שקט ישנים... מקור התמונה: Photo by Александар Цветановић from Pexels]
שאלת מליון הדולר היא, איפה היתה המנהיגות הבטחונית והצבאית בעשר השנים האחרונות שכל זה התרחש לנגד עיניהם?
כיצד כל עם ישראל ומנהיגיו נפלו שוב למציאות מדומה, שנבנית ע״י אלה שהדימוי חשוב להם יותר מהמהות?! כיצד סקרים טובים של אמון הציבור בצה״ל ופרשנויות של תקשורת מגויסת הלכו שבי אחרי הצהרות של הפיקוד הבכיר, שצה״ל קפץ שלושים שנה קדימה במוכנותו? מציאות לחוד ואמון הציבור לחוד!
ממליץ בחום להקשיב לדיון בפאנל בהנחית עודד בן עמי שבו אני השתתפתי, שעסק בסקרי אמון של הציבור בצה״ל, שנערך במסגרת אותה ועידה של המכון הישראלי לדמוקרטיה:
[לחצו כאן, להצטרף אליי לקבוצת הואצאפ יצחק בריק-בטחון לאומי לעדכונים, להפצה ולפוסטים החשובים ביותר]
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
- פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת ששת הימים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/6/18.
- פנחס יחזקאלי (2017), קונספציה, ייצור ידע, 6/10/17.
