מיכאל (מיקי) ארבל (ראה צילום משמאל; הצילום הוא רכוש המחבר) הוא איש משרד החוץ ותיק בדימוס. הוא הצטרף למשרד החוץ כצוער ב-1975, ומאז ועד 2013 עשה תפקידים שונים כדיפלומט מן השורה, הן בארץ והן בעולם, שירת במדינות אירופה, בארה"ב ובאפריקה
ארבל הוא אגרונום (B.Sc Agr) וטכנולוג מזון (תואר שני) בהכשרתו האקדמית. הוא התמחה בתחום יחסי הכלכלה והסיוע הבינלאומי של ישראל בארצות חוץ. שימש מספר שנים מנהל מחלקת ההדרכה של המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי (מש"ב), ומדריך מטעם משרד החוץ במכללה לביטחון לאומי של צה"ל..
תפקידיו האחרונים היו ראש נציגות ישראל בפלורידה-מיאמי בארצות הברית; ושגריר בחוף השנהב, במאוריטניה ובקמרון.
פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף.
* * *
כשיוצאים לספארי באפריקה הציפיות גבוהות. חולמים על מראות אקזוטיים ולעתים מממשים את המראות גם בשטח.
ואז, ישנם קטעי זמן של רגיעה ללא ציפיות.
ואז, באותם רגעים, אתה ניתקל בבלתי צפוי, שמנגיש לך את הטבע ומקרב לך אותו אל עורך ממש, בפרטים קטנים.
אז, אתה מוצף ברגשות ובתחושה שיש דברים ששווה לראות ושכדאי להתבונן וללמוד מהם ועליהם; כי מה זה בעצם משפחת גנו שהלכה לאיבוד? נו טוב, זה קורה... אבל כשאתה חש זאת על גופך, בשטח ובאופן בלתי אמצעי, אתה חווה דברים שגם ה"ניישינל גיאוגרפיק" לא מנפיק; ושום כתבה טלוויזיונית לא תספק:
- ארנבת ש"קופאת" לך בצד הדרך, משאירה אותך פעור פה, עם שאלות ללא תשובות;
- חיפושיות זבל שעושות דרכן למקום מחבואן, תוך עבודה קדחתנית להספיק להגיע... מחשש שחרקים אחרים לא יאכלו את אשר הן הכינו (כדורית הזבל) בעמל רב.
אתה עומד ושואל את עצמך שאלות; ולא תמיד מוצא תשובות. לכן, כל לימוד שטח מחייב גם לימוד בבית. לא הכרחי אבל כדאי...
הנה הסרטון לפניכם. צפייה נעימה!
.
.
