• מצד אחד, איש טוב לב, רגיש כמו חמאה מומסת, שיוריד את השמים אם צריך ואפילו לכמה חברים בו זמנית.
• ומצד שני, קפריזי, אובססיבי בטרוף תוך התעסקות מופרזת ובלתי נשלטת לבקר ולחשוף שחיתויות במשטרת ישראל.

לא פעם אני מגלה, שראיונות שלו בטלוויזיה הם כמה דקות של שחרור לחץ מכל העול שהוא מחזיק על כתפיו. אם רק היה חי זיגמונד פרויד בתקופתנו, הוא בטח היה טוען כי כמה דקות של ראיון טלוויזיוני של פישלר, שווה ערך לשיחה מרתקת על מהות החיים עם פסיכואנליטיקן.

מה גורם לאנשים להילחם על האמת שלהם?

את סיפור חייו של פישלר קרוב לוודאי שאעלה על הדף באחד הימים. מיום ליום, הדמות שלו יותר ויותר מרתקת אותי. לא פעם שחשבתי על פישלר, ביני לבין עצמי:

• מה גורם לאנשים להילחם על האמת שלהם?
• מה גורם להם לשלם מחירים כאלה? הפסד כלכלי, ניתוק חברתי, פגיעה בריאותית, מאבק תמידי, חוסר שלווה?
• ומה הגבול שיש להם בינם לבין עצמם?
• האם בכלל יש להם?

בעיני להילחם נגד הזרם שווה ערך להתנגשות בקיר בטון במהירות של 120 קמ"ש. והסיכוי שתצא בחיים... תלוי רק בקשרים שיש לך עם בורא עולם. ומצד שני אמר הפילוסוף הגדול סוקרטס, חיים שאינם עומדים למבחן, לא שווה לחיות אותם.

לפני 15 שנה שנה, פלוס מינוס, פיני נכנס חזיתית (מקצועית) בידיד טוב שלי, קצין בכיר במשטרת ישראל, לימים אותו קצין הגיע עד לצמרת המשטרה. אותו ידיד שיתף אותי בכך שפישלר הוא אדם, שאם הוא תופס אובייקט הוא לא משחרר אותו עד שהוא יוצא וידו על העליונה. חשבתי לעצמי, איך אני ממזערת נזקים לפני שאותו ידיד ישלם על כך מחיר מקצועי. הרמתי לפיני טלפון, כאשר הקצין הבכיר יושב לידי ובקשתי מהם להיפגש ולדבר. ביקשתי שימחלו על כבודם: "אל תהיו צודקים תהיו חכמים!".

מאותו רגע הפכו השניים להיות חברים טובים. המסקנה שלמדתי מאותו אירוע: עם רצון טוב, הקשבה ומבט בעיניים ניתן לפתור כל משבר. בהמשך, כל כך צפוי, פישלר הפך להיות עורך דינו של אותו קצין, בתיק אזרחי.

ולמה אני מספרת לכם את זה?

לוחמי צדק מהסוג של פישלר, הם תמיד שם כשצריך אותם. הם משלמים מחיר כבד בחייהם ובבריאותם בתוך תוכם הם מאמינים שיד הגורל מכוונת וסוללת את דרכם. האמינו לי אני מכירה כמה מהם באופן אישי.